בג"ץ פסק היום (רביעי) כי תלושי המזון של ש"ס יחולקו לקראת החגים השנה. במקביל, הוציאו השופטים צו ביניים שימנע חלוקת כספים בסך 600 מיליון שקלים בשנה הבאה, והממשלה התבקשה לבחון מחדש את התלושים.
הפסיקה התקיימה לגבי עתירות שהוגשו נגד תוכנית תווי המזון של ש"ס, לה הוציא בשבוע שעבר שופט העליון אלכס שטיין צו זמני, שמונע מהממשלה להתחיל בחלוקת התלושים. הדיון מנוהל על ידי שופטי העליון דפנה ברק-ארז, המשנה לנשיאה עוזי פוגלמן ויעל וילנר.
במהלך הדיון, השופטים רמזו שיאשרו את חלוקת התווים הנוכחית לקראת החגים, אך לקראת הכניסה לבסיס התקציב בשנת 2024, הבהירו כי בממשלה יצטרכו לקיים דיון מדויק על הקריטריונים.
"אין לנו שום עניין לדון על הטיפול בעוני של ממשלת ישראל. המיקוד שלנו הוא בשאלת הקריטריונים. בפעם הקודמת בקורונה זה היה חד פעמי, הפעם זו אמור להיכנס לבסיס התקציב", מסר עו"ד אריאל ברזילי, נציג העותרים מטעם התנועה לאיכות השלטון.
מצידו, השופט פוגלמן ציין כי "מדובר ברגע האחרון" וכי "הנזקקים צריכים את הכסף הזה כבר לחגים". פוגלמן הוסיף: "לקראת שנת 2024 נדון בזה במעוד מועד. בשנה הבאה נתחיל מההתחלה ושם הקריטריונים יהיו שונים, ונדון עליהם מבלי לחץ של חג. יש פה כבר רכבת שנסעה. בנקודת הזמן הזו, אי אפשר להגיד שאלו לא אנשים נזקקים".
"אלו לא תלושי מזון והם לא נועדו לשמור על ביטחון תזונתי, אלא מדובר במתנות לחג. יש כאן אפליה מובהקת, במיוחד בנושא נשים המקבלות מזונות, מסרה עו"ד סולל, המייצגת את תנועת חופש דת ושוויון.
תוכנית תוויז המזון של משרד הפנים - מי בפנים?
התעדוף המרכזי של משרד הפנים בחלוקת תווי המזון, כך נראה, הוא משפחות ברוכות ילדים. התבחין העיקרי שלפיו פועל המשרד הוא סבסוד של תשלומי הארנונה בגובה של 70% ומעלה - אותו מקבלים אזרחים מעוטי יכולת מהרשויות המקומיות על פי סמל מבחני הכנסה. לפיכך הנפגעים העיקריים מהמתווה הם כל אותם נזקקים שאינם עונים על הקריטריונים המדויקים.
מלבד תבחין סבסוד תשלומי הארנונה, על פי המתווה החדש שהציע משרד הפנים, הזכאות לתווי מזון תינתן גם לתושבים ותיקים המקבלים גם הבטחת הכנסה וקצבת זקנה במקביל, תושבים המקבלים מזונות והבטחת הכנסה במקביל וניצולי שואה המוגדרים "נזקקים".
קריטריון נוסף של משרד הפנים הוא מבחן ההכנסה החודשית הממוצעת בהתאם למספר הנפשות המתגוררות עמו בבית - שנותן עדיפות מובהקת למשפחות מרובות ילדים, הנמצאות בעיקר בחברה החרדית.
התבחינים של משרד הפנים בקריטריון זה הם בין היתר לאדם בודד ההכנסה הממוצעת היא עד 2,958 שקלים, לשתי נפשות עד 4,438 שקלים בחודש, לשש נפשות המתגוררות בבית - ממוצע ההכנסות עולה ל-9,036 שקלים ואילו לבית עם שמונה נפשות ממוצע ההכנסה יגיע עד 15,876.
מי נותר בחוץ?
אחת הבעיות במתווה הוא שאין אחידות בין הרשויות המקומיות בגובה ההנחות בארנונה, כך שבעוד שברשות אחת הזכאות ל-70% הנחה מתקבלת באופן אוטומטי לזכאי גמלת סיעוד - רשויות אחרות מעניקות רק 67%, וכך קשישים רבים נותרים מחוץ למסגרת המתווה ונפגעים מההחלטה. בנוסף, מי שעובר את השלמת ההכנסה מביטוח לאומי בכמה שקלים בלבד, לא זכאי להנחה אוטומטית של 100% בארנונה, אלא רק 30% בשל מבחן ההכנסות.
גם ניצולי שואה רבים נותרו מחוץ למתווה. ענת שוסטר, מנהלת השירות הסוציאלי של הקרן לרווחת נפגעי השואה הסבירה לוואלה! כי ניצולי השואה החלשים ביותר, בעיקר יוצאי ברית המועצות לשעבר שחיים ללא פנסיה מסודרת - הם הנפגעים העיקריים.
ניצולי השואה המתגוררים בדיור ציבורי ואינם משלמים ארנונה נפגעים גם כן מהמתווה - כיוון שרשת הדיור משלמת אותה למענם, וכך הם הוצאו מהתבחין העיקרי. בנוסף מספר ניצולים "מכניסים שותפים" לדירתם כדי לסייע ולהתחלק בשכר הדירה ותשלומי החשבונות, זאת על אף גילם המופלג.
אוכלוסייה נוספת שעלולה להיפגע מהמתווה של משרד הפנים הן נשים גרושות המקבלות תשלומי מזונות עם יותר משני ילדים. על פי המתווה, נשים אלו יקבלו תווים באופן חלקי בלבד - רק עבור שני ילדים. שאר הילדים לא יתקבלו תווים וזאת על אף שבתבחין ההנחה בארנונה ינתנו תווים למשפחות עם עד שמונה ילדים.