השאלה המתבקשת על רקע האירועים הקשים בשבוע האחרון ברחבי רצועת עזה וביממה האחרונה בפרט, במהלכה נהרגו 9 לוחמים בקרב אחד בשג'אעיה, היא - מדוע נדרש לטהר ולסרוק פירים ולא להפציץ אותם מהאוויר? באירועים הקשים הופעלו מתוך פירים טרור כלפי לוחמי צה"ל שסורקים את השטח בפעולת הטיהור של המבנים.
לכל העדכונים מהמלחמה
כאמור, מרבית הפירים שאותם עסוק צה"ל לחשוף, לחקור ולהשמיד הם תוצר של מודיעין שב"כ ואמ"ן והייעוד של פעולה זו היא חלק ממשימת כיבוש השטח שמתחלקת להשתלטות על הקרקע וטיהור שלה. חשוב לציין, כי פעולות הטיהור מסייעות לאתר אויב ולהרוג אותו, לאתר מודיעין קריטי על האויב ועל החטופים, לחשוף אמצעי לחימה ולשלול ממנו יכולות כדי שלא ימששו אותו להמשך הלחימה.
אוגדה 36, שמפקדת על פעולת הכיבוש של שג'אעיה, הצליחה לאתר בעשרת הימים האחרונים מסמכים, אמצעים אלקטרונים בנושא השבויים והנעדרים, ציוד לחימה, כולל ג'יפ האמר של כוחות גולני, אמצעי לחימה, הרג מחבלים ואף לקיחת שבויים מקרב כוחות הנוח'בה שנכנעו לצה"ל. במקומות שבהם לפי הערכות המודיעין והמפקדים בשטח לא מתבצעת פעולת טיהור אלא השמדה מהקרקע או מהאוויר.
מדובר במתח מובנה בין הפיקוד לבין מה שקורה בפועל בשטח על האופן שבו נכון לטפל בפירי המנהרות, עליהם מצביע המודיעין הישראלי ברחבי רצועת עזה. קצין בכיר במילואים הסביר כי קיים מתח בין הרצון והסקרנות להבין מה תפקיד המנהרה שנחשפה לבין הפקודות שקובעות את הדרך לטיפול בהן. "יש רצון לבדוק מה יש בתוך הפיר, לאן הוא מוביל ואם מתחבר למנהרות נוספות באזור שיכולות לשמש את האויב", אמר הבכיר.
לדברי הקצין, המומחים לנושא המנהרות צריכים לטפל בכל פיר שנחשף, בעוד שהכוחות בשטח לעיתים לא פועלים לפי נהלים סדורים. "מהר מאוד, ולא רק על בסיס מודיעין, ניתן להבין במה מדובר", אמר הבכיר. "האם נכון לשלוח כלב להבין אם הפיר ממולכד, האם להוריד רובוט, האם נכון להרוס את הפיר באמצעות חומר נפץ מהקרקע, תקיפה אווירית או פעולה פשוטה של דחפור? תמיד עדיף שמטען יתפוצץ מתחת לכף של דחפור ויגרום נזק ולא יתפוצץ על לוחמים".
"עניין הפירים חייב להילמד עד תום על ידי מפקדי האוגדות, בדגש על כוחות המילואים, ולהוציא פקודה סדורה בנושא לכוחות השטח עם הסבר מפורט כיצד נכון לטפל בהם", המשיך הקצין. "כל פיר לא עומד בפני עצמו, לרוב הוא חלק ממערכת שלמה של תצפיות, מארבים, זירות ממולכדות ועמדות נ"ט, צליפה וכדומה. חייב להקפיד על נוהל סדור ולאכוף ביצוע יסודי".
על פי אמ"ן ושב"כ, יש אלפי פירי מנהרות מסוגים שונים לאורך כל רצועת עזה. פיר, לפי הגדרות הצבא, הוא החלק העליון של המנהרה שבא במגע עם פני הקרקע, גם בתוך מבנה. לפירים יש כמה תצורות הנדסיות ושימושים צבאיים:
פיר מנהלתי - מנהרה צרה שבנויה מקורות עץ, בטון, מתכת או שילוב ביניהם ונועדה לחבר ציר הליכה בין מבנים, על מנת לאפשר למחבלים לנוע ממקום למקום בבטחה ולא להיות חשופים לעיני תצפיתנים או כלי טיס של צה"ל.
פיר לוגיסטי - מנהרה שמחברת בין מבנים או אתרי צבא, כדי לשנע אמצעי לחימה, תחמושת, מזון, מים וציוד.
פיר התקפי - שמתחלק לכמה סוגים. הראשון נועד לאפשר באמצעות מכשיר הידראולי הרמה של משגר רב קני לרקטות. השני מאפשר התרוממות מחבלים עם סולם, שליפה של טיל נ"ט ושיגורו. המחבל מקבל את המודיעין על ידי הצצה מהפיר החוצה או בעזרת תצפיתן.
הסוג השלישי הוא פיר בעל פתח ברזל מעוגל, שנע הצידה ולא כלפי מעלה. כך מחבל יכול לעמוד בקצה הפיר, להזיז את המכסה הצידה, ותוך כדי שחולף על פניו כלי רק"מ (רכב קרבי משוריין), להדביק לו מטען חבלה. הסוג הרביעי הוא מה שמכונה "הפיר הקלאסי" - מנהרה ללא מוצא, בעלת פתח יציאה אחד, שבה ממתין מחבל עד לרגע שבו כוחות צה"ל יגיעו, ואז יסתער עליהם.