שנת הלימודים האקדמית תיפתח הבוקר (ראשון) רשמית, יותר מחודשיים לאחר המועד המקורי. כ-332 אלף סטודנטים ילמדו השנה במוסדות השונים. 55 אלף מהם - 18% - משרתים במילואים וייאלצו לנסות להדביק את הפער בהמשך, בעזרת מתווה הקלות שיחילו האוניברסיטאות והמכללות.
המילואימניקים לא יהיו לבד במאמץ לסגור את הפערים שנוצרו בעקבות טבח ה-7 באוקטובר והלחימה בעזה ובצפון שבאו אחריו. הסמסטר הקרוב קוצר משמעותית, בתום חמש דחיות לתחילתו - תחילה ל-22 באוקטובר, אז ל-5 בנובמבר, בהמשך 3 בדצמבר ועוד דחייה ל-24 בדצמבר. המרצים, שכ-8% גם משרתים במילואים, נאלצו לקצץ בחומר הנלמד, מספר השיעורים הצטמצם והמרדף להספיק הכול בזמן לא עומד להיות קל.
עבור חלק מהסטודנטים המצב מורכב אף יותר. לפי נתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), 13 אלף מתוך אלה שלמדו בשנה שעברה מתגוררים במועצות אזוריות ויישובים סמוכים לרצועת עזה ולגבול לבנון. במקביל, 13,641 סטודנטים מרחבי הארץ למדו במוסדות אקדמיים הנמצאים באותם אזורים.
ראשי האוניברסיטאות והמכללות גיבשו בחודשים האחרונים מתווה להתמודדות עם שלל הקשיים שעלו. כך, למשל, סטודנטים לתואר ראשון ששירתו לפחות עשרה ימי מילואים בשנה יקבלו שתי נקודות זכות מתוך קורסי הבחירה, סטודנטים שנעדרו ממבחן בשל שירות מילואים יהיו זכאים למועד נוסף, וכן יתאפשר להם לצפות, להאזין או לקבל סיכום כתוב של שיעורים שהועברו בהיעדרם. אוניברסיטאות ומכללות רבות בחרו להוסיף על ההקלות הבסיסיות בהצעות משלהן, כמו ציוני "עובר", פטור מקורסים ומענקים כספיים, לעתים גם למי שאיבד קרובי משפחה או לבנות זוג ובני זוג של משרתי מילואים.
צעד נוסף יהיה פתיחת השנה בשתי פעימות, כשהשנייה תוקדש למשרתי המילואים. בעוד כשלושה שבועות יחל מרתון השלמת חומר וליווי צמוד לסטודנטים שנאלצו לפספס את השבועות הראשונים לשנה, בתקווה שעד אז ישוחררו משרתי מילואים נוספים. בטכניון, ובמכללות עזריאלי וסמי שמעון ידחו את פתיחת השנה לכלל הסטודנטים.
בצד הכלכלי, במסגרת התוכנית שגיבשה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) בתמיכת שר החינוך יואב קיש ובשיתוף המועצה להשכלה גבוהה והתאחדות הסטודנטים הארצית, כחצי מיליארד שקלים יופנו לצמצום נשירה ועיכוב בתואר של המגויסים למילואים ולתמיכה במוסדות הנמצאים באזור העימות. התוכנית כוללת מימון 100% משכר הלימוד ללומדים במוסדות אלה, רשת ביטחון כלכלית לשלוש השנים הבאות והגדלת קרן הסיוע ב-6,000 מלגות למילואימניקים.
שנת לימודים חדשה במספרים
לפי המועצה להשכלה גבוהה, מספר הסטודנטים הכולל צפוי להישאר דומה לשנה שעברה. זאת לאחר עלייה בביקוש ללימודי תואר במהלך מגפת הקורונה וירידה חזרה בשנה שעברה. מתוך הסטודנטים בתשפ"ג, 254 אלף למדו לתואר ראשון, 65 אלף לתואר שני ו-11 אלף לתואר שלישי. בין הלומדים לתואר ראשון 35% למדו באוניברסיטאות, 17% באוניברסיטה הפתוחה, 40% במכללות האקדמיות ו-8% במכללות האקדמיות לחינוך.
כ-60% מהסטודנטים באקדמיה הן נשים, נתון המהווה עלייה בכלל התארים. במגזר הערבי שיעור הנשים היה גבוה אף יותר - 69%. בעשור האחרון גדל כמעט פי שלושה מספר הסטודנטיות הלומדות תואר ראשון במדעי המחשב, כולל מתמטיקה וסטטיסטיקה, - מ-2,620 ל-7,720, וגדל ב-48% מספרן של הסטודנטיות בלימודי הנדסה - מ-8,580 ל-12,700.
מתוך כלל הסטודנטים בשנה שעברה היו 19.9% ערבים ו-4.6% חרדים, שניהם נמוכים מחלקם באוכלוסייה. כשאצל השניים הפער משמעותי יותר. חלקם של סטודנטים שגרו ביישובים שבאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים - 10-8, היה 30.3% בתואר ראשון, 29.8% בתואר שני ו-39.1% בתואר שלישי. מנגד, 24.9% הגיעו משלושת העשירונים הנמוכים: 27.2% בתואר הראשון, 22.6% בתואר השני ו-15.5% בתואר השלישי.
כשליש מהסטודנטים, 32.2%, היו בגילי 29-25, 31.9% בגילי 24-22 ו-13.2% בגילי 21-20. מתוך הסטודנטים לתואר שני 31.8% היו בגילי 29-25, 22.9% בגילי 44-35 ו-22.1% בגילי 34-30. מתוך הסטודנטים לתואר שלישי 32.2% היו בגילי 34-30, 26.8% בגילי 44-35, 21.9% בגיל עד 29, ו-19.1% בגיל 45 ומעלה.
בשנת תשפ"ג, תחומי הלימוד הנפוצים ביותר בקרב סטודנטים לתואר ראשון היו מדעי הרוח, 22.5%, הנדסה ואדריכלות, 18.4%, ומדעי החברה - 17.0%, ללא עסקים ומדעי הניהול. למרות הירידה במספרם של כלל הלומדים לעומת שנה קודם לכן, במספר לומדי מדעי הטבע, מתמטיקה וחקלאות נרשמה עלייה של 4.3% ובמספר לומדי משפטים הייתה עלייה של 2%.
לעומת זאת, בתחומי מדעי הרוח ועסקים ומדעי הניהול חלו ירידות של קרוב ל-5%. ירידות בולטות של יותר מ-10% היו במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון בתחום מדעי החברה ובתחום רפואה ומקצועות עזר רפואיים. גם במספר הסטודנטים לתואר שני בעסקים ומדעי הניהול חלה ירידה משמעותית.