מפת האיומים: כל הטילים והמל"טים שמסכנים את ישראל, ואיך נתמודד

המליציה החות'ית מתימן מימשה היום שוב את הוראות מאיראן שהקימה ומממנת אותה, ושיגרה לישראל שני מל"טים מתאבדים ולראשונה גם טיל קרקע קרקע. חיל האוויר יירט את הטיל הבאליסטי באמצעות מערכת החץ, וישראל וארה"ב יירטו במשותף את המל"טים. זאת הייתה כבר המתקפה השנייה מתימן, לאחר שלפני כשבועיים יירטה המשחתת האמריקאית קארני מהים האדום מל"טים וטילי שיוט ששיגרו החות'ים לעבר ישראל.

ההצלחות של חיל האוויר הישראלי מול חילות האוויר הערביים לאורך השנים הובילו תחילה בסוריה, אחרי שהחיל השמיד ב-1982 את סוללות טילי הקרקע אוויר שלה בבקעת הלבנון - להבנה שכדאי יותר להשקיע בטילים באליסטיים כדי לתקוף את ישראל. סדאם חוסיין חיקה אותה והשתמש בסקאדים שעיראק האריכה את הטווח שלהם כדי לתקוף את ישראל ב-1991, ואחר כך גם חיזבאללה וחמאס.

מערכת הביטחון השקיעה בעשורים האחרונים מיליארדי דולרים בבניית יכולת איתור של משגרי הטילים האלה, שחלקם ניידים, באמצעות לווייני ריגול ומל"טים שיכולים לשהות באוויר יותר מיממה, כדי לתקוף אותם לאחר השיגור, או עוד לפני כן במכת מנע. לפי מקורות זרים ישראל עצמה מחזיקה במערך טילים באליסטיים משלה, טילי היריחו, שיכול לתקוף בתגובה מטרות בכל רחבי המזרח התיכון, כולל בנשק גרעיני. חיל האוויר הצטייד גם במגוון פצצות וטילים ארוכי טווח וחודרי בונקרים, כדי שיהיה מסוגל להשמיד גם בסיסי טילים שנבנו בבונקרים ובמנהרות תת קרקעיות, בעיקר באיראן ובלבנון.

פעילות חיל האוויר אמורה להשמיד על הקרקע חלק משמעותי מהאיומים עוד לפני שישוגרו. באילו שכן יצליחו להיות משוגרים לארץ אמורות לטפל שלל מערכות הגנה, שפותחה במימון אמריקאי. שם המשחק הוא כלכלת קרב, רכישה מראש של כמות מספקת של טילי יירוט מול האיומים. לחלק מהערכות אין מלאי אמריקאי שיוכל למלא את מחסני המיירטים במקרה של ירי מאסיבי ומתמשך באיראן ומלבנון.

כך נראית מפת האיומים - והתשובות שבידי ישראל.

האיום: טילי קרקע קרקע לטווח של 1,500 עד 2,000 ק"מ, חלקם נועדו לאיים על מרכזי אוכלוסייה, ואחרים מסוגלים לפגיעה מדויקת באתרים אסטרטגים בארץ, כמו בסיסי צה"ל עם דגש על חיל האוויר, תחנות כוח, נתב"ג ונמלי הים.

למי יש: איראן מחזיקה במערך הטילים הבאליסטיים הגדול באיזור, עם עשרות טילי שיהאב וסאג'יל שמסוגלים לפגיעה מדויקת בישראל. המיליציה החות'ים שהקימו האיראנים בתימן מחזיקים גם הם בטילים באליסטיים שיכולים לפגוע בישראל, ומבוססים על טכנולוגיה איראנית.

התשובות:

חץ-3: הדגם המתקדם של מערכת ההגנה הישראלית מפני טילים פותח בידי התעשייה האווירית ומנהלת חומה במשרד הביטחון כמענה ליום שבו תחזיק איראן בנשק גרעיני, וכדי להעניק למערכת ההגנה הישראלית מטילים שכבת הגנה נוספת. אם חץ-3 יחטיא מטרה שאותה הוא אמור ליירט בחלל, עדיין אפשר יהיה לשגר לעברה טיל חץ-2. פותח במימון אמריקאי, כמו כל פרויקט החץ, נכנס לשירות מבצעי ב-2017, ונמכר השנה גם לגרמניה.

חץ-2: הדור המבצעי הראשון של מערכת החץ, שפותחה עוד כלקח ממלחמת המפרץ שבה נכשלה מערכת הפטריוט האמריקאית בניסיון ליירט את הסקאדים מעיראק. נכנס לשירות בשנת 2000. כיום נמצא בפיתוח דור מתקדם יותר שלו, חץ-4.

