הם היו אמורים לחזור יחד מחופשת כיפור-סוכות ארוכה. להיפגש מחדש, לחלוק חוויות מטיול עם המשפחה, לשוב לשגרת לימודים. ב-7 באוקטובר נחטפו עשרות ילדים לרצועת עזה, וחבריהם נותרו להתמודד עם בור של געגוע וחוסר ודאות.
הכותרות לרוב לא מספרות עליהם. עם 240 משפחות ובני זוג של חטופים הנמצאים כבר 40 ימים בעזה, לא נשאר מקום רב למה שנדמה כמעגל משני של כאב. אך לרומי, איתן, מעיין, קרן וזיו ושרון, החיסרון מורגש בכל יום. זה סיפורם.
איתן יענקלביץ', בן עשר, כפר עזה. חברתו עפרי ברודץ נחטפה מהקיבוץ עם אחייה יובל ואוריה ואמם, הגר
"יום לפני שהם נחטפו לעזה באתי אליהם הביתה ושיחקנו כדורגל. אני האחרון שנפגש עם המשפחה. הם נחטפו בסביבות 11:00. אימא שלי הספיקה לדבר עם הגר, האימא, ואז היא אמרה לי שהיא לא עונה יותר. ב-11:48 כתבתי לעפרי: 'עפרי את בסדר? עפרי הכול בסדר?'. אנחנו היינו סגורים בממ"ד ולא ידענו מה קורה. מישהו בקיבוץ שמר מחוץ לבית שלהם וראה את כל המשפחה הולכת עם אנשים של חמאס. אביחי, האבא, חשב שהם מתים ואז גילה שהם נחטפו. אני בטוח שזה נתן לו תקווה מאוד גדולה. רק כשפינו אותנו ראיתי חבר, עד אז לא ידעתי אם בכלל מישהו בסדר".
"אני ועפרי היינו בלתי נפרדים. אנחנו ביחד מגיל חצי שנה, ההורים שלי עברו לכפר עזה בגלל החברות שלנו וככה הפכתי להיות חבר גם של יובל. המשפחה שלי ושלה אכלו ארוחות שישי ביחד כל שבוע. עפרי הייתה בחופש הגדול בקנדה. כשהיא חזרה היא דיברה אנגלית מעולה. לי ולה הייתה מן תחרות של לאכול חריף, פעם אני ניצחתי ופעם היא. היא אוהבת לקרוא, במיוחד הארי פוטר".
"בשבועות שעברו מאז בכיתי לפעמים. עכשיו אני קצת יותר בסדר, כי אני כל הזמן עם החברים. הייתי רוצה להגיד לעפרי שאני אוהב אותה. זה לא כיף".
רומי דור, בן תשע, כפר סבא. חברו אוהד מונדר-זכרי נחטף עם אמו, סבו וסבתו מניר עוז
"אוהד ילד די רגיש. הוא טוב בהרבה דברים - בטניס, כדורגל, קוביות הונגריות, בלימודים. אנחנו לומדים ביחד מכיתה א' בבית הספר הדמוקרטי בכפר סבא. אנחנו אוהבים לשחק טניס ביחד ולהיות בבית ספר עם כל החברים, חבורה של 7-6 ילדים".
"ביום שזה קרה שלחתי לו הודעה אם הוא בסדר, אם לא קרה לו כלום. הוא הספיק לראות את ההודעה אבל כבר לא ענה לי", סיפר רומי, "אני יודע שהוא נוסע הרבה למשפחה בעוטף והיה חג אז חשבתי שאולי הוא שם. בהתחלה ניסיתי פחות לחשוב על זה, אולי לצחוק, ואחרי כמה ימים הבנתי שזה יותר חמור. אני יודע שהוא מסתכל בטלפון לפחות 30 פעמים ביום אז דאגתי והבנתי שקרה משהו. ביום שלישי של אחרי 7 באוקטובר אמא כתבה לי שאמרו שהוא חטוף".
אז איך מתמודדים? רומי משתף: "אני והחברים דיברנו על זה בהתחלה, סיפרנו מה כל אחד יודע. עכשיו אנחנו מנסים פחות לחשוב על זה כי זה מאוד עצוב לנו. אני עצוב ומתגעגע אליו. אם הייתי יודע שהוא בסדר אז אולי ההיתה פחות עצוב, אבל אני לא - אז אני מפחד. אני לא רוצה שיקרה לו משהו".
רומי אומר על חברו אוהד: "הייתי רוצה להגיד לו שאנחנו אוהבים ומתגעגעים אליו, שיהיה חזק ויחשוב מחשבות חיוביות, כדי שאולי ישתחרר ויחלצו אותו".
מעיין נדל, בת 12, הוד השרון. חברתה נעם אביגדורי נחטפה עם אמה שרון מבארי
"באותו יום הייתי בצפון. העירו אותי ב-10:30 בבוקר. בהתחלה חשבתי שאני חולמת, אבל כשפתחתי את האינסטגרם וראיתי על החדירה ישר כתבתי לה ודאגתי לה כי ידעתי שהיא בבארי אצל המשפחה שלה. 'נוני, את לא בבארי, נכון?', שאלתי אותה. כל כך קיוויתי שיצאה משם בלילה או שהצליחה לברוח עם המשפחה. אבל היא כבר לא ענתה. לשתי חברות אחרות היא עוד הספיקה לענות ולכתוב את השמות שלהן. אחרי כמה זמן אמרתי לעצמי - אולי הם מתחבאים? אז אני מעדיפה לא לסכן אותם ואפסיק לכתוב הודעות. מחקתי את ההודעות כדי שאפילו לא יקפצו בטעות. בבוקר היא עוד הפסיקה לכתוב בסטטוס בוואטסאפ 'זה ממש לא מצחיק, בא לי למות'".
