מאז השבת השחורה ב-7 באוקטובר, חשים בני משפחתה של סמ"ר ים גלס שנקלעו ליום ארוך שאינו מסתיים לעולם. ביום שישי האחרון, אחרי חודש של אי ודאות, הם קיבלו הבשורה המרה מכל: ים, תצפיתנית בחיל הגנת הגבולות, נהרגה במהלך מתקפת הטרור.
"יש לנו תחושות של סוף, של חוסר תקווה", סיפרה אמה של ים גלס, ענת, בראיון ל"שבע תשע" עם ענת דוידוב ואודי סגל ברדיו 103fm, "מ-7 באוקטובר אנחנו במין יום אחד ארוך. אמנם קיבלנו הודעה ביום שישי האחרון על נפילתה של ים, אבל היום הזה עדיין לא הסתיים. עדיין אנחנו ממתינים להביא את ים לקבורה, ועדיין אין לנו מועד. אנחנו יושבים שבעה מאז 7 באוקטובר".
בחודש מארס הקרוב היתה סמ"ר גלס אמורה להשתחרר. "היו לה כבר מלא תוכניות", מספרת אמה, "בתקופה האחרונה היא הייתה מאוד מאושרת. היא יצאה בחג האחרון הביתה והייתה כמעט שבוע בבית. זה היה שבוע פשוט מדהים ונפלא. ב־6.10, יום שישי, דיברנו איתה פעם אחרונה, כמו כל יום, בפייסטיים. ביום שבת בבוקר ב-9:41 קיבלנו הודעה ממנה, אבל מטלפון אחר - 'היי אמא, זאת ים, אני בסדר עכשיו'. היא לא כותבת ככה".
ענת לא שללה אפשרות שההודעה הזו לא נשלחה בידי בתה. "אני לא יודעת מה לומר, כי היא לא הייתה עם טלפון, אבל ההודעה הייתה מוזרה. אני לא נרגעתי מה'בסדר עכשיו'. ים תמיד השתדלה לא להדאיג אותי, כי אני אמא אקסטרה דאגנית".
עוד על מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר
בראיון אומרת ענת כי היא "מרגישה שהבת שלי הופקרה. היא לא תחזור, אבל היא הופקרה עם עוד בנות. ים, במשך כל השירות שלה, שמרה על חיילים ועל האזרחים בעוטף, בנחל עוז, וברגע שהיו צריכים להגן ולשמור עליה - לא עשו את זה. ים והבנות היו בטוחות שאם הן קוראות לעזרה או מקפיצות כוחות הן יגיעו, והן חיכו שעות ולא הגיעו. זה משהו שלא נותן מנוח. אני מרגישה שהחוזה, מבחינתי, הופר".
כשנשאלה איך אפשר "לחדש את החוזה" ולשקם את האמון בצבא וברשויות המדינות, ענתה ענת: "לא כל כך מעניין אותי לחדש אותו. הפסדתי כבר, המשפחה שלי הפסידה, ים הפסידה, חבר שלה הפסיד. היו לה תוכניות וחיים שלמים שהיא הפסידה. אני רק מקווה שמי שצריך לעשות את חשבון הנפש, יעשה אותו בשביל האזרחים ובשביל החיילים שכן ישרדו".