סין החליפה את שר ההגנה, הגנרל לי שאנגפו, שלא נראה בציבור קרוב לחודשיים - כך דיווחה היום (שלישי) התקשורת הממלכתית במדינה, שלא מסרה מידע נוסף. הוא הבכיר הסיני השני שנעלם השנה, אחרי שר החוץ לשעבר שין גאנג, שהודח מתפקידו ביולי ללא הסברים.
לי, שמונה לשר ההגנה במהלך סבב מינויים בממשלה במרץ האחרון, נראה בפעם האחרונה בציבור כשנשא נאום ב-29 באוגוסט. אין סימנים לכך שהיעלמויותיהם של שין ולי מסמלת שינוי במדיניות החוץ או הביטחון של סין, אם כי הן העלו שאלות לגבי חוסנו של מעגל הכוח של הנשיא ומנהיג המפלגה הקומוניסטית השלטת שי ג'ינפינג.
לשי יש מוניטין של מי שמעריך נאמנות יותר מכל, והוא מנהל מלחמה חסרת פשרות בשחיתות במגזר הציבורי והפרטי. עם זאת, מאבק זה נתפס לעתים כשיטה לחסל יריבים פוליטיים ולחזק את מעמדו הפוליטי של שי על רקע הכלכלה המידרדרת, והמתיחות הגוברת עם ארצות הברית סביב סוגיות שסחר, טכנולוגיה וטייוואן.
לי נמצא תחת סנקציות אמריקניות הקשורות לפיקוח שלו על רכישות נשק מרוסיה שמונעות ממנו להיכנס למדינה. סין ניתקה מאז את המגעים עם צבא ארצות הברית, בעיקר במחאה על מכירות הנשק האמריקני לטייוואן, אך גם רמזה בתוקף כי וושינגטון חייבת להסיר את הצעדים נגד לי שבהם בייג'ינג מסרבת להכיר בפומבי. החלפתו באדם שאינו נמצא תחת סנקציות עשויה לאפשר את חידוש המגעים הצבאיים בין המדינות.
בהודעת רשת השידור הממלכתית CCTV דווח כי גם לי וגם שין הודחו ממועצת המדינה - הקבינט הסיני וממרכז הכוח הממשלתי. המהלך מבשר למעשה על סוף הקריירה הפוליטית שלהם, אם כי עדיין לא ברור אם הם יעמדו לדין או ייענשו בצורה אחרת. בנוסף לכך, הוכרז על מינוי שרי אוצר ומדע וטכנולוגיה חדשים.
באוגוסט דווח בסוכנות הידיעות רויטרס כי לי, שר ההגנה הסיני שכיהן הכי פחות זמן בתפקיד, נחקר בחשד לשחיתות בעסקאות רכש שעליהן פיקח במסגרת תפקידו הקודם. שין הוחלף על ידי קודמו בתפקיד, וונג יי. גם במקרה שלו לא ניתן הסבר רשמי, אך בוול סטריט ג'ורנל דווח כי היה לו רומן מחוץ לנישואים בעת שכיהן כשגריר בארצות הברית.
המערכות הפוליטיות והמשפטיות בסין הן מסוגרות ביותר, ומעוררות דיונים ערים על שחיתות אפשרית, חולשות אישיות או סכסוכים עם דמויות חזקות אחרות שהובילו לנפילתם של גורמים בכירים.
לצד ההתמודדות עם מה שנראה כסוגיות פוליטיות פנימיות, מפלגת השלטון נאבקת להתניע מחדש את הכלכלה שנפגעה קשות מהצעדים הדרקוניים שהפעילה נגד מגיפת הקורונה, מאוכלוסייה מזדקנת, אבטלה גבוהה בקרב בוגרי אוניברסיטאות והשתקעותם של עשירים ומשכילים רבים בחברות ליברליות יותר בחו"ל.
כשהאידיאולוגיה שלו, הידועה בשם "מחשבת שי ג'ינפינג", מעוגנת בחוקת המפלגה, והגבלת הכהונה הנשיאותית מבוטלת, שי בנה את המערכת כך שיוכל להישאר בשלטון עד סוף ימי חייו. הנשיא בן ה-70 עומד גם בראש ועדות המפלגה והמדינה המפקחות על צבא סין, הצבא הסדיר הגדול בעולם עם יותר משני מיליון חיילים בשירות פעיל.