באחד מבסיסי צה"ל הגדולים המרכז הארץ עומדים טירונים ו"מייצרים" אפודים: מכניסים את הלוחות הקרמיים שהגיעו הבוקר מהמפעל לתוך כיסוי בד ואז לכיסים שלהם באפודים, ומאחוריהם כבר יש ערימה של המוצר הצבאי הכי מדובר השבוע.
באולם סמוך פועל פס ייצור דומה לווסטים קרמיים, עם שילוב בין טירונים לאזרחים מתנדבים, כמו בני הזוג מרמת השרון שביקשו להישאר אלמונים. "יש כאן מתנדבים מכל הארץ שעושים הרבה דברים טובים", הם אומרים. מתנדבת אחרת מתלוננת על מחסור במיגוניות, ותא"ל שגיב שרביט, מפקד מרכז האספקה בצה"ל (מרה"ס) מבקש שכולם יתודרכו שוב לגבי אפשרויות המיגון.
אחרי שבועיים של תלונות על בעיות הציוד של חיילי המילואים, וכשחמ"לים אזרחיים מגייסים כספים לרכישת אפודים ושולחים ארוחות לחיילים רעבים, שרביט הכניס אותנו לבסיס מרכז אספקה כדי להציג את גרסת צה"ל לאירוע.
"כל מי שצריך לקבל אפוד, קיבל. לא חסר כלום לחיילים, אולי היו מקרים שבגיוס הכי גדול מאז מלחמת יום הכיפורים לקח יום יומיים עד שהציוד הגיע לכל היחידות", אומר שרביט, שאחראי על כל האספקה לצה"ל, חוץ מתחמושת, ממזון ועד דלק סילוני.
לדבריו, "יש לנו מלאי ציוד במיליארדי שקלים שאנחנו מחלקים עכשיו. יש מוצרים שאנחנו יודעים שתמיד נוכל לרכוש בשוק הפרטי, כמו מזון, אז יש לנו מלאי של שבועיים, וברגע שמתחיל אירוע כזה אנחנו מוציאים הזמנות להמשך. ויש מוצרים שאנחנו יודעים שלא זמינים בשוק, אז אנחנו כן צריכים להחזיק את כל המלאי שאולי נזדקק לו. יש ספקים שמחזיקים מלאי קבוע עבורנו. בסוף זו כלכלת משקים. אנחנו יכולים להחזיק פה ציוד מלא לכל חייל מילואים בצה"ל, אבל מי יממן את זה ואת הריענון של הפריטים מדי פעם? על חשבון מה זה ייבוא?".
משרד הביטחון למשל הודיע השבוע כי רכש 20 אלף לוחות קראמיים לאפודים, רובים וכוונות, בכ-100 מיליון שקל. ככה תכננתם להתנהל במלחמה?
"השבוע עשינו בעזרת משרד הביטחון רכש דחוף שהגיע לכמיליארד שקל בחישוב כולל, כפי שתכננו מראש למקרים כאלה, הטסנו משלוחים מחו"ל וחלקו כבר ביחידות, ויש דברים שאנחנו משיטים כמו דלק סילוני. יש גם ציוד שאנחנו מזמינים קדימה ליום ה-40 של המלחמה, לא עובדים מהיום למחר. יש מאות חברות שעובדות עבורנו בריתוק משקי, מחויבות לפעול בזמן מלחמה, והעובדים שלהם חותמים על כך כשהם מתקבלים לעבודה".
אפוד זה מוצר די בסיסי ללוחמים, ולכן התלונות הרבות. למה צריך לבצע רכש חירום?
