בתחילת אוגוסט, חודשיים לפני ה-7 באוקטובר, הגיע פלסטיני למחסום ארז בדרכו לרצועה. האיש נהג במיניבוס חדש אותו סיפר כי רכש בישראל, וביקש לבצע העברת בעלות והחלפת לוחיות רישוי. בודקי יחידת המעברים של משרד הביטחון ערכו חיפוש ברכב. בשקית שהוסלקה מתחת למכסה המנוע של הרכב נמצאו עשרה רחפני צילום.
המשלוח הוחרם והאיש נעצר, ולמרות שזה לא היה המשלוח הראשון מסוגו שנתפס בשנים האחרונות, האורות האדומים במערכת הביטחון לא נדלקו. כבר ב-2019 פרסם הג'יהאד האיסלמי סרטון ובו רחפן שהפעיל משחרר מטען מעל טנק של צה"ל ופוגע בצריח שלו. ב-2020 השתמש ארגון הטרור חמאס ברחפן צה"לי שתפס כדי לשחרר רקטת RPG מעל טנק נוסף.
אבל עד שעשרות רחפני תקיפה של חמאס לא המריאו בבת אחד, שיתקו את מערך המצלמות על גדר מכשול העוטף ששימשו להתרעה ואת מערכת ה'רואה-יורה' של צה"ל, לא הבינו במערכת הביטחון את המשמעות שיכולה להיות לשימוש נרחב של חמאס בכלים האלה, שכבר כונו עוד קודם, "חיל האוויר של העניים". די דומה לטילי הסאגר ב-1973, שאמ"ן הכיר, אבל בצה"ל זלזלו בהם עד ליום הראשון של מלחמת יום הכיפורים.
"לפי ההערכות, במהלך הפתיחה של המתקפה השתמש חמאס בכ-20-30 רחפנים - דגמים מסחריים במשקל 25 ק"ג שהשמידו את החלק האלקטרוני של הגדר, כולל תרני תקשורת. זו הייתה מתקפה שתוכננה ובוצעה היטב", אומר ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר ומרצה במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבין תחומי הרצליה ובית הספר לאוד לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן. לדבריו, "סביר שגם חלק מאיסוף המידע לקראת המתקפה בוצע בידי רחפנים".
מבצע חרבות ברזל הוא אחד הראשונים שבו שני הצדדים מצוידים ברחפנים לצילום ואיסוף מודיעין, וגם לתקיפה. צה"ל עשה במבצע "בית וגן" בקיץ בג'נין שימוש ברחפן "מעוז" מתוצרת רפאל, שמסוגל לשאת מצלמה או מטען של חומר נפץ. הרחפן נקלט במקור ביחידות העילית של צה"ל, בימ"מ המשטרתי והשנה החל מהלך של הרחבת השימוש בו ליחידות חי"ר נוספות, במסגרת מהלך של הקמת עשרות להקות רחפנים שילבו כלים לאיסוף מודיעין ולתקיפה.
על ה"מעוז" אגב חתום יקי חץ, מהנדס ותיק ברפאל שעוד השתתף בקרב הקשה של כיבוש גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים ב-1967, וגיבש מאז רעיונות מתקדמים ללוחמה בשטח בנוי. שרטוטים ראשונים למה שכינה "רימון מעופף" עשה כבר ב-1987, רק שרחפנים טרם הומצאו אז. צה"ל גם עושה שימוש ברחפני ת'ור ומגני של אלביט, האחרון במשקל של 2 ק"ג בלבד, וממדים המאפשרים הפעלה שלו במתחמים סגורים.
לפי דוח של ד"ר לירן ענתבי ומתן ינקו אביקסיס מהמכון למחקרי ביטחון לאומי באוניברסיטת תל אביב (INSS), חמאס עשה שימוש ברחפנים מסחריים שמוצעים למכירה חופשית, כמו הקוואדרוקופטר של DJI. בדוח שפרסמו השתיים השבוע, הן קובעות כי "תוך שימוש ברחפנים קטנים המצוידים בחומרי נפץ מאולתרים, חמאס הצליח לפגוע במערכות מתקדמות שעלותן מאות אלפי עד מיליוני דולרים, והשבית את כל תשתית התקשורת. האפקט היה דרמטי: שיבוש תשתית התקשורת יצרה "עיוורון" של ממש בקרב הכוחות ומניעת תקשורת בין היחידות השונות לתיאום הלחימה ומשימות ההצלה והחילוץ".
מדובר במחדל שהיה כתוב על הקיר: מבקר המדינה הזהיר כבר בשני דוחות, מ-2017 ומ-2021 כי המדינה מפגרת בהיערכות שלה כלפי האיום, שנראה לראשונה עוד בידי דאעש בעיראק ובמלחמת האזרחים בסוריה כבר ב-2014. "בישראל עשו שימוש במערכות לשיבוש רחפנים בעת האירווזיון. המשטרה הפעילה אותה והיו 104 מקרים של ניטרול רחפנים. אבל שם אלה היו סקרנים שניסו לצלם את הזמרים, בלי כוונות זדון. לא ארגוני טרור", אומר ד"ר כרמון.
בשנתיים האחרונות עשה צה"ל שימוש במערכות אלקטרוניות לשיבוש רחפנים שניסה חיזבאללה להחדיר לישראל, אבל אירועי ה-7 באוקטובר מעלים את החשש שבדרום לא נפרסו מערכות כאלה.
