הלווין חלף מעל איראן והעביר תצלומים למערכות יחידת 9900 באגף המודיעין של צה"ל. זו הייתה אמורה להיות עוד משמרת, אך מפענחת התצלומים סמלת נ' בת ה-21 הבחינה בעשרים משאיות שעומדות זו אחר זו סמוך לכביש מרכזי, ומשהו בתמונה נראה לה יוצא דופן. "אחת המשאיות הייתה חשודה. הערכתי שאולי מדובר בשיירת הברחת אמצעי לחימה". היא מיד הולכת לעדכן את מפעילי הלוויינים ביחידה ולהתריע בפני גורמי חטיבת המחקר באמ"ן, שמתמחים בהתעצמות חיזבאללה על התהליך, שלהערכתה יוצא לדרך מאיראן ובקרוב דרך עיראק ומשם לסוריה. הפעולה הזו דורכת מערכת שלמה בקהילת המודיעין, שמאותו רגע מכוונת את מלאכת האיסוף ממגוון סנסורים כדי לסייע לאמת את דבריה של המפענחת ולהביא לסיכול הברחת אמצעי לחימה אסטרטגי. הסיום היה בדמות תקיפת השיירה בגבול עיראק-סוריה, שכונתה תקיפת "משאית מספר 8" בנובמבר 2022, פעולה שעליה לקח אחריות הרמטכ"ל דאז אביב כוכבי.
"זה ממש לא מסתיים בהעברת התרעה ועדכון. מאותו הרגע עולה הרבה מידע מודיעיני שמגיע מחטיבת המחקר ובאמצעותו אנחנו ביחד מנסים להצליב ולאמת מידע. קראנו לה משאית מספר 8. למה? כי היא היתה מספר 8 בשיירה", הסבירה המפענחת כשכבר באותן דקות היא מבינה שהשיירה יכולה לצאת תוך דקות לדרך בנסיעה לאורך 1,000 ק"מ שהיא תסיים תוך ימים או שבועות והלחץ באמ"ן בהתאם.
נ' נולדה וגדלה בקדימה-צורן. היא הגבירה בלימודי התיכון פילוסופיה יהודית וכמעט ויתרה על התפקיד המרתק ביחידת 9900 כי לא באמת הבינה את מהות התפקיד וגודל האחריות. "מהרגע שהבנתי שיש סיכוי של 99% שזו משאית של הברחה, אני כול כולי מתאמצת להפליל את המשאית. אנחנו ביחד מנסים להעלות כמה שיותר קצוות חוטים עד שנצליח להגיד בוודאות שאנחנו ממליצים לסכל את המשאית", היא מספרת לוואלה!.
כל דקה שחולפת הופכת להיות קריטית ובצוותים של יחידת 9900 וחטיבת המחקר מבינים שיש לנצל כל רגע. סגן צ', בת 23 מירושלים, היא הראשונה מהמשפחה המורחבת של שישה אחים שמתגייסת לצה"ל. היא הגיברה פיזיקה וגמרא ולמדה במדרשה שנה לפני הגיוס. היא ידעה היטב כי היא רוצה להיות חוקרת בחטיבת המחקר. בשלב הראשון עסקה בהתרעות על כוונות להפעיל כוח נגד ישראל ולאחר היציאה לקורס קצינים היא החלה לחקור טרור באזור תימן. כיום היא ראש חוליה שחוקרת יעדי התעצמות ומפלילה העברות אמל"ח מאיראן לזירה הצפונית.
"העבודה שלי ושל נ' היא מקבילה ומשלימה. בזמן שנ' מסתכלת על האתרים שלה, אני וחיילים נוספים קוראים מידע מודיעיני מכל יחידות אמ"ן השונות ומכל מיני סוגים", היא מספרת בריאיון לוואלה!. "אנחנו מזהים נכונות של כוח קודס האיראני להוציא אל הפועל שיירה יבשתית. החיבור בינינו מצביע על הפעולה המתממשת. יחד נלווה את ההעברה וננסה להפליל את המשאית מתוך שיירת מכליות בצורה מדויקת. שיירות יוצאות מאיראן 24/7. חלקן קשורות לכוח קודס וחלקן לא קשורות. התפקיד שלי לחבר את זה להצביע על מה שמעניין אותנו. האם זה כולל רכיב ואמל"ח אסטרטגי או לא".
