"תוהו ובוהו" "טבח" "שחיטה "גיהנום". אלה רק חלק מהמילים הקשות שבהן השתמשו תושבי כפר עזה. הם לא ישכחו לעולם את השעות הארוכות בתוך התופת. למעלה מ-20 שעות הם היו נצורים בתוך הממ"ד, רק אחרי חילוצם בידי כוחות צה"ל נחשפו לזוועות שהיו ברחבי הקיבוץ.
אבידור שוורצמן, תושב הקיבוץ, שמע את האזעקות ביום שבת בבוקר ורץ לממ"ד הוא חשב חצי שעה וזה נגמר כמו תמיד אך אחרי דקה הוא כבר שמע את צרורות הירי. "בשש וחצי בבוקר האירועים החלו. התעוררנו מצבע אדום. הילדה שלנו סער הייתה בחדר שינה, שהוא גם ממ"ד. התחילו הפצצות וצבע אדום. מיד קפצתי מהמיטה והבאתי את הילדה לחדר שלנו, נעלתי את הממ"ד. חשבנו שייקח חצי שעה עד שעתיים, כמו סבב סטנדרטי", הוא מתאר את תחילתה של הדרמה.
אלא שבתוך הממ"ד כבר כותבים להם הודעה מהקיבוץ שיש מחבלים. "אנחנו מתחילים לשמוע עוד ועוד דיווחים. לא מצליחים להבין או לעכל. קיבלנו הודעה מהקיבוץ לא לצאת. קיבלנו אינדיקציות מאנשים בקבוצות של הקיבוץ שיש חשש לחדירה. ואז מתחילים לירות עלינו, על הבית, ללא הפסקה. אנחנו שומעים דיווחים על הרוגים. שומעים קרבות, שעות על גבי שעות פיצוצים חזקים. מלחמה בתוך הבית, פתאום צרורות אוטומטיים. גם כשהייתי בשדה הקרב לא שמעתי פיצוצים כאלה".
רק אחרי כמעט 20 שעות שבהן מחזיק אבידור את דלת הממ"ד בידיו למנוע מהמחבלים להיכנס, הם יצאו שחיילים נכנסו לביתם תחת אש. "חיילים פרצו מהבית תחת אש ושומעים צעקות בערבית. השכנים מספרים על מחבלים בשיחים. אני מחזיק את הדלת של הממ"ד ברצף. לא הבנתי בהתחלה שאילו חיילים, הם הזדהו עם הקוד ושוב מכנסים אותנו בממ"ד אחר, ושוב יורים עלינו".
אחרי למעלה מ- 20 שעות שבהן היו נעולים בתוך הממ"ד וחולצו על ידי חיילי צה"ל, הם החלו להבין את גודל הטבח שאירע בקיבוץ. "ראיתי תוהו ובוהו, גופות פזורות בכל מקום יחד עם מכוניות שרופות. קיר הבית שלי מחורר. הקיבוץ שהיה גן עדן הפך לגיהינום".
אבידור ניסה כל העת ליצור קשר עם חמו וחמותו, בשלב כל שהוא הם הפסיקו לענות. "איבדנו קשר עם ההורים של אשתי. ראינו הודעות בקבוצה של הקיבוץ שמחבלים מנסים לפרוץ לבית. הכוונו חיילים לשם. היו קרבות מאוד קשים ברחוב שלהם. מחוץ ליישוב היו מכוניות מרוסקות ומפויחות. הטנדרים של החמאס היו עם גופות מחבלים. היו קרבות קשים ועקובים מדם בקיבוץ".
זוהר שפק, קצין במשטרה לשעבר ואשתו נירה, חברת כנסת לשעבר, היו בתוך הממ"ד כשמחבלים נכנסו לבית שלהם. "אנחנו שומעים אזעקות כולנו נכנסים לממ"ד. אני נכנס עם נירה והנכד, ונעולים את הממ"ד כמעט 20 שעות. המחבלים נכנסו אלינו הביתה, אנחנו שומעים אותם שוברים דברים. שומעים יריות מחוץ לבית. אני תופס את הידית של הדלת כדי שלא יצליחו להיכנס. אתה לא רוצה לשמוע ולדעת מה שראינו - גופות, גופות ועוד גופות. זה היה טבח, שחיטה, אין מילים אחרות".