בבית העלמין הצבאי בהר הרצל אלפים ליוו היום (רביעי) למנוחות את סא"ל תומר גרינברג, מג"ד 13 בחטיבת גולני, שנפל אתמול בקרב בשג'אעיה. מפקדים, פקודים, אישי ציבור ומכרים רבים הגיעו כדי לחלוק לו כבוד אחרון.
אלמנתו, אשירה, הקריאה את המכתב שכתבה לו בלחימה: "כשהכול ייגמר ישאר לנו כל הזמן שבעולם, נחגוג יחד את החיים ואת הבחירה המשותפת שלנו להיות יחד. כל הודעה, תמונה, סרטון שקיבלתי ממך העניקו לי כוח וחיוך ענק על הפנים. אני מאמינה בכל לבי שבאת לעולם בשביל התקופה הזו. המלחמה הארורה הזו שתסתיים כמה שיותר מהר, היכולת שלך לפקד על אחרים כדמות מעוררת השראה ומוטיביציה, לפקודים שלך וגם ללוחמים האחרים בצה"ל. משפחות, חברים שרואים אותך, שומעים את הקול וסיפורי הגבורה שלך ומתפלאים. אני מתמלאת גאווה להיות אשתך שלוחמת לצידך.
"בתום המלחמה נחגוג אנחנו בענק, בהרכב משפחתי מצומצם יותר. יפה לך הזקן, למרות שבטח תתגלח עד שתגיע הביתה. ברדיו הקדשתי לך את השיר 'לא יפריד דבר'. חשבתי להקדיש את השיר של מכבי, דמיינתי איך אתה צוחק אבל לא התאפקתי. (הקריאה את השיר "לא יפריד דבר" - דני סנדרסון). בבוש, יפה שלי, כמו שאני אומרת לארבל - אני אומרת לה ולך שאני תמיד בלב שלך ואני תמיד איתך. אני תמיד בלבי ואני תמיד בליבך, אני אוהבת אותך ומתגעגעת אליך כל כך - כמו פרח שצמא למים.
"ארבל התחילה לרכב על אופניים וגדלה מידה בנעל, את האוסף של הנעליים לא תראה. תומר אני חזקה ואני דואגת לעצמי ולארבל כמובן. מקבלת המון עזרה ותמיכה - אני תומכת בך ואעשה כל שיידרש. עד אז, נשיקות אהוב שלי, חיבוק ענק וארוך. כזה שהריח שלי מתערבב בשלך ומשאיר חשק לעוד. קר בחוץ אבל חם לי בלב. נתת לי להרגיש נאהבת. לא הייתי מחליפה אותך באף אחד. היית אבא למופת, אבא של ארבלי. היית האיש שלי ואני האישה שלך. תומר גדוד 13 לא יישבר לעולם, לא נשבר ולא יישבר. אני אוהבת אותך. תבוא לבקר אותי".
עוד בנושא:
אימו של תומר ספדה לו וסיפרה על האור הגדול שנתן לה בימי חייו. "אתה בנפש שלי ותישאר בנפש שלי עד יומי האחרון", אמרה. "הבאת עלינו שמחה גדולה כשנולדת, אומנם לזמן קצר הענקת לנו אור ושמחה בלב. האור הזה כבה אתמול. אני אשמור עליך ותמיד תהיה איתי. אתה הגיבור האישי שלי ושל כל עם ישראל. בזכותך כל החיילים יחזרו מהמערכה הביתה בשלום. אוהבת אותך ומצדיעה לך, אמא".
אביו של תומר ביקש בהספד: "אני מנצל את הבמה בתור אב שכול. היה לו חבר דרוזי בתור קצין צעיר, הדרוזים ליוו אותו בכל שלב בצבא. הדרוזים הם אחים שלנו. הם אחים שלנו במלחמה ובשלום. אני מנצל את הזכות להגיד - אחים בשלום ואחים במלחמה".
מפקד ההכשרות והאימונים, אלוף דוד זיני, נזכר: "נפגשנו באזור נחל עוז, נראית מפוקס מתמיד. הקשבתי לקולך ודיבורך הרגוע. היית שלו מתמיד, ענייני, סבלן ומסביר פנים, עוצמה בלתי מוסברת כמו תמיד. ניתחת את המצב בצורה רציונלית. הקרנת עוצמה נפשית ורגשית בלתי רגילה. אמרתי בליבי: זה תומר שהכרתי, זה תומר היסודי שחותר להבנה מעמיקה של מה שהוא עושה, ששואל בסקרנות כמו ילד קטן עד שיבין לעומק, שיודע לשלב שאלה פילוסופית ברומו של עולם. זהו תומר העקשן והרגיש. תומר כשנשאל על משפחתו הוא משנה סגנון ומדבר ברגישות כמו אומנת".
תא"ל יואלי, לשעבר מג"ד 13, ספד לו, "משפחת גולני מרכינה ראש בפני תומר וחייליו על אובדן הנופלים בקרבות בסג'עייה. איך מספידים אדם שעוד בחייו היה אגדה וסמל לגבורה? אמרת לי בעצרת ל-50 שנה בכיפור: 'יואלי, אני רוצה ומאחל לי ולגדוד 13 - שנהיה חלק ממורשת הגיבורים של אותם לוחמים בכיפור', ובכן תומר - הבטחת וקיימת. בטקס כניסתך לתפקיד נשאת דברים: 'בכל בוקר אבחן את עצמי בצורה נוקבת במראה האם אני ראוי לפקד עליכם'. הצלחת תומר, עמדת גם בהתחייבות הזו בכל יום מחדש".
עוד סיפר יואלי, כי "הנופלים היו איתך בכל פקודה בקשר, בכל צעד בקרב. חזרת והזכרת אותם בכל רגע, לפני הקרב והלחימה. לא חסכת וניצלת כל רגע לחבק כל רגע עם המשפחות השכולות. הקלטת סרטונים והבטחת לבוא לחבק ברגע שיתאפשר. הבטחת ותמיד קיימת. אתה תחבור עכשיו ללוחמים שלמעלה, אנחנו בטוחים שתחפה עלינו כמו שעשית אתמול בקרבות בעזה".