כוח קודס שאחראי על העברות אמצעי הלחימה ורכיבים שמשמשים בניית נשק אסטרטגי כמו מערכות טילי קרקע אוויר, טילי קרקע קרקע, מכ"מים מתקדמים ומערכות טכנולוגיות מתקדמות, יפעיל מאמצי מידור, הונאה ותחבולה כדי להערים על קהילת המודיעין הישראלית, שתנסה לסכל את ההברחה. בכל אותם דקות וימים, קבוצת הלווינים של צה"ל תעקוב אחר השיירה שהחלה כבר לנוע בכבישים מאיראן לעיראק. "מאותו הרגע, המאמץ הוא לקבל כמה שיותר חומרי מודיעין על המשאיות שיהיו לנו את כל הזוויות והדקויות ואנחנו לא בהכרח יודעים כמה זמן עוד יהיו המשאיות באיראן ומתי יתחילו לנסוע, דרך איזה צירים, איפה הם יעצרו בדרך", סיפרה נ' והוסיפה: "ברגע שהשיירה מתקדמת אני מעדכנת 'שותפים'. בזמן הזה אני מאפיינת את השיירה. כמה משאיות יש. איך הן נראות, איך הן מתנהגות ולאפיין לדקויות כל משאית ומשאית. לא סתם 20 מיכליות הגיעו באותה שעה. אני יודעת גם לאתר אותן מבין כל השיירות באזור. להכיר את המיכליות ולהגיד איזו משאית חשודה, להצביע עליה כל הזמן, ולהסביר למה. אני חלק מחוליה שלמה שמכירה באיראן שמות של ערים, רחובות, כבישים גם בעיראק וסוריה".
השעות המתוחות ב"בור"
לאורך כל אותם ימים בודדים, מעלים גורמי הפענוח והמחקר הערכות על בסיס מידע מהעבר, מתי ואיפה תעבור השיירה. "הלווין לא מקיף את כדור הארץ כל דקה ואני צריכה להעריך לאן היא נוסעת ולהעביר בקשות למפעילי הלוויין איפה לצלם אותה בפעם הבאה ולפעמים הם מגיעים לצומת. ככה זה ממשיך עד לרגע ההגעה אל מתחם חניית הביניים במעבר אל-בוכמאל בין עיראק לסוריה", משחזרת נ' שציינה כי באותן שעות כבר מתחדדת ההבנה ועולות המלצות על השלבים לתקיפה של המשאית. "כל גורמי המודיעין מפעילים את כוחם כדי לאתר את מה שקורה בפועל במעבר. רוב הנציגים נמצאים ב'בור', וחלקם יהיו בקשר טלפוני".
באותן שעות בבור, בזמן שסמלת נ' שקועה בהורדת תצלומי לוויין ובפענוח הפרטים, מאחוריה כבר נמצאים בכירים מהמטה הכללי של צה"ל, אמ"ן וחיל האוויר. היא פחות מזהה פנים אבל בהחלט מכירה דרגות ובהתאם את ההבנה של גודל האירוע המתהווה בעיקר בגללה. "מי שעבדתי איתה אמר לי: 'העיניים שלך ממש אדומות'. הקצינה שלי נכנסה ללחץ. שאלו אותי אם הכול בסדר. פענחתי שעות על גבי שעות והעיניים שורפות. יושבים בצפיפות בבור, לכל אחד המחשב שלו. אתה מחכה לא ללכת לשירותים שלא תפספס משהו. מאחורייך עומדים בכירים. יש מתח כי אני למדתי כל פרט ופרט על המשאית. כל חלק וסימן ועדיין אתה שואל את עצמך האם יכולתי לעשות עוד משהו כדי לתמוך בהחלטה. בפענוח שלי".
