אזרבייג'ן עצרה היום (רביעי) את אחד ממנהיגיה לשעבר של המובלעת הבדלנית נגורנו-קרבאך, במעצר ראשון של בכיר בממשל המובס מאז ניצחונה המהדהד במתקפת הבזק בשבוע שעבר. במקביל, זרם הפליטים הארמנים מהחבל לא עוצר, ויותר מ-50 אלף כבר נמלטו מהשטח השנוי במחלוקת אל ארמניה מתוך כ-128 אלף תושבים ארמנים בסך הכול החוששים לחיות תחת שלטון אזרי.
לפי משמר הגבול האזרי, רובן ורדניאן, מיליארדר ונדבן שעמד בראש הממשל הבדלני מנובמבר שעבר ועד פברואר השנה, נעצר בעת שניסה לחצות את הגבול לארמניה. משמר הגבול, שפרסם את תמונת המעצר שלו, העביר אותו לבירה באקו ולידי רשויות אחרות. החשדות נגד ורדניאן לא ידועים, אך אזרבייג'ן הבהירה כי היא תעמיד לדין חלק מראשי הבדלנים בנגורנו-קרבאך, שטח המוכר על ידי הקהילה הבינלאומית כטריטוריה שלה.
"הגשנו אישומים נגד גורמים במשטר הפושע ונעמיד אותם לדין", אמר נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב בשבוע שעבר, מבלי לנקוב בשמות או לפרט את פשעיהם. הוא תיאר את הנהגת קרבאך בתור "חונטה פושעת" ו"מאורת רעל".
בזמן כהונתו הקצרה, אזרבייג'ן האשימה את ורדניאן בתור מכשול לשלום. הוא אף התעמת עם ראש ממשלת ארמניה ניקול פשיניאן סביב תפקידם של כוחות שמירת השלום הרוסיים בחבל, שבו הם נפרסו עם תום המלחמה הקודמת לפני שלוש שנים. ירבאן האשימה אותם בכך שהם עמדו מנגד ולא התערבו, בעוד שמוסקבה תלתה את האשמה בהתקרבותה של הממשלה הארמנית למערב בחודשים האחרונים, על רקע המלחמה באוקראינה.
אשתו של ורדניאן, ורוניקה זונבנד, כתבה בערוץ הטלגרם שלה כי הוא נעצר בזמן שניסה להימלט יחד עם המוני התושבים הבורחים מהמובלעת. היא קראה "להתפלל ולתמוך בשחרורו של בעלי בבטחה".
הניצחון האזרי המהיר, שהושג בשבוע שעבר בתוך כיממה, השיב לה את השליטה על המובלעת השנויה במחלוקת ושרטט מחדש את מפת דרום הקווקז כפי שהייתה מוכרת לאחר קריסת ברית המועצות. המבצע, שהשיג הכרעה בסכסוך בן יותר מ-30 שנה, הוביל לאחד מגלי העקורים הגדולים ביותר מאז התפרקות הגוש הסובייטי, שבו היו חברות שתי המדינות.
המתקפה של אזרבייג'ן בקרבאך הגיעה בהמשך למצור שהוטל על המובלעת בדצמבר האחרון. לא ברור בדיוק מה קרה לפני שהנהגת קרבאך הסכימה להפסקת אש. אזרבייג'ן אומרת שאזרחים לא נפגעו.
הדרך ההררית המתפתלת מקרבאך, שהייתה בשליטת הבדלנים הארמנים במשך כשלושה עשורים, לכיוון ארמניה הייתה עמוסה בפליטים רבים. חלקם ישנו במכוניות או חיפשו עצי הסקה כדי להתחמם בצדי הדרך.
