שייקה שקד התפנה מביתו שבנתיב העשרה כבר ביום הראשון של המלחמה, לאחר שמחבלים נכנסו למושב וטבחו בתושבים. שייקה, אחד מהחקלאים הוותיקים בעוטף עזה, מחזיק ב-40 דונמים של חממות לגידול עגבניות. לדבריו, הנזקים שספג בעקבות המלחמה עצומים. "אנחנו יצאנו מהיישוב במוצאי שבת של 7 באוקטובר, העובדים הזרים יצאו בבוקר שאחרי", סיפר. "לא נתנו לנו להיכנס למושב ולשדות בגלל הלחימה, זה היה הדבר הנכון לעשות".
לכל העדכונים על המלחמה
אחרי כשלושה שבועות הורשו החקלאים לחזור לחלקות הצפוניות של המושב, אך לחלקות הדרומיות הכניסה עדיין אסורה. "המשק לא טופל והייתה פגיעה ישירה של רקטה באחת החממות", אמר שייקה. "החממה עלתה באש, הכול נשרף - זה נזק כלכלי כבד. לא היו עובדים, רק לאחרונה הצלחתי לגייס כדי להתחיל לשקם את השדות".
עוד סיפר שייקה כי הצמחים שכן הצליחו לגדול - לא ראויים לקטיפה. "יש מחלות ומזיקים שהשתלטו על הגידולים. ברגע שאתה לא מטפל באופן שוטף בחממות - הכול נפגע", הסביר. "אנחנו במחסור בעובדים, צריך לעקור את כל השטחים שלי ולשתול מחדש. "אני עדיין לא פניתי לקבלת הפיצויים, אני מקווה שהאירועים ילמדו את משרדי הממשלה לטפל בנו קצת אחרת מפעמים קודמות".
עופר ליברמן, חקלאי מקיבוץ ניר עם, סיפר גם הוא על הנזקים לשדות שלו, שנאמדים במיליוני שקלים. "יש לנו בעיה קשה, אין עובדים, מגיעים אלינו המון מתנדבים שעוזרים לנו מאוד, אבל זה לא פתרון לטווח הרחוק", אמר. "נגרם לנו נזק גדול, למטע הבננות עדיין לא נכנסו, גם לשטחי פירות ההדר אנחנו לא מצליחים להיכנס ולקטוף".
"השטחים החקלאיים הפכו לשטח צבאי סגור", המשיך עופר. "היינו אמורים לזרוע בחלקת תפוחי האדמה, אבל זה לא יקרה. הנזקים יהיו איתנו שנים ארוכות קדימה. קיבלנו מקדמות מהמדינה, סבב ראשון ועכשיו סבב שני, אבל אנחנו עדיין לא יודעים מה גודל הנזק - אבל הם עצומים, מיליוני שקלים לפחות".