לאחר שרשרת האישורים עוברת האחריות לאנשי חיל האוויר שבוחרים את רגע תקיפת המשאית, מיקום התקיפה וסוג החימוש. לאחר זמן קצר מתבצעת התקיפה והיא מופיעה על גבי המסך. מפעילי הלוויינים הנחו על צילום אזור התקיפה כדי לפענח את מידת הנזק למשאית והתוצרים עוברים שוב לבחינה של סמלת נ'. "אנחנו אמורים לראות שריפה מהמשאית אם זו הייתה מכלית דלק. לא ראינו דלק שנשפך ואתה מבין שזו המשאית. אבל אתה גם יודע באותו הרגע שכל סיפור ההברחה שונה בגוף שלו לסיפור אחר. בפעם הבאה זה ייראה אחרת. מה מרגישים באותו הרגע? התרגשות".
תקיפת המשאית התרחשה לפני יותר משנה ועצם תקיפתה נחשפה לראשונה על ידי הרמטכ"ל לשעבר רא"ל במיל' אביב כוכבי כדי להמחיש את עוצמת המודיעין הישראלי ויכולות הדיוק בסיכול הברחות אמצעי לחימה.
תקיפת הברחות אמצעי הלחימה מאיראן לסוריה ומשם ללבנון ואירועים חשאיים רבים ונוספים מתרחשים כשברקע מתנהל בצה"ל תהליך ארגוני חדש שהולך ומתעצם להדק את הקשר בין יחידות האיסוף והמחקר ליצור הרמוניה וסינרגיה בדגש על עולם הלוויניים. חופש הפעולה של צה"ל באוויר הצטמצם ממגוון סיבות: מטוסים כבר טסים גבוה מאוד או נמוך מאוד תחת סיכון מטורף כדי להימנע מחשיפה בזמן שמהחלל, הלווינים הפכו להיות הרבה יותר זמינים ובהתאם מעניקים תוצרים תעשיתיים עבור צה"ל. העובדה שמרבית האירועים הם רב-זירתיים מבליטים את חשיבות הלווין שמקיף את כדור הארץ בערך כל 90 דקות.
"הם יכולים לפעול בכל מקום תוך דקות בטווח של אלפי קילומטרים מהגבול הישראלי ובחשאיות. לא תמיד צריך לשלוח אנשים או כלים לשטח תחת סיכון גדול מאוד וזה מאפשר לך לעקוב אחרי אירועים לאורך זמן מבלי שהאויב ידע שאתה עוקב אחריו", הסביר קצין בכיר באמ"ן שבקיא בפעילות הלוויינים. "בסוף הם גם מאפשרים לך לבצע את האופרציה הצבאית כמו להביא את המודיעין לפני, מודיעין מלווה תוך כדי הפעולה בדגש על נ.צ מדויק. אם צריך משהו לתקוף אז מדויק. זה חשוב, ולזהות שהתקיפה הצליחה - הכול בסט כלים מהחלל. זה תהליך של העשור האחרון וגם שחקנים מסחריים נכנסו לאירוע. אדם כמו אילון מאסק מספק אינטרנט מהחלל לאוקראינה".
הסינים נמצאים בעקומת הלמידה הכי גבוהה בחלל והאמריקנים מנהלים מולם מלחמה קרה בתחום וכתוצאה מריבוי השחקנים כולל החברות המסחריות, יש מאמץ של האו"ם ומדינות להסדיר את הפעילות בחלל ולקבוע כללים לצד האיומים המתהווים. "אנחנו כבר לא רוצים את הכוח הלוויני למלחמה או למבצע אלא למב"מ (המלחמה שבין המלחמות - א"ב) לפעילות השוטפת. אנחנו רוצים אחיזה טובה יותר על אויבנו מסביב לשעון גם כשהוא מסתתר בסביבה אורבנית. לתפוס תמונה אחת פעם ביום ולא בהכרח רק פעם בשבוע, לתפוס את האויב שהוא יוצא מהמבנה", מסביר הקצין הבכיר. לכן, אמ"ן חייב לגוון את מקורות האיסוף שלו והחלל פוגש מאוד יפה את הדבר הזה. יש יתרונות ויש חסרונות. בסוף אין ללווין רזולוציה של רחפן למרות שהסנסורים מהחלל הולכים ומשתפרים והעלויות הן גבוהות אבל כשמערכות הנשק האסטרטגי הן ניידות וחוצות מדינות אתה מבין מה היתרון מהחלל".
