לפי טיוטה שהודלפה הערב (רביעי) בג"ץ עתיד לפסול את החוק לביטול עלית הסבירות. על פי הטיוטה, שמונה שופטים הצביעו בעד פסילת החוק והשארת עילת הסבירות, בעוד שבעה התגדו לביטול החוק - כך פרסם הערב עמית סגל מחדשות ערוץ 12. פסק הדין המלא יתפרסם בעוד כשבועיים, ב-12 בינואר.
מדובר בצעד חסר תקדים ובהדלפה ראשונה אי פעם של טיוטת פסק דין מבג"ץ לכלי תקשורת ישראלי. עם העלאת הפרסום, יידעה מערכת וואלה את דוברות הנהלת בתי המשפט על הפרסום, שתחילה לא ידעה דבר אודות ההדלפה. "כתיבת פסק הדין טרם הושלמה. אנו רואים בחומרה רבה הדלפות בלתי מוסמכות ולא נתייחס לכך", מסרה בתגובה דוברות הרשות השופטת, "פסק הדין יפורסם לאחר שתושלם כתיבתו".
גורמים בכירים מעולם המשפט הגיבו בתדמה על הדלפת הטיוטה. "הודלפו פה ושם תוצאות צפויות ועמדות של שופטים, אבל מעולם לא יצא מסמך רשמי מבית המשפט", הם מסרו.
על פי ההדלפה, שמונה שופטים הצביעו בעד פסילת החוק, בעוד שבעה שופטים הצביעו נגד. נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, אסתר חיות, נמנתה בין התומכים בפסילת החוק. בטיוטת פסק הדין כתבה חיות כי "חוק היסוד מהווה סטייה ניכרת מ'החוקה בהתהוות' ועל כן הוא חייב להתקבל בהסכמה רחבה ולא ברוב קואליציוני דחוק".
השופט עופר גרוסקופף הצטרף לדעתה של חיות ומסר כי "הדרישה להחיל את החוק על מי שעומד בראש הפירמידה היא בליבת הציווי, אין אדם שאינו כפוף לשלטונו של החוק". עוד הצביעו בעד פסילת החוק גם השופטים יצחק עמית, ענת ברון, ח'אלד כבוב, עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ורות רונן.
השופט יחיאל כשר התנגד עקרונית לתוכן החוק, אך טען כי לבית המשפט אין סמכות לפסול אותו. "מלאכת חקיקת חוקי היסוד מצויה בסמכותה של הכנסת ולא של בית משפט זה". גם השופט נעם סולברג התנגד לביטול החוק, ואף מסר כי "עמי בדעתי (שלא לפסול חוקי יסוד) ניצבים רוב שופטיו ונשיאיו של בית משפט זה". עוד התנגדו לפסילת החוק השופטים יוסף אלרון, אלכס שטיין, יעל וילנר, דוד מינץ וגילה כנפי-שטייניץ.
יו"ר ועדת החוקה ואחד ממוביליה העיקריים של המהפכה המשפטית, שמחה רוטמן, הגיב להדלפה ומסר כי "בימים אלה, כשחבריי ואני בכנסת מעבירים את כל החוקים בהסכמות ובקונצנזוס כדי לשמר את אחדות העם ואחדות הכוחות הלוחמים, מתן פסק דין תקדימי המשנה את עקרונות היסוד של מדינת ישראל על חודו של קול הוא מעשה חסר אחריות לאומית".
"אני קורא לבית המשפט העליון ולשופטיו להתעשת ולהתחבר לרוח האחדות והאחריות המפעמת בכל שדרות הציבור, ולהימנע מיצירת מחלוקת לא נדרשת בעם", הוסיף רוטמן, "אני וחבריי נמשיך ונעשה הכל כדי לוודא שלקחי ה-7 באוקטובר יופנמו ושהשינויים הנדרשים וההכרחיים במערכות השלטון כולן ובמערכת המשפט, יתבצעו על ידי נבחרי העם, בהסכמות רחבות, כיאה למדינה דמוקרטית".
