עשרות אלפי תושבים ארמנים מיהרו היום (רביעי) לעזוב את נגורנו-קרבאך לארמניה, לאחר הניצחון המזהיר של אזרבייג'ן שהשיב לה את השליטה על המובלעת השנויה במחלוקת ושרטט מחדש את מפת דרום הקווקז כפי שהייתה מוכרת לאחר קריסת ברית המועצות.
לפי הרשויות, יותר מ-28 אלף מתוך 120 אלף הארמנים שחיו בקרבאך, שטח המוכר על ידי הקהילה הבינלאומית כחלק מאזרבייג'ן, חצו את הגבול לארמניה שבה חיים כ-2.8 מיליון. המבצע הצבאי האזרי, שהשיג הכרעה בסכסוך בן יותר מ-30 שנה בתוך יממה, הוביל לאחד מגלי העקורים הגדולים ביותר מאז התפרקות הגוש הסובייטי, שבו היו חברות שתי המדינות.
בזמן המנוסה ההמונית מהחבל, אירע שלשום פיצוץ גדול במחסן דלק במחוז אסקראן בנגורנו-קרבאך, שנסיבותיו לא ברורות. הדיווחים על מספר הנפגעים היו סותרים, אך הרשויות הבדלניות אמרו שלפחות 68 איש נהרגו, 105 מוגדרים נעדרים וכמעט 300 נוספים נפצעו.
הפצועים במצב קשה פונו במסוק לארמניה בשל פקקי התנועה בכבישים, עד כדי כך שנסיעה של 77 ק"מ בלבד לגבול נמשכה לפחות 30 שעות.
הדרך ההררית המתפתלת מקרבאך, שהייתה בשליטת הבדלנים הארמנים במשך כשלושה עשורים, לכיוון ארמניה הייתה עמוסה בפליטים רבים. חלקם ישנו במכוניות או חיפשו עצי הסקה כדי להתחמם בצדי הדרך.
"השארתי הכל מאחור. אני לא יודעת מה צפוי לי. אין לי כלום. אני לא רוצה כלום", אמרה ורה פטרוסיאן, מורה בגמלאות בת 70, ממלון גדול מהתקופה הסובייטית בצד הארמני, שהפך לביתה. "לא הייתי רוצה שאף אחד יראה את מה שראיתי", היא הוסיפה ותיארה את היריות, הרעב, הכאוס והסבל שהייתה עדה להם לפני שנמלטה לארמניה.
המתקפה של אזרבייג'ן בקרבאך 24 שעות ביממה הגיעה על רקע מצור שהוטל על המובלעת בדצמבר האחרון. לא ברור בדיוק מה קרה לפני שהנהגת קרבאך הסכימה להפסקת אש. אזרבייג'ן אומרת שאזרחים לא נפגעו.
ארמניה ואזרבייג'ן נלחמו שתי מלחמות על המובלעת, הראשונה עם קריסת ברית המועצות בסוף שנות ה-80, והשנייה ב-2020, שבסופה החזירה אזרבייג'ן שליטה על שטחים בתוך נגורנו-קרבאך ובסביבותיו.
נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, אמר כי זכויותיהם של הארמנים יכובדו, אך אמר כי "אגרוף הברזל" שלו הפך את הרעיון של הקמת מדינת עצמאית בקרבאך - המכונה ארצאך בפי הארמנים - להיסטוריה. הוא הבטיח כי האזור יהפוך ל"גן עדן", אך התושבים הארמנים שלו סיפרו שהם לא רוצים לחיות תחת משטרו הרודני ושהם חוששים מטיהור אתני.
האזרים דחו על הסף את החששות הללו, אך הם כבר החלו לפרק את סמלי השלטון הבדלני הארמני בחבל, בהם טנק אזרי שנתפס בתום המלחמה הראשונה וסימן את התבוסה שלה.
המשבר האחרון בקרבאך חולל שינויים בבריתות האזוריות בדרום הקווקז, שבו פזורות קהילות אתניות שונות, באזור המשתרע מהים הכספי ועד הים השחור ושעל ההשפעה בו מתחרות רוסיה, ארצות הברית, טורקיה ואיראן.
ארמניה, בעלת ברית ותיקה של רוסיה, תוקפת אותה בגלוי על מה שהיא הגדירה כנטישתה, משום שמשקיפים רוסים שנפרסו בנגורנו-קרבאך אחרי המלחמה הקודמת לא עצרו בעד האזרים. מוסקבה, בתורה, הזהירה את ראש ממשלת ארמניה ניקול פאשיניאן, העומד בפני קריאות להתפטרותו, להפסיק לפלרטט עם המערב.
ארצות הברית, שבה חיה הפזורה הארמנית השנייה בגודלה בעולם אחרי רוסיה, שלחה גורמים בכירים לארמניה כדי להביע את תמיכתה ולנצל את המשבר של ירבאן עם מוסקבה. היא הודיעה על סיוע הומניטרי בסך 11.5 מיליון דולר וקראה לאזרבייג'ן להגן על התושבים הארמנים.
שר החוץ שלה, אנתוני בלינקן, שוחח אתמול עם אלייב, והדגיש כי על אזרבייג'ן "להימנע מפעולות איבה נוספות בנגורנו קרבאך ולספק גישה הומניטרית ללא הפרעה". לפי דובר משרד החוץ בוושינגטון, בלינקן "הפציר בנשיא אלייב להתחייב לחנינה רחבה ולקבל משלחת משקיפים בינלאומית בנגורנו-קרבאך".
אלייב, לפי הודעת לשכתו, אמר לבלינקן "שרק מתקנים צבאיים הותקפו במהלך הצעדים נגד הטרור, שנמשכו פחות מ-24 שעות, ואזרחים לא נפגעו". הרשויות הבדלניות אמרו כי 200 איש, בהם אזרחים, נהרגו במהלך יממת הלחימה, ועוד מאות נפצעו.
"הנשיא אילהם אלייב הדגיש כי מתבצעות פעילויות מתאימות כדי להבטיח את זכויות התושבים הארמנים החיים באזור קרבאך", נמסר בהודעת לשכתו.