שידור ישיר מהלווית סא"ל תומר גרינברג | צילום: רוני כנפו
שמותיהם של עשרה חללי צה"ל הותרו לפרסום היום (רביעי), ביממה עקובה מדם. תשעה מהם נפלו בקרב בשג'אעיה. מצפון ועד דרום, משפחות רבות איבדו את יקיריהן וספדו להם.
סרן ליאל חיו, בן 22 משוהם, נפל בקרב בשג'אעיה. אחיותיו נוי ואביה תיארו אותו כ"אדם צנוע ועניו, אח מסור ובן אוהב ומתחשב להוריו". בנופלו שירת כמפקד מחלקה בגדוד 51 שבחטיבת גולני. "גם הפעם הוא רץ ראשון למשימה והיה מסור לחייליו ולמשימה שלו", סיפרו אחיותיו, מ"-7 באוקטובר לא ראינו אותו. תמיד כאשר שאלנו לשלומו ענה בצורה חיובית, כדי שלא נדאג. חיוכו הכובש ומפיץ האור ילווה אותנו תמיד".
הראל כחלון, בת זוגו של ליאל בחמש השנים האחרונות, סיפרה: "כל מי שמכיר אותי יודע שאין הראל בלי ליאל. חיכיתי לטבעת מהיום שנפגשנו ואני אמשיך לחכות".
באולפנה וישיבת "שלהבת", בה התחנך ליאל, מסרו כי הם "מחבקים את משפחתו בשעות הקשות הללו". ליאל חיו והחללים עמית בונצל ואור ברנדס התחנכו שלושתם בבית הספר "אבני החושן" בשוהם ואף היו פעילים באותו סניף של תנועת הנוער בני עקיבא. ניני, אשת חינוך בבית הספר, כתבה בפייסבוק: "הבוקר התעוררתי לעוד בשורה קשה. ליאל, עמית ואור-כולם היו בניי, כולם היו אהובים, כולם התחנכו בבית ספרנו, גיבורי ישראל, מטובי בנינו שמסרו את נפשם על הגנת ארץ ישראל".
רס"ן משה אברהם בר און, בן 23 מרעננה, עלה עם משפחתו מצרפת כשהיה בן 7. בנפילתו הותיר אחריו זוג הורים וארבע אחיות. עיריית רעננה קראה לתושבי העיר לעמוד עם דגלי ישראל בצידי הדרך של המסלול בו יעבור ארונו של בראון מבית המשפחה לבית העלמין ולהעניק לו כבוד אחרון. עדן, חברתו, ספדה לו: "הבן-אדם עם הלב הרחב ביותר שהכרתי. הוא היה הראשון להגיע, הראשון שדואג, הראשון שמתקשר, הראשון שיגיע".
היא המשיכה לתאר את משה, "היית בן אדם טהור, אין אחד שפגש אותך ולא התאהב בנפש היפה שלך. ביכולת האדירה שלך לתת, לחייך ולרגש. אתה לא תצא לי מהנשמה, חסרים אנשים כמוך בעולם".
ראש עיריית רעננה חיים ברוידא כתב, "נפילתו בקרב של רס"ן משה אברהם בראון, הוא סיפורה של הציונות. בן למשפחת עולים שעלתה מצרפת לישראל כדי לחזק את העם היהודי היושב בארצו. רס"ן בראון הוא מלח הארץ הזו ושילם בחייו כדי להגן עלינו".
רס"ל רום הכט, בן 20 מגבעתיים, נפל גם הוא בקרב בשג'אעיה. שחק וקסלר, מדריכו לשעבר בתנועת הנוער העובד והלומד, ספד לו: "תמיד הוקסמתי מהאישיות שלך, שליו. מסור. אוהב אדם. רוצה טוב. אתה היית חניך שכשקוראים לו - הוא מגיע. תמיד מציל את המצב. לימדת אותי על החיים, הראית לי איך להסתכל על העולם בצורה טובה יותר, והיה לך עוד כל כך הרבה לתת". הוא היה מדריך בתנועה וגם היה רכז הארגון של קן "בורוכוב" בגבעתיים.
נאוה רביבו, אמו של עמית בן יגאל שנפל ב-2020, כתבה על רום בפייסבוק, "התרוצצת בגן שלי בילדותך, סבתא חנה הביאה אותך בכל בוקר אליי בחופשת הקיץ. העיניים האלה לא נשכחו". ראש העיר גבעתיים רן קוניק כתב, "רום, צאצא למשפחה ותיקה ומוכרת בעיר, סבתו של רום, חנה הכט, עבדה עשרות שנים בעירייה ובתפקידה האחרון שימשה כמנהלת האגודה לתרבות הדיור".
סא"ל תומר גרינברג, מפקד גדוד 13 של גולני, נפל כשפיקד על חייליו בקרב בשג'אעיה. הותיר אחריו את אשתו, אשירה, ואת בתם, ארבל.
תומר ומשפחתו הצטרפו לקיבוץ אלמוג לפני כמה שנים, בנו בו את ביתם ובעוד כמה חודשים היו אמורים להיקלט לחברות בו. בקיבוץ כתבו עליו, "לחם בגבורה מאז 7 באוקטובר והוביל את חייליו באומץ לב, במקצועיות ובנחישות לאורך שבועות ארוכים של קרבות קשים".