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיב גם הוא ומסר כי "מאות אלפי לוחמים ומפקדים בסדיר ובמילואים מוסרים את נפשם למען הכלל עכשיו בכל החזיתות, שני מיליון אנשים מפחדים מהדפיקה בדלת, ויש מי שמתעקשים להחזיר אותנו ל-6 באוקטובר".
עוד הוסיף סמוטריץ וטען כי "פסילת חוק יסוד לראשונה בתולדות המדינה במחטף וברוב דחוק, מצערת ומעמיקה עוד יותר את הפילוג והמחלוקת ואת חוסר הבנת גודל השעה. כפי שהכנסת לא מקדמת כעת חוקים שבמחלוקת, כך ראוי ומצופה משאר מוסדות השלטון. זמן לניצחון ולאחדות".
השופטת בדימוס שרה חביב מסרה לוואלה כי "מעולם לא חווינו סיטואציה דומה בקהילייה המשפטית והשיפוטית בישראל ועוד בזמן מלחמה. התחושה היא שהממלכתיות נפרמה בקודש הקודשים של מערכת המשפט - בית המשפט העליון. מדינת ישראל צריכה לאתחל מחדש את סט הערכים שלה ואת דרך ההתנהלות שלה".
ביחס לשאלה האם המדליף עבר עבירה פלילית השיבה חביב כי "זה תלוי בזהות המדליף. אם מדובר בשופט או בעובד בתוך המערכת, מתמחה או עוזר משפטי, זו יכולה להיות עבירה של הפרת אמונים". חביב ביקשה להוסיף כי מעבר לפעולת ההדלפה, מדובר במעשה שנועד לקדם אג'נדה פוליטית ולהטות את פסק הדין. "זו עוד הוכחה לשפל שאליו הגיעה הציבוריות הישראלית", מסרה.
התנועה לאיכות השלטון, העותרת המרכזית נגד ביטול עילת הסבירות, מסרה כי היא גורשת מיועמ"שית גלי בהרב-מיארה לפתוח בחקירה פלילית על הדלפת פסק הדין. "מטרת הדלפת הפסיקה היא להלך אימים על השופטים ולנסות להשפיע על עמדתם המקצועית תוך הטלת אימה", מסרה התנועה, "מדובר בהתנהלות מאפיונרית ומסוכנת שמתאימה למשטרים אפלים ולא למדינה דמוקרטית שמכבדת את עצמאות בית המשפט והשופטים".
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא מסר כי "מדובר בשפל המדרגה. בשעה שהילדים שלנו נלחמים בעזה - ממשלת הזדון הזו ממשיכה לקדם את חוקי ההפיכה המשטרית, את הפגיעה בבית המשפט העליון ומנסה להלך אימים על שופטות ושופטי בית המשפט".
ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר, מסר כי "מהרגע בו הגשנו את העתירה לביטול עילת הסבירות הדגשנו כי יש לקבל בהכנעה כל פסיקה של בית המשפט העליון. ככל ובית המשפט העליון יבטל את עילת הסבירות, הרי שלא מדובר ב'מהפכה' אלא בפסיקה שהולמת את החקיקה ואת עקרונות היסוד, עליהם השתיתו האבות המייסדים את הדמוקרטיה הישראלית".
"התקופה הנוכחית מוכיחה יותר מתמיד, כי איכות ומקצועיות של מנהלים בכירים בשירות הציבורי וביקורת על סבירות החלטות של שרים המכריעים גורלות, הן עניין קיומי למדינת ישראל", הוסיף בכר, "רק היום קיבלנו הוכחה חדה נוספת לצורך בביקורת שיפוטית על סבירות החלטות של שרים, סביב התנהלותו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעניינה של נציבת שירות בתי הסוהר".