מועצת הביטחון של האו"ם צפויה להתכנס מחר (שישי) לדיון, ובו צפויה לעלות להצבעת המדינות החברות במועצה הצעת החלטה להפסקת אש מיידית. ישראל נמצאת בשלב מכריע במלחמה שמטרותיה מיטוט החמאס, החזרת החטופים והבטחה שלא יהיה יותר איום בטחוני מרצועת עזה, ומצפה לווטו אמריקני במועצה כדי שתוכל להתקדם להשגת מטרות המלחמה.
הנשיא ביידן התגלה מאז פרוץ המלחמה כנשיא הידידותי ביותר שהיה לישראל מאז הקמתה. הוא ממשיך לתמוך בישראל, ולמרות הבקשות האמריקניות לשינויים במתווה הלחימה, האשראי של ישראל להמשך הלחימה מבעלת הברית הגדולה והעיקרית שלה ממשיך לזרום. הנשיא רוצה בחיסול החמאס, מתוך הבנה עמוקה שכל עוד חמאס שולט פוליטית וצבאית ברצועה, אין סיכוי לקידום חזון "שתי מדינות" ולא לעסקת "נורמליזציה" בין סעודיה לישראל - הישגים שהנשיא מאמין בהם אידיאולוגית, וגם זקוק להם לקראת הבחירות לנשיאות בנובמבר 2024.
עם זאת, הנשיא ביידן מצפה מישראל לדיוק וכירורגיה בפעילותה הצבאית בדרום הרצועה, תוך כדי מתן אפשרות כניסה רציפה של סיוע הומניטרי למרחב. זאת, לנוכח ריכוז גבוה של פלסטינים עקורים שהתפנו לשם בשבועות האחרונים מצפון הרצועה. ברקע לחץ גובר מהמוסדות הבינלאומיים ומהמפלגה הדמוקרטית שבראשה עומד הנשיא, להביא להפסקת אש ארוכת טווח בין הצדדים.
ביידן גם מבקש לנהל שיח על התוכנית המדינית "ביום שאחרי" מימוש ההישג הצבאי, שתכליתה שמירה על אפשרות לקידום בעתיד של פתרון שתי המדינות באופן השומר על האינטרס הישראלי הביטחוני. לבסוף, הממשל האמריקני מדגיש כי הפשיעה הלאומית, והיד הקלה של חלק מכוחות צה"ל באיו"ש, פוגעים ביכולתו לספק מטריה לישראל בהמשך הלחימה.
אל לישראל ליפול למצב שבו פעולותיה פוגעות בתיאום החיוני בין המדינות וכך מקצרות את שעון הלחימה המתאים לישראל בעזה. גם ב"יום שאחרי" חשיבות הגב האמריקני לישראל לא תפחת, וטיב הדיאלוג בין השתיים עשוי להטות את הכף בביטחונה של ישראל בכל החזיתות, למשל מול סעודיה ואיראן.
דברים שרואים מכאן לא רואים משם
בשבועות האחרונים, הולך וגובר סד הלחצים שמופעל על ממשל ביידן להביא לסיום המלחמה בין ישראל לחמאס הולך וגובר. בקונגרס, הנשיא עודנו נלחם ברפובליקנים על מנת שיסירו את החסימה מחבילת סיוע מיוחדת בסך יותר מ-14 מיליארד דולרים בסיוע לישראל, הכוללת בין היתר חימושים ומיירטים.
הממשל, שמסתכל קדימה לתוך שנת הבחירות לנשיאות בנובמבר 2024, רואה לנגד עיניו אתגר עצום בעת הנוכחית בריצוי ה"בייס" הדמוקרטי, שרובו תומך בזכותה של ישראל להגן על עצמה אך מתנגד ליצירת משבר הומניטרי בעזה בחסות אמריקנית. כך, אסון הומניטרי ברצועה, תמונות של פגיעה רחבת היקף בבלתי-מעורבים ובפרט בילדים, והתעלמות גורמים מסוימים בקבינט הישראלי מהבקשות האמריקניות במלחמה, עלולים להגביר מאוד את הלחץ על הממשל להפסיק או להתנות את תמיכתו בישראל.
רק בשבוע האחרון התפרסמו סקרים שמראים כי שניים מתוך כל שלושה אמריקנים תומכים בהפסקת אש; מנהיגי קהילות מוסלמים ממדינות בארה"ב שעשויות להכריע את הבחירות בנובמבר ("מדינות מתנדנדות") השיקו קמפיין שקורא לאי-הצבעה לביידן בבחירות לנשיאות, לאור המשך תמיכתו במאמצים הצבאיים של ישראל; ואיגוד עובדי תעשיות הרכב בארה"ב (UAW), שלמחאתם במישיגן בחודש ספטמבר הצטרף הנשיא, קורא להפסקת אש בין ישראל לחמאס.