ת'אאד: המערכת האמריקאית שתיפרס בקרוב בארץ, מקבילה ביכולותיה ובביצועיה לחץ-2 ופותחה במקביל. ההבדל העיקרי הוא שהמערכת האמריקאית קלה יותר במשקלה ונבנתה מראש על גבי משאיות, כדי שאפשר יהיה לפרוס אותה במהירות ברחבי העולם באמצעות צי מטוסי התובלה של חיל האוויר האמריקאי. הת'אאד גם יקרה יותר מהחץ לרכישה, והמיירטים שלה יקרים פי 5 ממיירטי החץ. היא נמכרה עד היום לאיחוד האמירויות ולסעודיה, ויירטה בהצלחה עשרות טילים שנורו אל שתיהן מתימן.

משחתות אייג'יס: חלק משחתות הצי האמריקאי כמו הקארני מצויידות בטילי SM3 מתוצרת ריית'און, המסוגלים גם הם ליירט טילים באליסטיים בחלל, מה שהופך אותן לסוללות טילים ניידות שארה"ב יכולה להשיט לכל העולם. החיסרון העיקרי: כל מיירט שלה עולה פי 5-10 מטילי החץ-3.

43 הסקאדים שפגשו בישראל ב-1991 נחשבים היום רק טילים באליסטיים לטווח בינוני, עד 700 ק"מ. לצידם מחזיק חיזבאללה במאות טילים ורקטות כבדות לטווח של מעל 100 ק"מ, בעיקר זילזל ופתח 110, שמסוגלים לכסות את רוב שטחה של ישראל, ומצוידים בראשי קרב כבדים יחסית.

למי יש: חיזבאללה בלבנון, מליציות איראניות בעיראק, סוריה וכמות קטנה ככל הנראה גם בידי חמאס בעזה.

התשובות:

קלע דוד: מערכת קלע דוד של רפאל וריית'און פותחה בדיוק נגד האיום הזה, כדי לחסוך בשיגור טילי חץ יקרים נגדו, כאשר מיירטי כיפת ברזל הזולים משמעותית לא נעדו לטפל בטילים במשקל ובמהירויות כאלה. המערכת תוכננה בידי רפאל ומיוצרת בשיתוף ריית'און האמריקאית כדי לאפשר שימוש מרבי בכספי הסיוע מארה"ב למימון רכישת כמות גדולה ככל האפשר של מיירטים. ארה"ב גם מימנה את פיתוח המערכת.

פטריוט פאק-3: כאחד מלקחי מלחמת המפרץ פיתחה ריית'און מיירט חדש, מהיר ומתמרן יותר, במיוחד ליירוט טילים באליסטיים. סביר שסוללות הפרטריוט האמריקאיות שייפרסו כעת בארץ יהיו מהדגם הזה, שנמכר גם לסעודיה ויירט בהצלחה טילים מתימן.

מה שהיה מוכר משנות ה-70 בתור קטיושות שירו המחבלים בלבנון לאצבע הגליל התפתח לאיום המשמעותי ביותר על העורף הישראלי, בהתחלה מרקטות קסאם מעזה עוד לפני הנסיגה הישראלית ומאז התרחב לגראד (10 ק"מ), M-75 (75 ק"מ), R160 (160 ק"מ), ח'ייבר (200 ק"מ). לחלקן רש"ק במשקל 50 ק"ג, אבל ישנן גם כאלה עם רש"ק במשקל של כ-200 ק"ג.

למי יש: חמאס וחיזבאללה. בעזה ובלבנון. ניסיונות שיגור ראשונים של רקטות בסיסיות גם מהשומרון.

התשובות:

כיפת ברזל: אולי אמצעי הלחימה הישראלי המוכר והמצליח ביותר בעולם כיום. המערכת פותחה בנוהל חירום בידי רפאל כקבלנית ראשית לאחר מלחמת לבנון השנייה, ביחד עם אלביט והתעשייה האווירית, ותוך שצה"ל נלחם בה מחשש שהצטיידות תבוא על חשבון מערכות אחרות. הדגש בזמן הפיתוח היה על תכנון מיירט שיהיה זול ככל האפשר כדי שניתן יהיה להצטייד בכמויות גדולות ממנו. ואכן הטמי"ר של כיפת ברזל, ראשי תיבות של טיל מיירט, עולה פחות מ-50 אלף דולר ליחידה, מחיר נמוך מאוד לטיל עם ביצועים כאלה. כיפת ברזל נכנסה לשירות מבצעי ב-2011 ומאז רשימה יותר מ-5,500 יירוטים מבצעיים מוצלחים. שתי סוללות נמכרו לצבא ארה"ב, שיחזיר אותן כעת לישראל כחלק מהסיוע האמריקאי המיוחד, והמארינס האמריקאים מתכוונים להצטייד ב-2,000 טילי טמיר שתייצר עבורם ריית'און כחלק ממערכת הגנה האווירית חדשה שירכשו.

מגן אור: מערכת יירוט הלייזר הישראלית, שרפאל היא הקבלן הראשי שלה ואלביט מספקת לה את תותח הלייזר, נועדה לתגבר את כיפת ברזל, אך לא להחליף אותה. הלייזר מאפשר בעיקר יירוט זול משמעותית, ללא צורך להשקיע מיליארדי דולרים במלאי מיירטים, אך מוגבל בפעולתו בימים מעוננים, בסופות חול ומול מטחי רקטות כבדים.