"לא כל לוחם אמור לקבל אפוד. רק מי שחוצה גדר גבול. זה ציוד משימתי ולא ציוד אישי. אנחנו מחזיקים מלאי לפי כמה תרחישים, ממבצעים מתגלגלים ועד מ-0 ל-100 מיידי כמו שהיה לנו ב-6 באוקטובר. אפילו בצוק איתן היו לנו 3 שבועות להתארגן. כאן היה לנו את המלאי לאקט הראשון במלחמה, לעזה, וברגע שהתחילה התארגנות לזירות נוספות, התחלנו ברכש חירום מתוכנן מחברות שהיו לנו הסכמים איתן למצב כזה, ושהציוד שלהן נבדק עוד קודם. לוחות קרמיים אפשר לרכוש עכשיו, אבל אפודים למשל זה לא מוצר מדף, אז אנחנו מחזיקים מראש מלאי גדול. לא הייתה סיבה לרתק מראש תקציבים גדולים ללוחות קרמיים כשזה מוצר שאנחנו קונים לפי צורך".
וקסדות טקטיות?
"כמו אפודים, זה גם ציוד משימתי. לכל לוחם יש קסדה, לא לכל אחד יש טקטית. קסדה טאקטית קלה יותר, כדי לאזן את משקל המערכות שאמורות להתחבר אליה, כמו אמצעי ראיית לילה. אנחנו לא מספקים קסדה טקטית ללוחם שלא אמור לקבל ראיית לילה".
וחליפות סערה, חלפ"ס בצה"לית? התחיל גשם השבוע.
"לא חסר. אנחנו מחזיקים מלאי גדול של חלפ"ס לכל לוחם שצריך, כי חליפות בצבעי הסוואה זה גם לא מוצר מדף. מנגד רכשנו עכשיו עוד חלפ"סים למי שאינם לוחמים, בצבע כחול ועם פס מחזיר אור, כי אותם אנחנו רוצים שייראו כשהם חוצים כביש. וזה ציוד מדף שאנחנו תמיד יכולים להשיג, בארץ או מספקים בחו"ל. "ניפקנו עד לרגע זה כ-65 אלף חליפות סערה וחרמוניות".
יש תלונות על מחסור באוהלים.
"לוחמים לא אמורים לישון באוהלים, אוהל זו מטרה למי שמסתכל מעזה על שטחי כינוס. לוחם אמור לישון ברק"מ או עליו על מזרון, זו חלק מהמיומנות שלו. אוהלים פתחנו בבסיסי הקבע לכל המילואימניקים היכן שלא היו מספיק מיטות".
חיילי מילואים מבקשים שיתרמו להם שקי שינה.
"לכל חייל יש קיטבג בימ"ח. יש לו שם ווסט, קסדה ושק שינה, לצד מחסניות, מדים ומעיל דובון. הבוקר ראיתי תנועת נוער שאוספת שק"שים כדי שלחיילים לא יהיה קר. התרגשתי מהיוזמה, אבל זה מיותר".
יש היום בצה"ל יותר לוחמות מאי פעם וראינו את סיפורי הגבורה שלהן בעוטף. אתם יודעים לספק להן מה שהן צריכות?
יש לנו כל מה שהן צריכות, כולל חרמוניות שמוצאות לנשים עם ריצ'רץ' תחתון, כי הן לא יכולות לפתוח חרמונית מלמעלה כשהן צריכות. ויש לנו וסטים מקוצרים לממדי הגוף של לוחמות, כי הן נמוכות יותר בממוצע, וגם נעליים במידות קטנות יותר. הן מקבלות מענה כמו כל חייל אחר".
"90% מהתלונות על מחסור בציוד הן עניין של תיאום ציפיות"
שרביט, בן כמעט 50, תושב תל אביב, התגייס לפני 32 שנה. עכשיו הוא חי על 14 כוסות קפה ושלוש שעות שינה ביממה. "יש מודעות גבוהה בצה"ל לנושא הלוגיסטיקה. לא תראה שום תכנית קרב בלי התייחסות וחשיבה לאספקה. מבינים שאם אתה לא מתכנן נכון לוגיסטיקה הופכת ממאפשרת לבעיה. טנקים חייבים דלק ולוחמים אוכל".