"השארתי הכל מאחור. אני לא יודעת מה צפוי לי. אין לי כלום. אני לא רוצה כלום", אמרה ורה פטרוסיאן, מורה בגמלאות בת 70, ממלון גדול מהתקופה הסובייטית בצד הארמני, שהפך לביתה. "לא הייתי רוצה שאף אחד יראה את מה שראיתי", היא הוסיפה ותיארה את היריות, הרעב, הכאוס והסבל שהייתה עדה להם לפני שנמלטה לארמניה.
בזמן המנוסה ההמונית מהחבל, אירע שלשום פיצוץ גדול במחסן דלק במחוז אסקראן בנגורנו-קרבאך, שנסיבותיו לא ברורות. הדיווחים על מספר הנפגעים היו סותרים, אך הרשויות הבדלניות אמרו שלפחות 68 איש נהרגו, 105 מוגדרים נעדרים וכמעט 300 נוספים נפצעו.
ארמניה ואזרבייג'ן נלחמו שתי מלחמות על המובלעת, הראשונה שפרצה עם קריסת ברית המועצות בסוף שנות ה-80 ונמשכה עד תחילת שנות ה-90, והשנייה ב-2020, שבסופה החזירה אזרבייג'ן שליטה על שטחים בתוך נגורנו-קרבאך ובסביבותיו.
אלייב הבטיח אחרי הניצחון כי זכויותיהם של הארמנים יכובדו, כולל דתם הנוצרית, אך אמר כי "אגרוף הברזל" שלו הפך את הרעיון של הקמת מדינת עצמאית בקרבאך - המכונה ארצאך בפי הארמנים - להיסטוריה. הוא הבטיח כי האזור יהפוך ל"גן עדן", אך התושבים הארמנים אמרו שהם לא רוצים לחיות תחת משטרו הרודני ושהם חוששים מטיהור אתני.
האזרים דחו על הסף את החששות הללו, אך הם כבר החלו לפרק את סמלי השלטון הבדלני הארמני בחבל, בהם טנק אזרי שנתפס בתום המלחמה הראשונה וסימן את התבוסה שלה.
האיחוד האירופי הודיע על משלוח נוסף של סיוע הומניטרי "בסולידריות עם אלו שלא הייתה להם ברירה אלא לברוח", בשינוי משמעותי מנוסח ההצהרה הקודמת שהתייחסה לאלו ש"החליטו לברוח".
השליח המיוחד של האו"ם, מוריס טידבול-בינז, אמר כי אזרבייג'ן חייבת "לחקור באופן מיידי ועצמאי הפרות לכאורה או חשד להפרות של הזכות לחיים שדווחו בהקשר של המתקפה הצבאית האחרונה שלה בנגורנו-קרבאך".
גרמניה הצטרפה לקריאות של ארצות הברית לאזרבייג'ן לאפשר למשקיפים בינלאומיים להיכנס לקרבאך. דובר משרד החוץ של ארצות הברית, מתיו מילר, אמר כי וושינגטון תעבוד עם בעלות בריתה ושותפיה בימים הקרובים על אופייה של משימה זו.
המשבר האחרון בקרבאך חולל שינויים בבריתות האזוריות בדרום הקווקז, שבו פזורות קהילות אתניות שונות, באזור המשתרע מהים הכספי ועד הים השחור ושעל ההשפעה בו מתחרות רוסיה, ארצות הברית, טורקיה ואיראן.
ארמניה, בעלת ברית ותיקה של רוסיה, תוקפת אותה בגלוי על מה שהיא הגדירה כנטישתה. מוסקבה, בתורה, הזהירה את ראש ממשלת ארמניה ניקול פאשיניאן, העומד בפני קריאות להתפטרותו, להפסיק לפלרטט עם המערב.
ארצות הברית, שבה חיה הפזורה הארמנית השנייה בגודלה בעולם אחרי רוסיה, שלחה גורמים בכירים לארמניה כדי להביע את תמיכתה ולנצל את המשבר של ירבאן עם מוסקבה. היא הודיעה על סיוע הומניטרי בסך 11.5 מיליון דולר וקראה לאזרבייג'ן להגן על התושבים הארמנים.