המגעים להקמת ממשלת חירום לאומית בעקבות המלחמה מול חמאס נמשכים, אך משבר לאומי חריף מעין זה לא מספק ערובה ליציבות פוליטית.
ד"ר אסף שפירא, ראש התכנית לרפורמות פוליטיות במכון הישראלי לדמוקרטיה, מתח את הסקאלה בין ממשלת האחדות של 1984 שכיהנה קדנציה מלאה, ובין ממשלת החילופים של 2020 שהתפרקה לאחר כשבעה חודשים בלבד. אלה וגם אלה, ציין, מיסגרו בתווך עוד ארבעה מקרים, ולא מעט תרחישים פוליטיים.
ערב מלחמת ששת הימים הוקמה "ממשלת ליכוד לאומי" כדי להתמודד עם מצב שנתפס כסכנה קיומית למדינת ישראל. הייתה זו מעין הרחבה אד-הוק של הממשלה הקיימת בראשות לוי אשכול, שהוקמה לאחר בחירות 1965.
אל בסיס הקואליציה הצטרפו גח"ל, שהפכה בשנות ה-70 לליכוד, ורפ"י (שהקים בן-גוריון). לאחר בחירות 1969 המשיכה ממשלת האחדות לתפקד בהרכב דומה במשך כשנה, עד לפרישתה של גח"ל בקיץ 1970 על רקע תכנית רוג'רס (כינוי לתכניות שלום שהציעה ארצות הברית).
1. ממשלת הליכוד הלאומי של 1967
ממשלת האחדות בין הליכוד למערך הוקמה על רקע התיקו הפרלמנטרי בין שני הגושים הפוליטיים לאחר הבחירות. כדי להבטיח את קיומה, אומצו הסדרים ייחודיים כמו קבינט פנימי פריטטי, שבו קיימת זכות וטו הדדית, ורוטציה במשרת ראש הממשלה.
עם זאת, בניגוד לממשלת החילופים, הסדרים אלה לא עוגנו בחיקונים חוקתיים. ממשלה זו אכן התמודדה בהצלחה עם שני אתגרים קשים: הקטנת שיעור האינפלציה והסגת צה"ל מעומק שטחה של לבנון אל רצועת ביטחון צרה.
2. ממשלות האחדות הלאומית של 1984 (ממשלת הרוטציה)
החיבור בין הליכוד והמערך נוצר כתוצאה מהחיפוש קואליציוני אחר הרע במיעוטו, ובגלל שההקצנה הפוליטית ובעיקר התחזקותן של המפלגות החרדיות, כפי שהצטיירה מתוצאות הבחירות, עוררו גל של תמיכה ציבורית בהקמת ממשלת אחדות לאומית.
בניגוד לקודמתה, ממשלה זו לא הייתה ממשלת רוטציה. היא כיהנה שנתיים בלבד, סבלה מסכסוכים פנימיים רבים, וב-1990 התפרקה בעקבות "התרגיל המסריח"; לאחריה הוקמה ממשלה צרה בראשות הליכוד. זו אולי דוגמה מובהקת לקשיים של ממשלת אחדות לשרוד שלא בתקופת משבר.
3. ממשלת האחדות לאחר בחירות 1988
שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה, בשילוב עם שינויים דמוגרפיים בחברה הישראלית, הביאו להחלשת המפלגות הגדולות ושינו את אופייה של מערכת המפלגות באופן שהקשה להצביע בבירור על שתי מפלגות מובהקות המהוות חלופות שלטוניות לאורך זמן.
שינוי זה רוקן מתוכן את המשמעות של ממשלת "אחדות". כך, סיווגה של הממשלה שהקים אריאל שרון ב-2001 בתור ממשלת אחדות נתון במחלוקת. היא אמנם כללה את מה שנתפס גם אז כשתי החלופות השלטוניות, אך מפלגות אלו היו מצומקות וחלשות (הליכוד עם 19 מנדטים וישראל אחת עם 23).
במהלך הקדנציה הבאה של הכנסת, בינואר 2005, השתנה ההרכב הסיעתי של ממשלת שרון השנייה באופן ששוב כלל את שתי המפלגות המרכזיות דאז - הליכוד ומפלגת העבודה.
שתי ממשלות אלה הוקמו גם על רקע אתגרים ביטחוניים מהמעלה הראשונה - ב-2001 התמודדות עם האינתיפאדה השנייה, וב-2005 הוצאה לפועל של תכנית ההתנתקות.
הממשלה ה-31 שהוקמה ב-2006 (בראשות אולמרט) והממשלה ה-33 שהוקמה ב-2013 (ממשלת נתניהו השלישית) הכילו בתוכן את שתי הסיעות הגדולות בכנסת אך הן כבר לא נחשבו לממשלות אחדות מובהקות.
בשני המקרים היה מדובר בפער מנדטים גדול בין המפלגה הראשונה לשנייה. במקרה הראשון 29 לקדימה מול 19 לעבודה, ובמקרה השני 31 לליכוד ביתנו מול 19 ליש עתיד. זאת ועוד, בשני המקרים לא היה מדובר בממשלות שגישרו על פערים אידיאולוגיים רחבים. שיתוף הפעולה בין קדימה למפלגת העבודה היה בבסיסו בין מפלגת מרכז למפלגת מרכז-שמאל. שיתוף הפעולה בין הליכוד ביתנו לבין יש עתיד היה בבסיסו בין רשימת ימין לבין מפלגת מרכז.
