בקרוב נציין 20 שנה להיווסדה של פייסבוק ולהפצעתן בעולם של הרשתות החברתיות. שני עשורים, בהם תפסו הרשתות מרחב השפעה משמעותי בעולם האמיתי ולדעת רבים שינו לחלוטין את עולם העברת המידע והשיח. יכולתו של כל אדם לייצר תוכן ויראלי, לשלוט במסגורו, להוביל את השיח ולהניע לפעולה הגיעה למימדים עצומים. כאלה שאנו עוד לומדים את השפעתם על המציאות.
כך נוצר לו שיח ציבורי נטול ניואנסים, לא מבוסס עובדות, רווי פייק ניוז ומניע לפעולה. כך שמה שמתחיל ברשתות - לא נשאר שם. את הדוגמאות לכך אנחנו מכירים עוד משנת 2011 כאשר הוצת הניצוץ לאביב הערבי על גבי הפייסבוק, או בעלייתה של תנועת ה-#MeToo בשנת 2017 בטוויטר. אט אט מתגבשת ההבנה שלא ניתן לצמצם את חשיבות השיח שמתרחש בפלטפורמות הללו, ומחקר שביצענו, שניתח מספר חסר תקדים של כ-100 מיליון ציוצים בטוויטר בתאריכים 1 בינואר 2020 ל-30 ביוני 2022, מראה שתופעות האנטישמיות והאנטיציונות פורחות בעידן הרשתות החברתיות. במחקר ראינו שהתבטאויות בעלות אופי אנטישמי ואנטי-ציוני ברשת, מגיעות בהתייחסות ישירה לאירועים בעולם האמיתי.
כך לדוגמה, בתקופה שבה התרוצצו קונספירציות סביב נגיף הקורונה, לצד אירועי 6 בינואר בגבעת הקפיטול ועוד, המחקר מצא עלייה של יותר מ-500% בשימוש בדימויים ומונחים אנטישמיים בהשוואה לכמות השימושים בממוצע ליום. לעומת זאת בזמן מבצע "שומר החומות" (מאי 2021), דו"ח אמנסטי נגד ישראל (1 בפברואר 2022) ועוד, נרשמה עלייה של יותר מ-500% בשימוש בדימויים ומונחים אנטי-ציוניים בהשוואה לכמות השימושים בממוצע ליום.
בכלל, המוסר הכפול נגד ישראל ברשת חוצה כל דמיון, כשישראל מוזכרת פי 10 יותר מכל מדינה אחרת בעשירייה הראשונה של אלו המזוהות עם מונחים אלה בטוויטר (כולל ארה"ב, דרום אפריקה, הודו, ערב הסעודית, קלדוניה החדשה, קנדה, אינדונזיה, ניז'ר ובנגלדש). היחס המוטה הזה מצביע על מעגל מסוכן, שעלול לגרום ליהודים רבים להסתיר את יהדותם גם בעולם האמיתי, מחשש שיפגעו ואף לוותר על פעילויות יום יומיות ולבישת סממנים יהודיים.
עוד בדעות ופרשנויות
זהו מעגל הנפץ ברשתות החברתיות, אפשר לראות אותו כפצצה מתקתקת - מהרגע שהיא נדלקת ברשתות ועד שהוא מניע אדם אחד ומתפוצצת. מעגל הנפץ לא מצוי רק בקרב הקהילה היהודית בתפוצות, הוא יכול להגיע גם אלינו כאן. אני רואה את הקרע בעם, ואת השיח הקשה שמתקיים בין הפלגים בחברה וכואב לי מאוד על כך. השוואות לנאצים, קריאות פאשיסטים, השיח הרעיל ברשתות מסית אותנו למקומות קשים.
איכשהו נותרה בי האמונה, ואני חושבת שזה כך גם אצל רובנו, שאזרחי ישראל לא ירימו יד ויפנו לאלימות אחד כלפי השני על רקע קרע פוליטי. ועדיין, חשוב להזכיר, אנחנו עם אחד, עם ארץ אחת, ואולי אם נתחיל בלהוריד את הלהבות השיח ברשתות, יהיה לנו טוב יותר לחיות כאן יחד. לקראת השנה החדשה, אני מבקשת מאזרחי ישראל להביט היטב אחד על השני ולזכור ש"חיים ומוות ביד הלשון". בייחוד אחרי השנה שעברה עלינו כעם, חשוב שלא נשכח שהמילה הכתובה יכולה להביא עמה הרבה מאוד כאב. במיוחד לקראת ימי הסליחות והכפרה, עלינו לנסות ולעשות חשבון נפש ולכל הפחות, לחשוב פעמיים לפני שנשפוך את כל זעמנו על המקלדת או אחד על השני.
שירה רודרמן היא מנכ"לית קרן משפחת רודרמן