ב-15 באוקטובר הציב שר החוץ של איראן אולטימטום פומבי לישראל: הפסיקי את המתקפה שלכם על רצועת עזה או שניאלץ לפעול. אך רק שעות לאחר מכן, הנציגות של איראן באו"ם ריככה את הטון הניצי הזה, והבטיחה לעולם שכוחותיה לא יתערבו בלחימה אלא אם ישראל תתקוף אינטרסים או אזרחים איראנים.
איראן, התומכת בחמאס במשך שנים ארוכות, נמצאת כעת בדילמה, לפי תשעה גורמים איראניים המעורים באופן ישיר בהלך החשיבה במשטר. לדברי הגורמים, עמידה מהצד מול כניסה קרקעית לעזה תפגע משמעותית באסטרטגיה האיראנית לשליטה אזורית שננקטה במשך יותר מארבעה עשורים. הגורמים ביקשו להישאר בעילום שם בשל רגישות הדיונים בטהראן.
עם זאת, כל מתקפה גדולה נגד ישראל הנתמכת על ידי ארצות הברית עלולה לגבות מחיר כבד מאיראן, ולעורר זעם ציבורי נגד המשטר בעיצומו של משבר כלכלי, הסבירו אותם גורמים שפירטו את סדרי העדיפויות הצבאיים, הדיפלומטיים והפנימיים השונים שנשקלים על ידי המשטר.
שלושה גורמי ביטחון אמרו כי לעת עתה התקבלה הסכמה בקרב מקבלי ההחלטות הבכירים באיראן: לתת את ברכתם להתקפות מוגבלות של חיזבאללה בגבול לבנון ושל מיליציות שיעיות אחרות באזור על מטרות אמריקניות. כל זאת כדי למנוע הסלמה משמעותית שתגרור את איראן עצמה לתוך העימות.
"אנחנו בקשר עם חברינו בחמאס, הג'יהאד האסלאמי וחיזבאללה", אמר בשבוע שעבר וחיד ג'ללזאדה, ראש הוועדה לביטחון לאומי בפרלמנט. "עמדתם היא שהם לא מצפים מאיתנו לבצע פעולות צבאיות", הוסיף הבכיר, שצוטט על ידי התקשורת הרשמית.
משרד החוץ האיראני לא הגיב לבקשת תגובה על המשבר המתגלגל, ובצה"ל סירבו להגיב.
עבור איראן, מדובר בהליכה על חבל דק. הגורמים אמרו כי אובדן המאחז שלה בעזה שאותו ביססה במשך שלושה עשורים באמצעות חמאס והג'יהאד האסלאמי יפגע בתוכניות שבמסגרתן הקימה טהראן רשת של קבוצות פרוקסי חמושות ברחבי המזרח התיכון, מחיזבאללה בלבנון ועד לחות'ים בתימן.
מנגד, לדברי שלושה בכירים, אם איראן לא תפעל, זה עשוי להיתפס כסימן לחולשה מצד אותם ארגונים חמושים שהיו נשק ההשפעה העיקרי של טהראן באזור במשך עשרות שנים. לדברי הגורמים, הדבר עלול גם לפגוע במעמדה של איראן בתור אחת התומכות העיקריות בסוגייה הפלסטינית והמאבק המזוין בישראל.
מול היעדים האסטרטגיים של איראן עומדים שיקולים צבאיים מידיים. לישראל, לפי פרסומים זרים, יש ארסנל גרעיני משמעותי והיא זוכה לתמיכתה של ארצות הברית, שהעבירה שתי נושאות מטוסים ומטוסי קרב לים התיכון, בין היתר כאזהרה לאיראן.
"עבור המנהיגים הבכירים של איראן, במיוחד המנהיג העליון (עלי חמינאי), העדיפות העליונה היא הישרדותה של הרפובליקה האסלאמית", אמר דיפלומט איראני בכיר. "זו הסיבה ששלטונות איראן השתמשו ברטוריקה חריפה נגד ישראל מאז תחילת המתקפה, אך הם נמנעו ממעורבות צבאית ישירה, לפחות לעת עתה".
מאז 7 באוקטובר, היום שבו פתח חמאס במתקפת הפתע הרצחנית שלו, חיזבאללה וצה"ל מנהלים חילופי אש לאורך הגבול. הארגון השיעי ספג קרוב ל-30 אבידות מאז פרוץ המלחמה, אך שני גורמים המעורים בדרכי החשיבה של חיזבאללה אמרו כי הלחימה בעצימות נמוכה נועדה להעסיק את כוחות צה"ל אך לא לפתוח חזית גדולה חדשה. אחד מהם הגדיר את הטקטיקה כניהול "מלחמות קטנות".
מנהיג חיזבאללה, חסן נסראללה, הידוע בנאומיו התקיפים נגד ישראל, לא נשא נאום פומבי מאז תחילת המלחמה. חסן פדלאללה, חבר פרלמנט בלבנון מטעם חיזבאללה, אמר אתמול כי הוא עוקב מקרוב אחר ההתפתחויות ומנחה את המפקדים שבשטח.