הקצין מוסיף כי "זה לא מובן מאליו לשמור את כל הלווינים בחיים בשרידות, באמינות גבוהה, זמינים לכל פעילות, החבר'ה הצעירים נותנים לך אופי משימתי עם רעל בעיניים, אבל מצד שני יש פה שחיקה. מקפיצים אותם על כל אירוע מבצעי. עובדים במשמרות לתוך הלילה. עונים כל הזמן לטלפונים. זה משהו שקשה לשמר אותו לקריירות של עשרות שנים. אבל בסוף יש משהו במודל הזה של החבר'ה הצעירים - רבאק על כל משימה".
סגן צ' הסבירה לאורך הריאיון כי המוטרדות מלווה אותם לאורך כל התפקיד. "בהתעצמות אף פעם אין זמן. אנחנו בתחרות למידה תמידית. אנחנו בעיקר עובדים 24/7. המשימה שלי היא משימת חיי לתת מענה להעברת אמל"ח והאחריות על הכתפיים שלנו היא כבדה. אחת לשבועיים, ישראל פועלת במב"מ לפי פרסומים זרים. חלק גלוי וחלק לא. אנחנו חותרים להגיע לקצה. לכל ציר התעצמות והעברת אמל"ח מאיראן מהאוויר מהים ומהיבשה. עכשיו זו הייתה שיירה. מחר? זו יכולה להיות משאית בודדה".
כשהם עייפים מאוד התרכזו סמלת נ' וחבריה לחוליה לשיחת סיכום האירוע כדי ללמוד ממנו לטוב ולרע ומיוחד להיערך להברחה נוספת שעליה התקבל קצה חוט באותם רגעים. מיד לאחר מכן, הם יחזרו למשרדים ויתחילו במלחמת המוחות הבאה מבלי לספר לאף אחד מבני המשפחה והחברים הקרובים על מה שקרה בלילה. "יש לנו חיילים בני 20-19 שעובדים עד שעות מטורפות ונותנים מעצמם בסופ"שים. הם נותנים מעצמם 200% כדי להגן על ביטחון ישראל. מה שלא נמנע כאן נפגוש במלחמת לבנון השלישית. היום אנחנו משפיעים על המציאות", אמר סגן א', בן 22 מירושלים המשמש כראש חוליית התעצמות ציר הרשע ביחידת 9900. "האתגר הגדול ביותר הוא האויב שלומד ומשתנה. כל מקרה כזה הופך את הפעם הבאה להרבה יותר קשה. הם לא טיפשים וכל פעם אנחנו צריכים לחשוב בצורה מתוחכמת ולחשוב מה הוא יעשה בפעם הבאה. צריך ללכת למגוון מקורות ולהביא כל סוג של תמונה מכל מקור כדי שנוכל לתת מענה לדברים שלא נראה בתמונת לווין. האתגר הנוסף? להכווין איסוף על ידי הלווין בצורה חכמה. גם כשאיתרת את המשאית? האתגר הגדול. הוא לראות שבדרך, האיראנים לא עושים לנו תרגיל ובאותם רגעים מעבירים משהו אחר במקום אחר כולל רגע לפני התקיפה".
סגן צ' מסכמת כי המתח כולל מאמץ למנוע פגיעה בבלתי מעורבים. "קשה לקלוט או לתפוס שיש קשר בין העבודה שלנו להשפעה על חיי אדם. הרגע שבו אנחנו מבינים, שאני צריכה להפליל מטרה, יש חיים של בני אדם בידיים שלי ואנחנו מסכנים אותם. זו מחשבה שלא מרפה", היא מתארת. "אתה חותר כמה שיותר לצמצם נזקים. הדיוק אצלנו הוא ערך עליון. פספוס בדיוק - יוביל לכישלון".