משפחתה של אלמה אברהם, ששוחררה משבי החמאס, סיפרה לוואלה! כי מצבה ממשיך להשתפר. שלשום, אלמה עברה למחלקת שיקום גריאטרי בבית החולים סורוקה ואתמול הצליחה לעמוד פעם ראשונה. "אני עשויה מברזל. חזרתי אליכם", אמרה אלמה למשפחתה.
"בהתחלה שאלנו בעיקר איך היא מרגישה", סיפר לוואלה! בנה אורי. "אחר כך שלחנו לה נשיקה באוויר והיא החזירה. המילים הראשונות שלה היו בעיקר שפתיים שזזו. בהתחלה היא יותר הגיבה עם הראש, או שחזרה על דברים שאמרנו. לקח זמן עד שהצליחה להוציא מילה שאפשר להבין אותה".
"לאט לאט אמרה שתי מילים, שלוש מילים", סיפר בנה, "היא עוד לא מקיימת דיאלוג כמו לפני, אבל היא מדברת. היא אפילו יכלה להיות אימא, לשאול אם אני בסדר, להגיד שאתארגן לשינה. היינו צריכים לתת לה אורינטציה, לספר שהיא בסורוקה ושאנחנו איתה. היא אמרה שהיא אוהבת אותנו".
"היא חזרה מרוסקת. כרגע היא בשיפור, עוברת כל מיני טיפולים. זה מסע ארוך", הוסיף אורי וסיפר, "לפני שבועיים התרחיש שלא אראה אותה היה נגיש. זה שאני יכול לראות אותה, לדבר ולגעת בה זה מדהים. עולם הרופאים מדברים עליה במושגים של נס רפואי. אמרו שלא ראו דבר כזה והתרגשו עד דמעות. היא תופעה".
אורי הוסיף וסיפר על הפעם הראשונה שראה את אמו לאחר חזרתה מהשבי. "המפגש הראשון שלנו היה במבט, העיניים שלה ושלנו הוצפו בדמעות", הוא שיתף, "בשלב הראשון אתה רק מנסה לא להעמיס. הנכדה שלה אמרה לה שיש לה בת בבטן, שתהיה לה נינה, והיא מאוד התרגשה מזה. ההתעוררות מהרדמה הייתה תהליך. במשך שבעה שבועות היא לא קיבלה את התרופה שלה".
אורי סיפר כי בימים הראשונים המשפחה שאלה אותה אם היא רוצה לשמוע מוזיקה, והיא השיבה בחיוב. "שאלנו מה היא רוצה לשמוע והיא ענתה אריק איינשטיין או שלמה ארצי", נזכר, "היא עוד לא יודעת מה קרה פה בדיוק מה קרה בכל תקופת השבי שלה. אנחנו מספרים לה לאט ובעדינות. היא מעט מספרת על מה שהיא עברה שם. זה היה קשה לשמוע. אתה מבין שלכל אחד היה שבי שונה, אנשים עברו מניפולציות, המשותף לכולם הוא שהיו מורעבים. גם היא. היא ירדה 15-10 קילוגרם. אי אפשר להבין את הכוחות שלה לשרוד בתנאים האלה"