אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה קשה וכואבת, שאין לדעת מתי תסתיים. באופן טבעי ומוצדק, הדגש ותשומת הלב מופנים בימים אלה לחזית הלחימה, למתמודדים עם הטבח הנורא, למפונים, לחיילים בסדיר ובמילואים. במקביל, ברור לכל כי מדינת ישראל תתקשה להמשיך בלחימה ללא עורף איתן, משק תקין וכלכלה מתפקדת. אלא שלא זה המצב, ועסקים קטנים ובינוניים רבים מוצאים עצמם בימים אלה על סף קריסה, תוך התעלמות ברורה מצד הממשלה.
במה מדובר? לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה, בישראל פועלים כ-630 אלף עסקים, מתוכם כ-99.6% עסקים קטנים ובינוניים (עד 100 מועסקים). מתוך סך המועסקים במגזר העסקי, כ-61% (כ-1.8 מיליון מועסקים) מועסקים בעסקים קטנים ובינוניים. העסקים הללו הם מנוע הצמיחה של כלכלת ישראל.
מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, רבים מהם בכל רחבי הארץ, ולא רק עסקים הממוקמים באיזורי העימות, מתמודדים עם אתגרים המעמידים בספק את המשך פעילותם. אחת הבעיות המרכזיות העומדת בפני העסקים הללו היא זמינות כוח העבודה. כבר בתחילת המלחמה אישרה הממשלה גיוס מילואים בשיעור של עד 360 אלף חיילים להמשך הלחימה, ועסקים רבים מצאו עצמם מתמודדים עם מחסור בכוח אדם מגוייס באופן שמקשה מאוד על פעילות עסקית תקינה. במקרים מסויימים, זה גם השבית לחלוטין את פעילות העסק. אלא שלצד החיסרון בכוח אדם, חסם לא קל כשלעצמו עבור כל עסק גם בימי שגרה, בעלי העסקים נאלצים בימים אלה להתמודד עם מכה כלכלית גדולה לא פחות.
עוד בנושא:
במהלך תקופת המילואים, המעסיקים משלמים את משכורות העובדים המגוייסים, לרבות תנאיהם הסוציאליים. אלא שהביטוח הלאומי, שאמור להעביר למעסיקים החזרי תשלום מלאים, משפה את המעסיקים רק בגין תשלום השכר ברוטו, ולא על כל הוצאות השכר. מעבר לשכר הברוטו, ישנן עלויות נוספות שמשלם המעסיק כמו הפרשות לקרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים (הפרשות לתגמולי מעסיק ופיצויי פיטורים), הפרשות לקרנות השתלמות, צבירת ימי חופשה, צבירת ימי מחלה, צבירת ימי הבראה, דמי ביטוח לאומי מעסיק וכיוצ"ב. מדובר בסה"כ בכ-35% נוספים שהמעסיקים נאלצים לספוג על חשבונם, בתקופה בה כיסיהם מדולדלים ממילא. במקרים מסויימים, יש להוסיף לכך עוד כ-7.6% (דמי ביטוח לאומי מעסיק) נוספים על הפרשי המילואים שהעובדים זכאים לקבל מביטוח לאומי מעבר לשכר הרגיל ששולם על-ידי המעסיק.
בעסקים רבים לא מדובר על עובד אחד או שניים; יש כאלה שמתמודדים עם כמות גדולה של עובדים מגוייסים. עבור אותם עסקים, מדובר בהוצאה כבדה מאוד שהם נאלצים לספוג בתקופה קשה כלכלית. אסור למדינת ישראל להקל ראש בכך.
והאמת שלמקבלי ההחלטות ממש אין צורך להמציא את הגלגל מחדש, אלא רק לקדם הצעת חוק שהוגשה לא מזמן, טרום המלחמה. רק בחודש יולי האחרון הגישו 19 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה הצעה לתיקון חוק הביטוח הלאומי ("תיקון - השבת תשלומי מעסיק בגין תשלומים לקופות ולקרנות של העובד בימי מילואים"). בהצעה נכתב במפורש כי "חובתה של המדינה לדאוג... כי הפגיעה הכספית במעסיקו של משרת המילואים תהיה מזערית ככל האפשר. לפיכך, מוצע להקטין את הפגיעה המתמשכת בציבור מעסיקיהם של חיילי המילואים באמצעות מימון חלקו של המעסיק בתשלומים לקופה או לקרן של העובד במהלך תקופת המילואים". אגב, הצעות חוק דומות כבר הוגשו בעבר בכנסות קודמות.
למגזר העסקי, לשגרת עבודה ולפעילות שוטפת במשק, יש חשיבות גדולה מבחינת החוסן הלאומי שלנו - הן כלכלית והן מוראלית. לחיילי מילואים משימות רבות והם צריכים להגן ולשמור על כולנו; אסור שיהיו מוטרדים מהמחשבה האם יהיה להם מקום עבודה ופרנסה כשישובו מהמלחמה. ממשלת ישראל, זה הזמן להתערב באופן מיידי בכדי להציל עסקים רבים בישראל ולמנוע את קריסתם. אחרת, תהיה זו בכייה לדורות.
הכותב הוא רו"ח ועו"ד, בודק שכר מוסמך ויועץ אסטרטגי בתחום השכר לחברות פרטיות וציבוריות