הוא ער לתלונות על מחסור בציוד ובודק בעצמו את חלקן. "ביום השני למלחמה אני מקבל הודעות בווטסאפ על איש מילואים שאין לו ציוד ויורים עליו מחבלים. אז התקשרתי אליו. אמר אני בקיבוץ זה וזה. שאלתי אותו איזה גדוד? אמר אני הגנה מרחבית. יש לך מדים קסדה נשק רצועה? 'כן'. אז מה חסר לך? 'כוונת השלכה, קסדה טקטית ואפוד קרמי'. אמרתי לו 'אף אחד לא תכנן שיהיה לך. זה גם ציוד שיש בארץ רק אצלי ותפסיק לבקש בקבוצות'. פתינו מוקד תלונות, כולל בווטסאפ. 90% מהן התגלו כענייני תיאום ציפיות, שחיילים ציפו לקבל ציוד שצה"ל לא מנפק להם".
לפי נתוני צה"ל עד כה נופקו 1,300 טון פירות וירקות, כ-1.8 מיליון חמגשיות אישיות, מעל ל-800 אלף כריכים ו-330 אלף פיצות והמבורגרים. בנוסף, חולקו לחיילים כ-200 אלף חטיפי אנרגיה.
ועדיין מילואימניקים מתלוננים על מחסור במזון.
"המלחמה תפסה אותנו בשבת. אז לא היו לנו ירקות ומאפים טריים לספק. במצבים כאלה מתוכנן מראש שהמגויסים יאכלו ביממה הראשונה מנות קרב. כבר במוצ"ש הזרמנו הזמנות למאפיות, ולמחר התחלנו לספק 270 אלף ארוחות קייטרינג ביממה מהספקים הקבועים שלנו, שהגדלנו מהם מאוד את ההזמנות. ברגע שתתחיל לחימה לוחמים יאכלו מנות קרב, שם היעילות קובעת. אם טונה מספקת את כמות החלבון הדרושה, תופסת מעט מקום וקלה לנשיאה, זה מה שנספק. אנחנו דואגים שאחרי כמה ימים נספק ללוחמים גיוונים, כמו קבנוס. אבל בינתיים אנחנו מספקים להם ארוחות חמות לאן שהם נמצאים".
וגם על מחסור בנעליים.
"לכל חייל מילואים צריכות להיות נעליים בבית. אנחנו מפעילים ניידות נעליים, משאיות עם מלאי שמחלקות למי שצריך. יש גם חונות נעליים במרכזי הגיוס. מי שבא עם נעליים פגומות מחליפים לו".
גורם צבאי שמלווה אותנו מספר על תרגיל גיוס גדול, במהלכו נפתחה "חנות נעליים" למילואימניקים, שרבים מהם הצהירן שאין להם נעליים. "אמרתי להם אין בעיה, רק שנקנוס אתכם ב-350 שקל, מחיר הנעל לצבא. אז 90% מהם הלכו לאוטו והביאו נעליים במצב טוב, שלא זקוקות החלפה. זה מאוד ישראלי לנסות לשדרג, אבל לא תמיד יש לזה הצדקה אמיתית".
הוא ער לכך שלא הרחק מאיתנו פעול החמ"ל ומרכז הציוד הענק של אחים לנשק. "הסולידריות מדהימה, לא דמיינו מצב כזה לפני שלושה שבועות. זה מרגש ומעורר הערכה. אבל ציוד מיגון חייב לעמוד בבדיקות מיגון, ואפודים שאזרחים רוכשים בחו"ל מלאי כוונות טובות עלולים שלא לעמוד בדרישות".
ותרומות המזון ליחידות?
"הצבא לא יכול ולא רוצה להיות שוטר, אנחנו רוצים לחבק את הסיוע. אבל לא כל עגלת מזון שנפתחת על כביש 232 (הכביש הראשי באזור העוטף - א.ע) אתה יודע מה היה ציר החימום של האוכל שהיא מגישה, האם היא עובדת בקריטריונים של משרד הבריאות".
אז מה כן לתרום?
"ממתקים, משחות שיניים, טואלטיקה, תחתונים וגופיות, כמו בשיר. באהבה. אנחנו באמת לא צריכים תרומות אמצעי לחימה".