ב-7 באוקטובר יצא אל הפועל פשע המין הנורא ביותר בתולדות מדינת ישראל, ועימו נפתחת חקירה שבוודאי תיזכר כאחת המורכבות והמפרכות ביותר של פשעים מסוג זה בהיסטוריה. רשימת הקשיים שנערמים בפני החוקרים ארוכה ביותר: הקורבנות הרבים מספור נרצחו; גם רוב העדים אינם בין החיים עוד; זירת הפשע נרחבת באופן שקשה לדמיין; ראיות רבות נקברו מייד לאחר הטבח; וגם טובי המשפטנים לא בטוחים כיצד, אם בכלל, אפשר להעמיד לדין את האחראים.
מדובר באתגר שנדמה בלתי אפשרי, והוא מוטל על כתפיה היא רס"ב צופית ציוני-לוי, חוקרת עבירות מין ביחידה 105 שבלהב 433. עד ל-7 באוקטובר, היחידה ניטרה וחקרה תיקים של עבירות מין כלפי ילדים שבוצעו באינטרנט. אך מ-7 באוקטובר הכול השתנה, וכעת הם חוקרים את פשעי המלחמה שביצעו מחבלי חמאס באותו היום, ובהם גם עבירות מין ואונס שבוצעו בישראליות וישראלים.
"7 באוקטובר זהו יום קשה, כל המדינה קמה לאירוע שלא ניתן לתאר אותו", סיפרה רס"ב ציוני-לוי. לדבריה, להב 433, שבה ממוקמת יחידת 105, הקימה את מרכז המידע למשפחות הנעדרים והנרצחים. כשבועיים לאחר הטבח, נקבע שלהב 433 תחקור את הפשעים שבוצעו ב-7 באוקטובר. "כל אינדקציה שהתקבלה מהיחידות השונות בלהב על עבירות מין הופנתה ונחקרה אצלנו", הסבירה.
ציוני-לוי הוסיפה כי יחידתה גבתה עדויות מניצולים וקורבנות רבים, כמו גם ממשפחות חטופים ונרצחים ועדי ראיה. לדבריה, בעדויות עלו מראות קשים במיוחד, ופירטה כי "אנשי זק"א ואנשים שהיו בשטח מצאו בזירות גופות כפותות של גברים ונשים, גופות כרותות ועירומות, והשחתה של איברי מין". בהמשך קראה לכל מי שנפגע ליצור איתה קשר.
"אנחנו פה ביחידת 105 בשביל זה, לתת את המענה לכל גיבור וגיבורה שנשארו ונפגעו. שיתקשרו ל-105 ויבקשו את החוקרת עדי, אנחנו ניתן טיפול ומענה רגיש והכי מקצועי שיש בקורבנות העבירה", מסרה ציוני-לוי. "יש לנו צוות חוקרות וחוקרים מקצועיים ומיומנים, יש פה גורמי רווחה ושל משרד הבריאות שיתנו מענה ואת המעטפת לכל פונה וכמובן שבכל פניה המיקוד יהיה רק בו ונגיע לאיפה שצריך".
הניו יורק טיימס היו הראשונים לפרסם תחקיר מקיף בו ארבעה עדים תיארו בפירוט גרפי, כיצד ראו נשים נאנסות ונרצחות בשני מקומות שונים לאורך כביש 232. בנוסף, ראיינו בתחקיר חיילים וחובשים מתנדבים שתיארו יחד מציאת יותר מ-30 גופות של נשים ונערות באתר המסיבה ובסביבתו ובשני קיבוצים ברגליים פשוקות, בגדים קרועים, וסימני התעללות באזור איברי המין שלהן.