4. שנות ה-2000
לאחר בחירות 2009 הקימה הליכוד ממשלה ללא המפלגה הגדולה ביותר, קדימה. ואולם במשך חודשיים, במאי-יוני 2012, חברה קדימה לממשלה, שהפכה לממשלת אחדות. רק חבר כנסת אחד מטעם קדימה מונה לשר - יו"ר המפלגה שאול מופז, שקיבל משרד ללא תיק.
הרקע להצטרפות קדימה היה מצד אחד סכנה ממשית לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות (ההצטרפות נעשתה לאחר שחוק להתפזרות הכנסת התקבל בקריאה ראשונה), ומצד שני הבטחה של הליכוד לקדם חוק גיוס ואת תיקון שיטת הממשל. הממשלה החזיקה מעמד חודשיים בלבד, ולאחר מכן פרשה ממנה קדימה והבחירות אכן הוקדמו.
ממשלת הרגע האחרון של 2012
בשלוש מערכות הבחירות של 2019-2020 חזרה ישראל למערכת מפלגתית דו-גושית שבה שתי חלופות שלטוניות ברורות וגדולות-יחסית - הליכוד וכחול-לבן (במידה מסוימת הדבר קרה גם ב-2015, עם הליכוד והמחנה הציוני). ב-2020 חברו שתיהן לממשלת אחדות, אם כי חלק ניכר מחברי הכנסת של רשימת כחול-לבן - חברי יש עתיד ותל"ם - התפלגו ממנה.
הממשלה הוקמה הן על רקע התיקו הפוליטי שלא איפשר הקמת ממשלה מאז 2019, והן על רקע אתגרי מגיפת הקורונה. בדומה לממשלת האחדות של 1984, היא הייתה מבוססת על רוטציה, הפעם בין נתניהו לגנץ. אך בשונה ממנה, היא התבססה על תיקונים חוקתיים מקיפים, שיצרו מודל שלטוני חדש הנקרא "ממשלת חילופים".
במודל זה, הממשלה מחולקת למעשה לשתי ממשלות או שני גושים, האחד בראשות רה"מ והשני בראשות רה"מ החלופי. כל אחד משניהם שולט באופן בלעדי בגוש שלו (למשל בכל הנוגע לפיטורי שרים) ונהנה מזכויות וטו על החלטות שונות, ולכל גוש מוענק כוח הצבעה שווה בממשלה.
מועד החילופים בתפקיד ראש הממשלה עוגן בחוק, וסעיפים שונים נוסחו במטרה להקשות עליו למנוע את העברת התפקיד לראש הממשלה החלופי, אך אי העברת התקציב (בשל אי הגשתו כלל לאישור) על ידי ממשלת נתניהו הובילה להקדמת הבחירות ללא מימוש הרוטציה.
6. ממשלת החילופים של 2020
מה על השולחן, וכיצד זה יכול להתבצע?
1. ממשלת אחדות, על בסיס צירוף סיעות נוספות לממשלה הנוכחית: תרחיש זה יכול להיות כולל חתימה על הסכם קואליציוני בין הליכוד לבין הסיעות שיצטרפו לממשלה אך זה אינו מחייב. עם זאת, צירוף שרים חדשים לממשלה דורש את אישור הכנסת, לפי סעיף 15 לחוק יסוד: הממשלה.
ממשלת אחדות כזו יכולה, אך לא חייבת, להיות מוגדרת בהסכמים הקואליציוניים כ"ממשלת חירום", שתקום לתקופת זמן שתוסכם מראש - למשל עד סיום המערכה בעזה או לתקופה של כמה חודשים.
לצעד כזה שני יתרונות עיקריים: ראשית, כמו כל ממשלת אחדות, הגברת הלגיטימציה הציבורית והתמיכה הפרלמנטרית בעת התמודדות עם משבר קשה, שחשובה במיוחד לאור הפילוג הפוליטי העמוק בישראל. שנית, שמירה על יציבות והמשכיות בתפקידי השרים בעת מלחמה. האתגר העיקרי בהקמת ממשלה כזו יהיה פוליטי.
2. ממשלת אחדות והחלפת חלק מהשותפות הקואליציוניות: לפי סעיף 22(ב) לחוק יסוד: הממשלה, ראש הממשלה רשאי לפטר כל שר (ולפי סעיף 26(3) - גם סגן שר). לפיכך, נתניהו יכול לפטר למשל את השרים וסגני השרים מסיעות מסוימות בקואליציה הנוכחית (הם כמובן גם רשאים להתפטר מיוזמתם); ולחתום הסכמים קואליציוניים עם סיעות אחרות (שכרגע באופוזיציה) ולצרף שרים מטעמן לממשלה (באישור הכנסת) במקום אלו שפוטרו. האפשרות קיימת אך ראש הממשלה נתניהו הבהיר כי אין בכוונתו לעשות זאת.
מוקדם יותר היום, נפגשו נציגי נתניהו וגנץ כדי לדון בהקמת ממשלת חירום לניהול המשך המלחמה בעזה. במחנה הממלכתי לא מתכוונים לדרוש לנסח הסכם קואליציוני אלא רק הסכמה על תנאים שיאפשרו הצטרפות מיידית לניהול המלחמה, ללא חלוקת תפקידים. לכן, לפי ההערכה במפלגה, המגעים יושלמו תוך זמן קצר.
במקביל, הצהיר יו"ר "ישראל ביתנו" אביגדור ליברמן כי הוא מוכן להיכנס לממשלת ישראל בתנאי שנתניהו יבהיר שהממשלה תחסל את חמאס ותסיים עידן ההסדרה. "אני לא רוצה תפקיד של שר ולא רוצה הסכם קואליציוני", הוסיף, "אך איננו מתכוונים להיות עלה תאנה, אני כבר הייתי בסרט הזה".