אלון שמריז, אחד החטופים שנורו למוות בשוגג על ידי כוח צה"ל בעזה, הובא היום (ראשון) למנוחות בבית העלמין בקיבוץ שפיים. אחיו של שמריז, עידו, ספד לו והאשים: "מי שהפקיר אותך גם רצח אותך. עשית הכל נכון".
"כל כך חיכיתי לראות את אלון הגדול, לראות מה תהיה", המשיך האח עידו. "כל כך חיכיתי שתטעין אותי בכוחות מחודשים. חשבתי שהנורא מכל כבר היה, אבל עובדה שתמיד יכול להיות גרוע יותר".
שמריז, בן 26 במותו, היה סטודנט להנדסת מחשבים, ונחטף ב-7 באוקטובר מביתו בכפר עזה. בחודש שעבר, במהלך אחת הפעימות של עסקת החטופים, שוחח עם וואלה! אביו של אלון, אבי, והביע תרעומת על כך שבנו טרם שוחרר. מילותיו מקבלות בדיעבד משמעות מצמררת, לנוכח ההודעה הקשה על מות החטופים מאש כוחותינו. "אני שמח בשביל המשפחות שמשתחררות, אבל הבן שלי עוד בשבי בעזה. זה לא יכול להיות. לא רק שאני לא יודע מתי הוא יחזור, אני גם חושש שהוא לא יחזור כלל", אמר אז לוואלה!. "כמו שהממשלה הזאת מתנהלת, הוא לא יחזור".
"בערב כשקיבלנו את הבשורה הבנתי שזה סימן", אמר עידו. "אלון האח האמצעי שלנו כבר לא בין החיים. במשך 70 ימים היינו במסע. יצאתי להגן על הקיבוץ ולא הצלחתי להגן עלייך. הפכנו כל אבן, דפקנו על כל שולחן כדי שנתאחד מחדש אבל זה לא הספיק, לא עשינו הכל אבל אתה כן. אתה היית במסע משלך בחשכה בלי המשקפיים, מוחזק על ידי מפלצות בתנאים קשים, בלי מים בלי אוכל, בלי חמצן ובלי אור יום. עברת את כל זה בגבורה עם אומץ של יחיד סגולה כמוך, וחיכית לגאולה. דיברתי עליך כל כל הרבה בכל פגישה וריאיון אבל לא אמרתי כמה אתה אמיץ. תמיד ידעת מה אתה עושה, ועשית את הדברים בדרך שלך וגם הפעם ברחת נגד הסיכויים ועשית כל מה שצריך כדי לחזור הביתה. מסכן שלי מה עבר עליך באותם רגעים שכבר ראית את האור, הוא הפך לחושך".
אחותו של שמריז, רוני, ספדה: "רק לפני כמה ימים עמדתי מול מלא אנשים וסיפרתי כמה קשה בלעדייך. היינו בטוחים שהחור בלב יתמלא בחזרה". היא המשיכה: "זה היה אמור להיגמר אחרת. אתה אמור להיות בחיים. אלון אני מצטערת. כל הזמן אני רק חושבת מה היה קורה אם. זה כבר לא משנה. יש לנו עוד פערים להשלים אבל זה ביני לבינך. לא אשכח אותך ואיזה גיבור אתה".
אחיו יונתן ספד: "אלון אח שלי גיבור, ככה אתה שמור אצלי בטלפון מאז שיש לי טלפון. אלון אח שלי גיבור, נבואה שהגשימה את עצמה. כששלחת לי את ההודעה בבוקר ב-7 באוקטובר הבנתי שאתה יודע מה הולך לקרות. ידעתי שאתה מפחד, אבל ידעתי שאתה לא שביר. אתה האדם החזק בעולם. סיפרו לי איפה היית ומה היו התנאים. אני ועידו צחקנו שמאיך שהחדר שלך היה נראה, מנהרה זו עלייה בסטנדרטים. סיפרו לי שלא נשברת לדקה, בתנאים הכי קשים, בחושך בלי משקפיים. ברור לי שאתה ניהלת את מבצע החילוץ, מבצע החילוץ ההרואי ביותר שידע האדם. עשית הכל נכון והצלחת כבר לעבור הכל, 70 יום בתנאים הכי גרועים שיש. עשית הכל מול שרשרת פיקוד מגוחכת, ממשלה חסרת אחריות וארגון טרור ברברי. לא היית צריך אף אחד, עשית הכל נכון וזה היה כל כך קרוב".
בהלוויה ניגן יהלי סובול, סולן להקת מוניקה סקס, את השיר "איש קש", להקת מרסדס בנד את השיר "אני משוגע", והזמרה ריטה, שגם היא שרה בהלוויה.