"כל החברות היו בחוסר ודאות מטורף. השתגענו. איבדנו תקווה. ואז המשפחה קיבלה הודעה מהצבא שהיא, אימא שלה ועוד כמה בני משפחה חטופים. אני מודה שקצת שמחתי - לפחות היא בחיים. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם לא הייתה חטופה", היא מספרת ומוסיפה: "שבועיים לפני זה חגגנו לה יום הולדת, כתבתי לה ברכה והיא הייתה כל כך שמחה. היא ישנה אצלי ביום רביעי ובחמישי עוד נסענו לעשות שופינג בעזריאלי", נזכרת מעיין בפעם האחרונה שראתה את חברתה הטובה.
כעת מעיין חיה עם חסרונה המתמיד של נועם: "אני ממש דואגת לה, - אם היא אוכלת? מה היא רואה שם? אנחנו, החברות, הולכות להפגנות לשחרור החטופים ונורא מנסות לעזור למשפחה. כל פעם שאנחנו שם אנחנו מדברות עם סבא וסבתא שלה, הם נותנים לנו כוח, ואנחנו להם".
"אנחנו מכירות מכיתה א'. היא ילדה מדהימה, כל מה שחשוב לה הוא לראות שחברים שלה והמשפחה בסדר. קודם כל הם, ואחר כך היא. תמיד דואגת ותומכת" אומרת נועם ומוסיפה: "אני מאוד מקווה שהיא רואה את זה ושתחזור אליי בקרוב. אני לא רואה את החיים שלי בלעדיה. היא לא הייתה רוצה לראות אותי עצובה לרגע".
קרן וזיו אביטבול, קיבוץ בארי, תאומות בנות תשע. חברתן אמילי טוני קורנברג הנד נחטפה מבארי
"אמילי תחגוג יום הולדת תשע ב-17 בנובמבר. אנחנו מכירות מגיל קטן, מהכיתה בקיבוץ. היא חברה מאוד טובה ונחמדה, אוהבת לארח אנשים בבית שלה", הן מספרות, "תמיד כשאנחנו באות אליה אנחנו משחקות יחד עם הכלב שלה. לא מזמן אכלנו יחד ארוחת חג, בראש השנה, עם תפוחים ומעדן".
קרן וזיו עברו יחד את השבת השחורה בבארי ונזכרות: "אלינו לא הגיעו המחבלים ב-7 באוקטובר. אבא היה מוכן כל הזמן להגן עלינו עם אקדח. שבוע אחרי השבת, אימא אמרה לנו שאמילי מתה. היינו מאוד עצובות ובכינו. ואז חברות שלנו אמרו שסיפרו להן שבסוף היא נחטפה. היינו שמחות, כי אנחנו יודעות שהחטופים יחזרו".
"קנינו לה מתנות שמחכות לה שתחזור - חולצה של מכבי חיפה. אנחנו מדברות עליה ואומרות אחת לשנייה כמה אנחנו מתגעגעות. חושבות על זה כל הזמן, אבל לא תמיד אומרות את זה בקול רם, כי זה יכול להעציב את חברות שלנו, משתפות קרן וזיו, "היינו רוצות להגיד לה שאנחנו מתגעגעות אליה הכי בעולם ובא לנו שהיא תחזור וניתן לה חיבוק גדול. ענק-ענק".
שרון עידן, בת 15, נחל עוז. חברתה דפנה אליקים נחטפה מהקיבוץ עם אחותה אלה בת השמונה.
"אחד הילדים בקיבוץ שלח לי בוואטסאפ תמונה של דפנה יושבת על מזרון ומהמצעים בתמונה ישר הבנו שהיא לא בנחל עוז אלא בעזה. עד לאותו שלב הטלפון שלה היה כבוי. משם זה התחיל לרוץ מאוד מהר. להרבה מהחברים יש טלגרם ובשעות שאחרי כולם שלחו לי את התמונה משם ושאלו אותי אם ראיתי, אם זה אמיתי. אני חושבת שידעתי כבר שכן, כי שלחו לי חלק משידור לייב שהמחבלים העלו מהטלפון של בת הזוג של אבא שלה. בלייב רואים אותה ואת המשפחה במסדרון, כשאבא שלה עם ירייה ברגל ליד אחותה הקטנה ובת הזוג של האבא".
"אני לא מדברת על זה הרבה. כולנו מפחדים שקרה לה משהו. אני יודעת שאין לי מה לעשות, אבל אני מאוד מתגעגעת. בתמונה מעזה רואים אותה עם אחותה ולא קיבלנו שום מידע חוץ מזה", משתפת בכאב שרון.
שרון מספרת על החיים בלי חברתה, דפנה, שכבר 40 ימים נמצאת בעזה: "היא ילדה שקטה, לא אוהבת שיש מסביבה הרבה דרמה. מאוד צנועה. אנחנו החברות הכי טובות. ממש קשה לי לחזור לשגרה. אני הולכת לבית ספר, אבל קשה ללמוד בלעדיה, המחשבות כל הזמן עוברות לשם. הדפסתי תמונות שלה ותליתי בחדר. זה נותן לי כוח, ככה אני רואה אותה כל הזמן".