שלושה מקורות ביטחוניים בכירים בישראל ומקור ביטחוני מערבי אמרו לרויטרס כי ישראל אינה מעוניינת בעימות ישיר עם טהראן. ואף שהאיראנים אימנו וחימשו את חמאס, אין אינדיקציה לכך שהיה להם ידע מוקדם על הפלישה לפני יותר שבועיים. גם חמינאי הכחיש כי איראן הייתה מעורבת בתקיפה, אך שיבח את הנזק שנגרם לישראל.
גורמי ביטחון ישראליים ומערביים אמרו כי ישראל תתקוף את איראן רק אם תותקף ישירות על ידי כוחות איראניים מאיראן, אך הזהירו כי המצב נפיץ. לדבריהם, תקיפה של חיזבאללה או נאמניה של איראן בסוריה או בעיראק על ישראל שתגרום לנפגעים כבדים עשויה לשנות את החישוב הזה.
אחד המקורות הישראלים הוסיף כי חישוב מוטעה של איראן או של אחת מבעלות בריתה בהערכת היקף הנזק שייגרם מאותה התקפה עלול לשנות את גישתה של ישראל.
בכירים אמריקנים הבהירו כי מטרתה של וושינגטון היא למנוע את התפשטות הסכסוך ולהרתיע אחרים מלתקוף אינטרסים אמריקניים - תוך שמירה על האופציות של וושינגטון פתוחות.
בדרכו חזרה מביקור בישראל ביום רביעי, הנשיא ג'ו ביידן הכחיש בתוקף דיווח בתקשורת הישראלית שלפיו עוזריו רמזו לישראל שאם חיזבאללה יפתח במלחמה, צבא ארצות הברית יצטרף למלחמה בארגון.
"זה לא נכון", אמר ביידן לכתבים במהלך עצירת תדלוק של מטוס האייר פורס 1 בבסיס חיל האוויר רמשטיין בגרמניה על הדיווח בישראל. "זה מעולם לא נאמר".
דובר המועצה לביטחון לאומי של הבית הלבן, ג'ון קירבי, שב והדגיש כי וושינגטון מעוניינת להכיל את הסכסוך. "אין שום כוונה לשלוח כוחות אמריקניים לשטח", אמר לכתבים במהלך עצירת התדלקות.
ג'ון אלתרמן, בכיר לשעבר במשרד החוץ וכיום ראש תוכנית המזרח התיכון במכון CSIS בוושינגטון, אמר כי מנהיגי איראן יחושו לחץ להפגין תמיכה מוחשית בחמאס, ולא רק רטורית, אך הזהיר מפני האפשרות שהאירועים ייצאו משליטה. "ברגע שאתה נכנס לסביבה הזאת, דברים קורים ויש השלכות שאף אחד לא רצה", הוסיף. "כולם על הקצה".
המשבר הוסיף גם לחוסר הוודאות בשווקים הפיננסיים בארצות הברית ומחוצה לה, והגביר את הביקוש לנכסי "מקלט בטוח" כמו זהב, אג"ח ממשלת ארצות הברית והפרנק השוויצרי. תגובת השוק הייתה רגועה עד כה, אם כי חלק מהמשקיעים מזהירים כי הדבר ישתנה באופן דרמטי אם המלחמה בעזה תסלים לעימות אזורי רחב יותר.
"איזון עדין"
לדברי בכיר לשעבר המקורב למקבלי ההחלטות הבכירים באיראן, הפיוס עם ערב הסעודית בתיווך סין בתחילת השנה סיבך עוד יותר את המצב עבור ההנהגה בטהראן, הרוצה להימנע מלסכן את "ההתקדמות השברירית" הזו.
בינתיים, אזרחי איראן עצמם עשויים למלא תפקיד באירועים המתרחשים ברחבי האזור. לפי שני גורמים אחרים, ראשי ההנהגה לא יכולים להרשות לעצמם מעורבות ישירה במלחמה בעזה, בעודם נאבקים לדכא את ההתנגדות הגוברת מבית על רקע המשבר הכלכלי והדיכוי החברתי, שהוביל לפרוץ מחאות החיג'אב בשנה שעברה.
המשבר הכלכלי, שנובע בעיקר מהסנקציות האמריקניות המשתקות ומניהול כושל, הובילו איראנים רבים לבקר את המדיניות בת עשרות השנים של הזרמת כספים לכוחות שונים באזור כדי להרחיב את השפעתה של הרפובליקה האסלאמית במזרח התיכון.
הסיסמה "לא עזה ולא לבנון, אני מקריב את חיי למען איראן" הפכה במשך שנים לקריאה מוכרת בהפגנות נגד הממשלה באיראן, והדגישה את תסכול העם מחלוקת המשאבים של המשטר. ובכמה אצטדיוני כדורגל באיראן נשמעו קריאות נגד חמאס מאז פרוץ המלחמה בעזה.
"עמדתה רבת הניואנסים של איראן מדגישה את האיזון העדין שעליה לשמור בין האינטרסים האזוריים לבין היציבות הפנימית שלה", אמר הבכיר האיראני לשעבר.