ללייזר הישראלי יש הספק של כ-100 קילוואט והוא כבר הוכיח את יכולתו ליירט רקטות ומל"טים בניסויים. אבל בין אב טיפוס שעובד בניסוי למערכת מבצעית שיכולה לעמוד בשירות קרבי ובירי אינטנסיבי יש פער, שכעת מנסים להשלים ברפאל ובמנהלת פיתוח אמצעי הלחימה במשרד הביטחון (מפא"ת). מגן אור אמור להיכנס לשירות רק ב-2025, ולא ישתתף במערכה הנוכחית.

ישראל המציאה את המל"טים המתאבדים המודרניים כאמצעי לפגיעה במכ"מי סוללות טילים, שמשוטט שעות בזירה ומתביית עליהם ברגע שהם מתחילים לשדר. איראן העתיקה את הקונספט במל"טי השאהד שלה, מכרה אותם לרוסיה שתוקפת באמצעותם באוקראינה, וסיפקה אותם לחיזבאללה, לחמאס ולחותיים', כאשר לחלקם טווח של עד 2,000 ק"מ.

במקביל פיתחו האיראנים טילי שיוט. הם מכונים טילים למרות שאינם טסים במסלול באליסטי, יוצאים מהאטמוספירה וחוזרים אלה מעל המטרה, אלא מצוידים במנוע סילון טסים בדומה למטוסים, במהירות שאינה עוברת את מהירות הקול. היתרון שלהם היא בטיסה נמוכה, שהופכת אותם קשים לאיתור.

למי יש: איראן, החות'יים בתימן.

התשובות:

קלע דוד: המערכת נבנתה להתמודד עם טילי שיוט מהירים עם טווח יירוט ארוך.

כיפת ברזל: מסוגלת ליירט מל"טים ובתנאי מסויימים גם טילי שיוט.

מסוקי ומטוסי קרב: חיל האוויר השתמש במספר הזדמנויות במטוסי אף-16 ובמסוקי אפאצ'י ליירוט מל"טים ששיגרו חיזבאללה, חמאס ואיראן לישראל. היירוט באמצעותם יקר ומורכב יותר ותלוי בזמינות המטוס או המסוק במקום.

במהלך הפתיחה של מתקפת ה-7 באוקטובר עשה החמאס שימוש בעשרות רחפנים ששחררו מטעני RPG ואחרים על עמדות מצלמות וטנקים ישראלים. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שחמאס מדגים את השימוש ברחפני נפץ, אך הגדולה שבהן, והיא תפונה לעבר הטנקים והנגמ"שים הישראליים ברגע שיתחיל המהלך הקרקעי בעזה. רחפנים מסחריים שאפשר לרכוש בכל חנות צעצועים יכולים לאפשר למחבלים לאתר מהאוויר התקדמות כוחות ישראלים ולכוון אש נגדם.

למי יש: לחמאס ולחיזבאללה.

התשובות: לאחר דוח חריף של מבקר המדינה על חוסר המענה לאיום הרחפנים רכש משרד הביטחון כמו סוגים של מערכות שיבוש ויירוט רחפנים, שנמצאות בשירות מבצעי. הן הוכיחו כבר את יכולתן בכמה אירועים בגבול הצפון, אבל הצלחת החמאס מוכיחה שהן עדיין לא פרוסות בהיקף הנדרש. מאז פרוץ המלחמה יצא משרד הביטחון ברכש חירום של מערכות כאלה מהתעשיות הביטחוניות בישראל, שמייצאות כאלה למדינות רבות בעולם. בינתיים כבר נראו על חלק מטנקי המרכבה סימן-4 של צה"ל גגונים שאמורים למנוע פגיעת רחפן בצוות.

טילים שבמקור נועדו להיות משוגרים מהיבשה לעבר ספינות, משמשים את חיזבאללה וחמאס כדי לאיים על ספינות חיל הים בים התיכון, כפי שראינו בפגיעה באח"י חנית בעת מלחמת לבנון השנייה ב-2006, ובעיקר על אסדות הגז. השבתה של האסדות תפגע בייצור החשמל בארץ, בייצוא הגז - בין השאר לירדן ולמצרים - ותעלה למשק מיליארדי שקלים בגלל הצורך להגביר את השימוש בפחם יקר ומזהם.

למי יש: לחיזבאללה יש טילי C-802 סינים שקיבל מאיראן, וטילי יאחונט רוסיים שקיבל מסוריה, מגיעים למהירות היפרסונית וקשים ליירוט. ייתכן שגם לחמאס הועברו טילים כאלה.

התשובה: מערכת הברק-8, שהותקנה כבר בחלק מהסטי"לים של חיל הים אמורה להיות מסוגלת ליירט גם טילי יאחנט. היא מותקנת בספינות הסער-6 החדשות ובחלק מספינות הסער-5 הוותיקות. מערכת הברק-1 הוותיקה המותקנת בספינות נוספות מסוגלת ליירט את ה-.C-802