"יש תעשייה שלמה של מוצרי נגד רחפנים, מהגנות נקודתיות דוגמת "רובים" בעלי יכולת השבתה (לרוב מבוססת לוחמה אלקטרונית), דרך מערכות שונות המאפשרות מעקב וירי קליע לכיוון מתאים לפגיעה ברחפן דוגמת המוצר של חברת "סמארט-שוטר" הישראלית. במקביל אליהם הופיעו גם מערכות גדולות יותר, שרבות מהן פותחו על ידי התעשיות הביטחוניות הישראליות. ביניהן: Drone Guard תוצרת תעשייה אווירית ReDrone של אלביט מערכות ו-DRONE DOME של רפאל", כותבות ד"ר ענתבי וינקו אביקסיס. רפאל אף הציגה לייזר פשוט וזול יחסית שמסוגל ליירט רחפנים בשניות, כתוספת לשיבוש אלקטרוני, של שיבוש GPS, השתלטות על הכלי מרחוק והנחתתו, ועוד.
וזה האבסורד: חברות ישראליות מכרו בשנים האחרונות מערכות לשיבוש ויירוט רחפנים במאות מיליוני דולרים ללקוחות זרים. דווקא צה"ל ומשרד הביטחון לא ממש עמדו בתור, מה שהשתנה לפני כשבועיים. קבוצת אבנון, הבעלים של תאר שמייצרת בין השאר כמה סוגי מערכות שיבוש ויירוט רחפנים, ביניהן רחפן גדול שמתקרב לרחפן עוין ומשחרר מעליו רשת שעוטפת אותו וגורמת לנפילתו, דיווחה לבית המשפט במסגרת הליך להסדר חוב כי קיבלה הזמנות גדולות ממשרד הביטחון למוצריה.
איך ישפיעו הרחפנים על הכניסה הקרקעית לעזה?
ד"ר ענתבי וינקו אביקסיס מזכירות בדוח כי "על פי ירחון הביטחון Janes, מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" המותקנת בטנקי מרכבה סימן 4 אינה מיועדת ליירט אמצעי לחימה המגיעים ישירות באופן ורטיקלי. אלמנט ההפתעה של הרחפנים משמעותי במיוחד שכן קלות משקלם, טיסתם בגובה נמוך ובמהירות נמוכה, בשקט יחסי עם מינימום פליטת חום, מאפשרים להם להימנע מזיהוי מכ"ם על ידי רוב המערכים הקיימים, כך שסנסורים שונים מתקשים לזהות אותם או יוצרים התראה שאינה מוקדמת מספיק".
טל ענבר, לשעבר ראש המרכז לחקר החלל והכטב"מ במכון פישר, אומר ש"באוקראינה ראינו שימוש ברחפני מירוץ אזרחיים, שהמטיס שלהם לא רואה אותם בעין, אלא מרכיב משקפי מציאות מדומה ומטיס אותם דרך התמונה שמצלם הכלי ונשלחת לאחור, כאילו שהוא נמצא עליהם. על הכלים מתקינים מטעו נפץ קטן ומטיסים אותם לתוך נגמ"ש אם הפתחים שלו אינם סגורים. זה תסריט שאנחנו בהחלט יכולים לראות מתרחש גם בעזה, כשרחפנים כאלה יכולים לשמש את חמאס גם כדי להיכנס דרך חלונות לבתים שהוא זיהה שצה"ל השתלט עליהם".
לדברי ענבר, שחקר את המלחמה באוקראינה עבור כמה גופים ישראליים, "לחימה ב'מדפים סגורים', ללא תצפית על המתרחש מהצריח או מפתח המפקד בנגמ"ש, מקשה על יצירת מודעות סביבתית. בלי זה אתה יכול לראות בעיקר קדימה ולמרחקים קצרים. לפחות עד למלחמה לא ראינו שצה"ל צייד את הרכבים המשוריינים שלו ברחפנים שמתרוממים מהם, אפילו לגובה של כמה עשרות מטרים, מחוברים אליהם בכבל לחשמל, ולא מוגבלים במשך השהייה שלהם באוויר. מנגד לחמאס המתבצר רחפנים יכולים לספר תצפיות משופרות על כוחות צה"ל המתקדמים".
באוקראינה ציידו הרוסים את הטנקים שלהם בכלובי מתכת מעליהם, בניסיון להקשות על רחפנים לפגוע בטנק עצמו, כך שיתפוצצו מהפגיעה בכלוב. ענבר: "זה כמעט לא מנע תקיפות, מפעיל רחפן מנוסה יודיע לעקוף את זה, ובנוסף זה מגדיל מאוד את הפרופיל של הטנק, ומקל על הצד השני לזהות אותו. זה פתרון שאולי מרגיע את צוות הטנק, שיש לו תשובה לאיום, אבל זה בלוף".
מנגד, רחפני התקיפה של צה"ל יכולים לאפשר גם הם פגיעה מדויקת, עם פחות נזק סביבתי ובעלויות נמוכות, לחדור לחללים סגורים ולמשוך פחות תשומת לב עד לפגיעה לעומת שיגור טילים. השאלה גם כאן האם ההצטיידות המאוחרת בכלים כאלה ביחידות החי"ר הרגילות לא תפגע ביעילות השימוש ובהיקפים שלו.
ומסכם גורם ביטחוני: "הרחפנים הופכים את שדה הקרב לקטלני יותר. נוסף עכשיו הממד האנכי, טיל כבר לא יכול לבוא רק מהצדדים, אלא גם מרחפן מלמעלה. כוח יהיה חייב לתצפת כל הזמן גם על הזירה הזאת, ולהתארגן לירי מהיר לעברו. לצה"ל היה מספיק זמן להיערך לאיום הזה, לצייד את כל יחידות החי"ר והשריון ברחפני תצפית, באמצעי הגנה לשיבוש רחפני אויב. זה לא קרה".