למעשה כבר בשבועות האחרונים נכנסה ארה"ב לשלבים המוקדמים של שנת הבחירות לנשיאות, כשלפי כל התחזיות ובהיעדר הפתעות, צפויים הנשיא ביידן והנשיא לשעבר טראמפ לשוב להתמודד ראש בראש. ככל שתימשך המלחמה לתוך שנת הבחירות בארה"ב, ביידן צפוי להגביר את התשומות והקשב שלו כלפי הצלחות בזירת הפנים-אמריקהית, תוך הובלה של מדיניות חוץ אמריקאית אחראית, הפונה לקהל הדמוקרטי. בכך, סביר כי גם ב"יום שאחרי", סד הלחצים מצד הממשל האמריקני על ישראל יגבר וימוקד בהתוויית פתרון לסוגיה הפלסטינית שמתיישבת עם ה"בייס" הדמוקרטי, ובמיוחד החלק הפרוגרסיבי שלו, מה שיזכה את הנשיא בהישג מדיני טרם הבחירות לנשיאות בנובמבר 2024.
המשך התמיכה האמריקאית בישראל הוא אקוטי לשלב זה של המלחמה, כשיעדי השבת החטופים ופירוק אחיזתו השלטונית והצבאית של החמאס עדיין אינם בהישג ידנו. להחלטות ולרוח שבה תפעל ישראל בשדה הקרב ובזירה המדינית בעת הנוכחית משקל מרכזי בשימור הלגיטימציה הבינ"ל והאמריקאית להמשך המערכה. לא רק מול חמאס, אלא מול שאר ארגוני הטרור ומדינות תומכות-טרור שמוסיפים לאיים על השקט באזור ומחוצה לו.
לפיכך, ישראל חייבת לוודא כי היא משמרת דיאלוג הדוק, אינטימי וכן עם ארה"ב, שמוכן גם לענות וגם לשאול את השאלות הקשות ולשתף פעולה עם ארה"ב בכלל הסוגיות החשובות לביטחונה של ישראל, באופן שגם עשוי לווסת את המתחים שחווה הממשל להפסקת המלחמה מהזירה הפנים-אמריקנית.
ראשית, ישראל חייבת להדגיש בפני ארה"ב את חיוניות השלמת המהלך הצבאי בתוך עזה לצורך קידום כל חזון מדיני, ובד בבד, להפגין פומבית מחויבות לצמצום מימדי הפגיעה בפלסטינים בלתי מעורבים.
שנית, על ישראל לשמור על מחויבותה להמשיך לאפשר סיוע הומניטרי, אך להבהיר כי היא דורשת צעדים הומניטריעם מקבילים אל מול סוגיית החטופים -החזרת הנשים והילדים, ביקורי צלב אדום ואספקת תרופות.
במקביל, על ישראל לפעול בנחישות למניעת הסלמה ביהודה ושומרון, ובתוך כך להביא להפסקת אלימות יהודים קיצוניים כלפי פלסטינים - שמעכירה את שיתוף הפעולה עם האמריקנים על המשך המאמץ המלחמתי בעזה, ואף הביאה להטלת סנקציות אמריקאיות על גורמים אלו.
נוסף על כך, על ישראל לפתח עם הממשל האמריקני חזון משותף ל"שלב מעבר" בן מספר שנים עבור הרצועה, שיכלול כינון משטר ביטחון (כולל מרחב ביטחון ליישובי הדרום ושמירת צפון הרצועה כקלף מיקוח) ושלטון אחר לעזה, עם שחקנים קונסטרוקטיביים מהאזור והזירה הבינלאומית. במקביל, על ישראל לתאם עמדות מול ארה"ב לקראת אפשרות הרחבת המערכה בלבנון לטובת הרחקת כוח רדואן מהגבול, ועליה לחתור לתיאום מדיניות רחבה יותר מול ארה"ב להחלשת הציר השיעי במרחב, כולל בזירות כמו עיראק, סוריה ותימן.
עוד על ישראל להבהיר לארה"ב כי המשטר האיראני ושלוחיו ייצאו מחוזקים מהמלחמה אם החמאס לא יובס, וכי ההרתעה - הן של ישראל והן של ארה"ב - באזור ובזירה הבינ"ל נמצאת על כף המאזניים. מעל כל אלו, על ישראל וארה"ב להגיע להבנות משותפות לגבי איראן ותוכנית הגרעין שלה, שממשיכה להוות את האיום האסטרטגי המרכזי לביטחון האזור ומחוצה לו.
ישראל נכנסה לשעה מכרעת בלחימה, שבה צה"ל יידרש למקסם את הצלחותיו בתוך הרצועה. משימת שחרור כלל החטופים הישראלים טרם הושלמה, והלחץ בזירה הבין-לאומית להביא לסיום המלחמה צפוי להמשיך לגבור. יש רק אדם אחד שיכול לתת לישראל את הזמן שהיא צריכה כדי להשלים את המשימה, לשוב להתמודד עם שלל האיומים מאיראן ולהביא את סעודיה למעגל הנורמליזציה - נשיא ארה"ב ביידן. על ישראל להציג את צרכיה ולהבין את צרכיו, כדי לגבש מתווה אשר יאפשר לשתי המדינות להשיג את יעדן המשותף. לכן, לישראל אינטרס לסייע לכך שמודל התמיכה החסר תקדים מצד ביידן ייתפס בארה"ב כמוצלח לשתי המדינות, וכתקדים חיובי לאתגרים מול אויבים משותפים בעתיד.
אלוף (במיל') עמוס ידלין הוא ראש אמ"ן לשעבר, נשיא ומייסד MIND ISRAEL