עוד קונספציה שקרסה: למרות המודיעין, צה"ל הופתע מכמות המנהרות בעזה

הפער בין הידע המודיעיני של ישראל על תשתיות חמאס ותוכניות המלחמה שלו לבין המציאות בפועל, גדול משחשבו. לא רק שצה"ל לא ידע על היקף ההיערכות חמאס למלחמה, המוכנות הגבוהה ורגעי ההתקפה שכללה כ-3,000 מחבלים, גם לא היה גורם אחד שהוציא התרעה מסודרת לצבא בפרק זמן שהוא יוכל להיערך כדי לבלום את הטבח ביישובים ובמוצבים.

כאמור, צה"ל מחזיק עוד לפני מבצע "צוק איתן" את מפת המנהור הפנימי של חמאס, כולל את מפת "המטרו", אך בעקבות אישור ישראלי להכניס חומרי בנייה, הכוללים גם מלט, נרשמה תנופת בנייה בעולם תת-הקרקע, למרות שבמערכת הביטחון התחייבו לעקוב אחר נתיב המשאיות, בחינת ההיקפים וייעודן. בפועל, המציאות בשטח הפלסטיני מוכיחה כי הזרוע הצבאית של חמאס היתה בתנופת בניית עולם תת-קרקע משודרג.

כוחות ההנדסה שמשולבים בכל צוותי הקרב הגדודיים (חי"ר, שריון, הנדסה ותותחנים), מגלים תוך כדי התמרון בעומק השטח (הפתוח, הכפרי והבנוי) מערכות תת קרקע מגוונות למשימות שונות ובעומקים שונים, חלקן מסועפות מאוד וחלקן קצרות למגוון משימות.

לפי הגדרת קציני הנדסה, ישנם מאפיינים עיקריים לעולם תת-הקרקע סביב עזה וטבעות ההגנה שעוטפות אותה. החלוקה הראשונה היא: מערכת טקטית ומערכת אסטרטגית.

המערכת הטקטית כוללת את המנהרות הקלאסיות שמוגדרות כ"פיר". פתח מנהרה שמובילה מבית המחבל או מתקן רגיש (בית חולים, מוסדות חינוך או מבנה של ארגון סיוע בינלאומי) אל עמדה צבאית שמהווה תשתית להגנה או יציאה להתקפה. המערכת האסטרטגית היא רובד של מנהרות שמתחברות זו עם זו, כדי לאפשר תמרון תת-קרקעי ללוחמי חמאס, באופן כזה שהם יודעים להיפגש במספר נקודות על מנת להרחיב את כוח הפעולה, לשהות לאורך זמן, לתכנן את הפעולה ולהפעיל מהמרחב הזה חדר לפיקוד ושליטה, שמסייע להם לבנות את תמונת המצב על כוחות צה"ל לפני הקרב ותוך כדי.

לצד המנהרות הללו, ישנן מנהרות שמתחברות לחלק מהפירים ומאפשרות להם נסיגה לאחור אל לב השטחים הבנויים, או במקרה הפוך, תגבור הכוחות על ידי הגעה מהעומק של השטח הפלסטיני. חלק מאותן מנהרות יכול להגיע עד ללב העיר עזה ובשלב זה מכנים אותן בצה"ל "גזעים" או "ראשית הצירים".

תצורה זו של מנהרות מאפשרת למחבלים חופש תנועה ומפגש עם הפיקוד הבכיר של הגדוד והחטיבה. למעט מקרים שבהם צה"ל, בסיוע מודיעין מדויק, השמיד את המנהרות או שיבש אותם באופן כזה שהן בלתי ניתנות לשימוש חוזר בשלב זה. בתחום ה"פירים" יש מספר סגנונות לפתיחה: חלקם נפתח כ"דלת" או "חלון" וחלקם נפתח למעלה כמו "מכסה סיר".

לצד התשתיות הטקטיות, שחלקן ישנות מאוד ועליהן הזרוע הצבאית של חמאס לא ויתרה אלא רק הוסיפה שמות לצירים (רואים שלטים, סימונים ומספרים כשי שהמחבלים יוכלו לנווט ביתר קלות), פיתח חמאס מערכת מנהרות אסטרטגיות, שפועלות בשתי תצורות עיקריות. ראשית, הן נמצאות בעומק מתחת למנהרות הטקטיות והן מהוות כלי קריטי בפעולה. חלק מהן משמש את המחבלים למשימות מיוחדות וחלק לפיקוד הבכיר בלבד. על מנת להשתמש בהן נדרש הפיקוד הבכיר והכוחות המיוחדים של חמאס להשתמש בתשתיות תומכות, כמו הזרמת אוויר. חלק מהמנהרות האסטרטגיות מתחברות אל ה"מטרו" - מערכת מנהרות גדולה מאוד שנחפרה לעומק ולרוחב ומקשרת בין דרום הרצועה, המרכז וצפונה לאורך קילומטרים.

קהילת המודיעין לא חשפה לפני המלחמה את מערכת המנהרות בשלמותה, אך יאמר לזכותה בשטח כי קצב חשיפת הפירים והמנהרות, כמו גם היכולת להצביע על חוליות מחבלים לפני התקפה, היא גבוהה ומשתפרת מיום ליום באופן שמסייע לצה"ל להגן על הכוחות מפני התקפות מסודרות.

יצוין, כי כבר בשלב הזה צה"ל משמיד מנהרות ופירים, את חלקם הוא משאיר כדי לתחקר, ללמוד ולהפיק מהם מודיעין הכרחי. לצד זאת, וכחלק מהפער המודיעיני, עולה לפי גורמי הנדסה בשטח כי רק בשלב הזה מחפשים בצה"ל פתרון מערכתי להיקף העצום של מנהרות, שבחלקן הוטמעו שיטות שנועדו לצמצם את הנזק מתקיפות אוויריות של צה"ל.