ספיר, רואת חשבון בת 24, הפכה לאחת העדות המרכזיות של המשטרה. היא השתתפה במסיבה עם כמה חברים, וסיפקה לחוקרים עדות גרפית. לטיימס היא סיפרה שראתה קבוצות של חמושים, אונסים והורגים לפחות חמש נשים. כ-15 מטרים ממקום המחבוא שלה, לדבריה, ראתה אופנועים, מכוניות ומשאיות עוצרים. היא סיפרה כי ראתה "כ-100 גברים", רובם לבושים בבגדים צבאיים, נכנסים ויוצאים מכלי הרכב. לדבריה, הגברים התגודדו לאורך הכביש והעבירו ביניהם רובי סער, רימונים, טילים קטנים - ונשים פצועות קשה. "זה היה כמו נקודת כינוס," היא אמרה.
הקורבן הראשון שהיא אמרה שראתה היתה אישה צעירה, שדם זורם במורד גבה, ומכנסיים מגיעות לברכיים. שני מחבלים אנסו אותה, לדברי ספיר, ובכל פעם שניסתה להתנגד, ננעצה סכין בגבה. בהמשך מתארת ספיר תיאורים גרפיים על אונס וכריתת איברים. היא סיפקה תמונות של מחבואה ופצעיה. גורמים במשטרה אימתו את עדותה ופרסמו סרטון שלה, כשפניה מטושטשות, המספר על חלק ממה שראתה.
כשנשאלה כמה עדויות נגבו עד כה, אמרה ציוני-לוי כי עד כה השיגו סיפורים רבים על התעללויות. "ישנן עדויות ממקור ראשון של אנשים שראו במו עיניהם, ששמעו במו אוזניהם עבירות מין ויש מאות עדויות שנגבו מאנשי כוחות הצלה וביטחון שנחשפו לגופות במצבים מאוד מסוימים", סיפרה. ככל שהתמונה מתבהרת, ונדמה שאין ממנה יותר ברור - מחבלי חמאס ועוזריהם ביצעו פשעי מלחמה וזוועות שהאנושות לא ידעה שנים רבות, רוע טהור ורצחנות מפלצתית.
תיק החקירה נגד מבצעי הטבח בעוטף עזה הולך ומתעבה מיום ליום ואיסוף העדויות על עבירות המין הוא מרכיב משמעותי בבניית התיק אך לא קל עבור המעורבים. "יש חשש שאנשים יימנעו לספר ולשתף את מה שהם חוו, ולכן חשוב להבהיר שיש פה את האוזן הקשבת לבוא ולתת הם", הבהירה ציוני-לוי. "מעבר לכך, אנחנו גוף משטרתי שאוסף ראיות כנגד המרצחים להליך העמדה לדין וזה לא פחות חשוב שנדע שבוצעו עבירות קשות שלא ניתן לתאר".
"כחוקרת בתיק אין ספק שאלו אירועים חריגים. אנחנו מזועזעים מרמת וחומרת הדברים שאנחנו רואים ושומעים, זה לא פשוט להתמודד ויש לנו מעטפת משלנו בכדי לתת את הטיפול הנכון בכדי לדעת להתמודד, אבל החוקרים והחוקרות מיומנים לטפל בקורבנות עבירה באשר הם", אמרה ציוני-לוי. "אין לנו זמן ליפול, אין לנו זמן לעצור וזה לא משנה רמת הקושי שהיא קשה ביומיום והיא נוגעת בך גם במקומות שאתה לא חושב אבל אנחנו פה בתפקיד של שליחות וזה הייעוד שלנו".
מבחינת יחידת 105, חקירת פשעי המלחמה בכלל ועבירות המין בפרט, הינה מרוץ נגד הזמן, "כל עדות, ככל שהיא קרובה יותר לזמן העבירה, ככה תיחקק תמיד בהקשר לעבירה", הסבירה ציוני לוי, אך הסתייגה: "אין ספק שהזמן הוא קריטי אבל לא אנחנו לא דוחקים, אנחנו רק מבקשים מאותם קורבנות שיבואו, אנחנו מחכים להם פה ושידעו שיש מענה ואוזן קשבת".