בשעה שגוברים הדיווחים על עסקה לשחרור החטופים בעזה בימים הקרובים, עולות שאלות רבות ובהן: אילו משוכות משפטיות עומדות בדרכה של עסקה שכזו? ומה תהיה עמדתן של המשפחות השכולות בסוגיה? וואלה! עושה סדר בשאלות הגדולות.
ככלל, אם חמאס וישראל יצליחו להגיע להסכמה לגבי תנאי העסקה, הממשלה תצטרך לאשר אותה. בכל הנוגע למחבלים שנשפטו בידי בתי משפט אזרחיים ונגזר עליהם מאסר - נשיא המדינה ייאלץ להעניק להם חנינה כדי שיהיה ניתן לשחררם. מחבלים שנמצאים במעצר מינהלי או בשלבי החקירה - מצב החל לגבי רוב מחבלי חמאס שנתפסו בשבת השחורה - יוכלו להשתחרר בעסקת חטופים על בסיס החלטת ממשלה בלבד. נשיא המדינה לא מוסמך לחון מחבלים שנידונו בבית משפט צבאי, מי שיכול לחון אותם הוא היועץ המשפטי הצבאי של האזור הרלוונטי.
במידה וחלק מהמשוחררים אכן יהיו אסירים ביטחוניים עם דם על הידיים - למשפחות שנפגעו מהם יהיו 48 שעות לעתור לבג"ץ מעת פרסום שמם של אותם אסירים ברשומות. מהיועמ"שית לא נמסרה עד כה תגובה רשמית לעניין, אולם לפי מקורות נערכות בזמנים אלו ישיבות הכנה בנושא, בהשתתפות בכירי המשרד.
כמו כן, במענה לפניית וואלה! הבוקר, אמרו בפורום "בוחרים בחיים" של המשפחות השכולות ונפגעי הטרור כי הם מתנגדים לכל עסקה שתכלול שחרור מחבלים. "אנו יודעים ומזהירים כי כל מחבל שישוחרר עכשיו, יחזור לבצע פיגועים בעתיד", נמסר, "בעסקת שליט שוחררו רוצחי טבח שבעה באוקטובר, ואין שום סיבה שהפעם שחרור המחבלים יהיה שונה". עוד ציינו בפורום כי הם ממתינים לשמוע את פרטי העסקה, ורק לאחר מכן ידעו אם יש טעם לעתור נגדה לבג"ץ.
כיצד בג"ץ מכריע בעתירות מסוג זה? בשורה של עתירות שהוגשו נגד עסקאות שחרור מחבלים - מסמיר קונטאר ועד לעסקת שליט - הדגישו שופטי בג"ץ כי אינם מתערבים בהחלטות הממשלה בשל אופיין המדיני. עם זאת, בעתירה שהוגשה לבג"ץ נגד אישור עסקת שליט, כתבה כך נשיאת העליון דאז, דורית ביניש, ביחס לטענת העותרים: "הטענה הרצינית ביותר שהעלו העותרים היא כי המחבלים שישוחררו יסכנו את ביטחון הציבור, מפני שהם עלולים לחזור לסורם כפי שעשו מחבלים ששוחררו בעבר, וכן משום שהשחרור עלול לעודד חטיפות נוספות. המדינה משיבה לטענה זו בכך שבטרם נתקבלה ההחלטה, קיבלה הממשלה חוות דעת מכל הגורמים המופקדים מטעמה על הביטחון: הרמטכ"ל, ראש השב"כ וראש המוסד, אשר בתנאים הקיימים צידדו בקיומה של העסקה המיועדת".
מחבלי חמאס הכלואים בישראל. יידרשו לחתום על התחייבות להימנע מטרור?
אכן, חלק מהמחבלים ששוחררו בעסקת שליט חזרו לדרך הטרור; אך בניגוד לעסקאות שבויים אחרות שנעשו, הם שבו לכלא הישראלי בלי שהיה צורך להגיש נגדם כתב אישום חדש. הסיבה לכך היא שבעסקת שליט ישראל שחררה, לראשונה, מחבלים במתכונת של שחרור על תנאי - שקבע כי אם אותם מחבלים יחדשו את מעורבותם בטרור, הם יחזרו לרצות את העונש שנגזר עליהם מלכתחילה.
נוסף לכך, לפני שחרורם בעסקת שליט, קיבלו האסירים קיבלו לידיהם כתב התחייבות בערבית, המפרט את ההגבלות החלות על כלל המשוחררים. במסמך זה נכתב, בין השאר, כי הם מתחייבים להימנע מביצוע כל פעילות טרור בכל דרך שהיא. לאחר שניתן לאותם מחבלים משוחררים הסבר בעל פה בנוגע לנוסח המסמך, הם נדרשו לחתום בשמם על כתבי ההתחייבות. רובם עשו כן, אולם היו מי שסירבו לחתום. לכתבי ההתחייבות שלהם צורפה הצהרה בכתב, שבה מצוין כי "האסיר קרא והבין את תוכן המסמך אך סירב לחתום עליו". אם תיחתם עסקת חטופים בעתיד הקרוב, ייתכן שגם המחבלים שישוחררו במסגרתה ייאלצו לחתום שוב על כתב התחייבות דומה, שאמור להקל מבחינה משפטית על החזרתם למאסר אם יחזרו לסורם.
.
ערכאה משפטית מיוחדת
נגד מחבלי חמאס שנמצאים כעת בחקירות שב"כ לא הוגשו כתבי אישום. נכון לעכשיו, לא ברור בפני איזו ערכאה הם יעמדו לדין - בית משפט צבאי, בית משפט אזרחי או ערכאה מיוחדת שתוקם לצורך כך. הנושא נמצא כעת בדיונים בין הפרקליטות הצבאית, הנהלת בתי המשפט והיועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שאמורה לקבל החלטה בנושא.
עם זאת, כן מוגשות בקשות להארכות מעצר כלפי המחבלים. כך עולה מבקשה אחת כזו, שהוגשה בפני השופטת רבקה גלט מבית משפט השלום בפתח תקווה, והופצה בידי הנהלת בתי המשפט בתחילת השבוע. את הבקשה הגישה משטרת ישראל, אך הטיפול בבקשות ובחקירות הוא בהובלת הפרקליטות.
"לנוכח צרכי החקירה ועילת המסוכנות, שראוי לבחון גם אותה בהקשר דנן, אכן יש צורך להורות על מעצרו של החשוד עד למיצוי החקירה", כתבה השופטת גלט בהחלטתה, "מעבר לכך, החשדות המדוברים טומנים בחובם באופן מובהק גם חשש להימלטות מאימת הדין, או שיבוש החקירה, אשר גם בהם יש כדי להצדיק המשך המעצר עד השלמת החקירה".
לדברים אלו חשיבות רבה, שכן אם אותם מחבלים ישוחררו במסגרת עסקת חטופים - המשטרה תוכל להגיש בקשה בפני בית המשפט לשחרורם ללא צורך בקבלת חנינה מנשיא המדינה.