רס"ן בן שלי, בן 26 מקדרון, נפל גם הוא בקרב בשג'אעיה. דגן, מורה שלו בתיכון שגם אימן אותו במסגרת הכנה לצבא, אמר: "בן תמיד היה ספורטאי. הוא היה גבוה, רץ מהר ותמיד הצטיין בספורט. הוא היה בחור מבריק וחכם בצורה לא רגילה ותמיד חשב מחוץ לקופסה - דברים שעזרו לו בשירות ביחידה. הוא תמיד היה ותמיד נשאר מנהיג. אני כבר מתגעגע אליו. מצדיע לך בן".
רס"ן רועי מלדסי, בן 23 מעפולה, הותיר אחריו את הוריו יגאל ויוספה (ספי) ואת אחיו, תומר ואוריה. יגאל עובד התעשיה הצבאית וספי אשת חינוך. רועי היה בוגר בית הספר הריאלי בחיפה והפנימיה הצבאית לפיקוד. כרבים מבני משפחתו בחר להתנדב לחטיבת גולני והיה קצין מצטיין. ב-7 באוקטובר עוד היה מפקד אימון מתקדם של פלוגת לוחמים צעירים.
אבי אלקבץ, ראש עירית עפולה, אמר כי "עוד לפני שרועי הפך לקצין מצטיין בגולני ולגיבור ישראל שמסר את נפשו בגבורה למען עם ישראל, היה ברור לכולם שמדובר בילד מיוחד, ילד מצטיין בכל. נער מחונך, מדהים וערכי, שבאישיותו ומנהיגותו הוביל אחריו רבים וטובים בכל פרקי חייו". מאז השבעה באוקטובר קברה העיר עפולה שישה חללים.
אל"ם יצחק בן בשט, מפקד חפ"ק מח"ט גולני, הותיר אחריו אישה וארבעה ילדים. תושב המושב שדה יעקב, בן 44 במותו. אביו הוא סגן ראש המועצה לשעבר. ראש המועצה ישראל גנץ ספד ליצחק, "מגיבוריה ומגדוליה של הארץ הזו, מפירותיה המשובחים ביותר של בנימין, נפל על הגנת העם והארץ שכל כך אהב כפי שהתחנך בביתו הספוג באהבת ישראל ובאהבת ארץ ישראל ותורת ישראל. יצחק נלחם בראש הכוחות ונפל כגיבור ישראל".
סמ"ר אוריה יעקב, בן 19 מאשקלון, נפל בקרב בצפון רצועת עזה. אוריה הוא בוגר ישיבת "צביה" בעיר, הותיר אחריו את הוריו טירן ודגנית נעמה, וארבעה אחים. "העיר אשקלון אבלה וכואבת על נפילתו של סמ"ר אוריה יעקב, תושב העיר, בקרב על הגנת המולדת", ספד לו ראש העיר אשקלון תומר גלאם, "תנחומים מעומק הלב להוריו ולאחיו שאיבדו את היקר להם מכל".
סמל אחיה דסקל, בן 19 מחיפה, הוא בנם של עמוס, עובד עיריית חיפה, ושלומית, גננת. המשפחה מסתגרת בבית, מתקשים לעכל את הבשורה הקשה. שכנים מועטים התגודדו ליד הבית. ממתינים להודעה אודות מועד ההלוויה. זו שכונה של שיכונים, בפאתי נווה שאנן. כמאתיים מטר מהבית של סרן בני וייס הקצין שנפל במלחמה לפני כחודש. טרם נודע מועד ההלוויה.
ג'וזפין "פיפין" דרעי, השכנה המתגוררת קומה מתחת, זוכרת אותו כילד טוב ושקט. גם היא לא ראתה אותו מאז אותה שבת הארורה. "אני זוכרת שהוא יצא עם המדים והרובה, נישק את אבא שלו ואספו אותו ליד הבית ומאז לא ראינו אותו"
בבית הכנסת "אוהבי תורתך" הסמוך בו מתפללים בני המשפחה דרך קבע, זוכרים היטב את השבת הזו. "הוא היה ילד משכמו ומעלה, בחור כזה אצילי שסוחף אחריו אחרים", ספד לו השכן יוסי בר ששת, העובד בבית החולים בני ציון ולקח יום חופש לארגן את אולם ביהכ"נ במידה והמשפחה תרצה לשבת בו את השבעה, "כך היה גם בתנועת הנוער בני עקיבא, שם היה דוגמא ומופת לבני הנוער. כולם אהבו אותו שם. הוא בא ממשפחה מדהימה. תמיד מילא את כל המטלות. קשה לדבר עליו בלשון עבר, "ב-7 באוקטובר התפללנו ופתאום היתה שמועה שמשהו לא בסדר, שמשהו לא מתנהל טוב. פתאום כל האנשים לא ישבו בשקט. הגיעו אנשים, התחילו לגייס ולקחת את הנוער מכל השכונה. הם עלו על מדים צ'יק צ'ק. אז היתה הפעם האחרונה שראינו אותו והיום קיבלנו את הבשורה המרה. קשה מאד לעכל את זה. זה ילד שרק התחיל את החיים שלו. לא עשה עוד שום דבר. כל החיים לפניו. אלוהים ישמור, מה זה. ילדים נקטפים בגיל כזה. זה לא רק אירוע פרטי אישי. זה אירוע מדיני. זה אירוע של כולנו".