רבות דובר על ההתרעות המודיעיניות מפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973. היום (חמישי), 50 שנה למלחמה העקובה מדם, ארגון המוסד מפרסם מחקר היסטורי על תרומתו הייחודית של הארגון בשנים שלפני המלחמה ובמהלכה ואף את התרעות "המלאך", מקור המוסד בצמרת המצרית, על אודות האסטרטגיה של נשיא מצרים דאז אנואר סאדאת.
זו הפעם הראשונה שארגון הביון הישראלי מוציא מחקר ומסמכים היסטוריים באופן יזום ורשמי, חומרים שנשמרו עד כה בארכיון הארגון החשאי, שברובם לא נחשפו עד כה לעיני הציבור. המחקר מתפרסם גם במסגרת פרסום הספר "פעם כאשר מותר יהיה לספר", שבו מתגולל סיפורו של הארגון לפני ובמהלך מלחמת יום הכיפורים. המוסד מציג לראשונה מסמכים וציטוטים של מקורות וסוכנים רבים, שאותם גייס והפעיל האגף להפעלת סוכנים של המוסד במדינות ערב, ששימשו בתפקידים מגוונים בצבא ובהנהגה המדינית במדינות אויב.
בספר מובא מידע מתוך הפרוטוקלים של שיחות הנשיא המצרי במוסקבה בשנת 1971. בין השאר עולה מהפרוטוקלים כי כוונתו של סאדאת לחתור להשבת כל שטחי סיני שנכבשו על ידי ישראל במלחמת ששת הימים, בין אם באופן דיפלומטי ובין אם דרך מלחמה מול ישראל. המידע שנחשף לראשונה מציג את האפשרות לקיומה של מלחמה מוגבלת רק לשם הנעת תהליך מדיני.
בספר גם מגלה המוסד לראשונה בפומבי מידע על אודות השינוי שחל בתפיסה המצרית לגבי התנאים הנדרשים מבחינתם ליציאה למלחמה - השגת מטוסי תקיפה מתקדמים וטילי קרקע-קרקע ארוכי טווח. התרעת "המלאך" ערב המלחמה על כוונת הנהגת מצרים וסוריה לפתוח במלחמה למול ישראל במהלך יום הכיפורים מוכרת מזה שנים רבות וזכתה לביטויים רבים בשיח ובמחקר על אודות המלחמה. החל מסוף שנת 1972 מעביר "המלאך" מידע רגיש וייחודי על השינוי באסטרטגיה המצרית ונכונותם לפתוח במלחמה גם ללא אמצעי הלחימה.
"פעם כאשר מותר יהיה לספר, אתה וחברייך תקבלו פרס", אמרה ראש הממשלה גולדה מאיר לראש המוסד צבי זמיר בסתיו 1971 לאחר שנחשפה למודיעין של מקור המוסד בהנהגה המצרית הבכירה. תמונת המצב שמתגבשת במוסד בימים ההם, שאותה ניסה זמיר להביא לפתחו של הדרג המדיני והצבאי, נעשה באמצעות מנגנון, שבמסגרתו הועברו על ידי המוסד חומרי מקור שהתקבלו מסוכניו בשטח ישירות לשולחן מקבלי ההחלטות.
קוד ההתרעה - כימיקלים
בלילה שבין 5-4 באוקטובר קיבל דובי, מפעילו של "המלאך", הודעה כי המקור המצרי הבכיר מבקש להיפגש עמו בהקדם. "זה נוגע לרשימת הכימיקלים שברשותו", נכתב בהודעה. כימיקלים היה קוד ההתרעה למלחמה שסוכם בין "המלאך" למפעילו. ראש המוסד זמיר מיהר לעלות על טיסה ללונדון להיפגש אישית עם "המלאך" ולקבל את המידע השלם מפיו. בספר מובא הפרוטוקול המלא של הפגישה. "יש 99 אחוז סיכוי שהמלחמה תתחיל מחר, בשבת. היא תתחיל בו זמנית משני הצדדים - המצרי והסורי", דיווח "המלאך" המצרי לזמיר.
זמיר יצא מהפגישה והתקשר לעוזרו בתל אביב, פרדי עיני. "בכל זאת, החברה עומדת לחתום על חוזה היום לפנות ערב", אמר זמיר לעיני שפענח את הקידוד וניסח את ההתרעה שעוברת ישירות לראש הממשלה מאיר, שר הביטחון וראש אמ"ן: "לפי התוכנית, המצרים עומדים לתקוף לפנות ערב. יודעים שהיום חג מיוחד וחושבים שיוכלו לנחות לפני החשיכה". בספר מפרסם המוסד את הדיווח הרשמי לקהילת המודיעין ולמקבלי ההחלטות בליווי הערות בכתב ידו של עוזר ראש המוסד עיני למזכיר הצבאי של ראש הממשלה.
ההיסטוריה כבר מוכרת וההתרעה שהגיעה הייתה מדויקת - והמלחמה פורצת. זמיר שב ארצה וכבר בימים הראשונים ממלא תפקיד מרכזי בהצגה וניתוח של תמונת המודיעין לדרג המדיני ובמקביל, המוסד ממשיך לספק מודיעין איכותי ומשפיע. "ידיעת הזהב", כפי שהובאה במקור, מופיעה בספר לראשונה. הידיעה מתקבלת ב-12 באוקטובר ממקור המוסד בצבא המצרי במהלכו של דיון אסטרטגי לגבי צליחת כוחותינו את תעלת סואץ. זמיר מציג את המידע במהלך הדיון ובכך מוביל לשינוי של תוכנית הלחימה הצה"לית, מארב לכוחות המצרים ודחיית הצליחה ביומיים.
הספר "פעם כאשר מותר יהיה לספר" הושק היום במסגרת אירוע חגיגי שהתקיים במטה המוסד במעמד ראש הארגון דוד (דדי) ברנע ובהשתתפות פורום הפיקוד הבכיר ומשרתי ומשרתות הארגון. במהלך האירוע הוקיר המוסד את ראשיו לשעבר, שבתי שביט שהלך לעולמו השבוע, נחום אדמוני, אפרים הלוי וצבי זמיר על תרומתם בשנים שלפני ובמהלך מלחמת יום הכיפורים. תעודות הוקרה הוענקו גם לפרדי עיני, שמוליק גורן ששימש כראש מוקד אירופה באגף צומת במהלך המלחמה ולדובי, מפעילו של "המלאך".
ראש המוסד ברנע התייחס לאיומים אז והיום בנאומו: "אל לנו לחדול מטיפול באיום הקיומי של מדינת ישראל- הניצחון של 1967 הסיר כביכול כל ספק באשר ליכולתנו להמשיך להתקיים לעד. היום אנחנו יודעים מה תפקידנו ויעודנו. המיקוד האסטרטגי שלנו סובב סביב איום קיומי - מולו נתמודד, בו נשקיע. אל לנו לזלזל באויב וביכולותיו. אל לנו לשכוח שסביבנו מדינות וארגונים שממשיכים להתחזק כדי לאיים על שלומנו כאן. אל לנו להפריז בתמיכת בני בריתנו בשעת משבר- נבנה את כוחנו ויכולותינו. אל לנו להמעיט בחשיבות האחדות כדי לשרוד. כוחנו באחדותנו הפנימית".
ברנע התייחס גם לקונספציה בה הייתה שרויה מדינת ישראל, וקהילת המודיעין והביטחון ערב המלחמה, וכיצד לקחי המלחמה השפיעו ומשפיעים על פעילותו המודיעינית והמבצעית של המוסד עד היום: "אל לנו ליפול לקונספציה. גם היום אנו חשים את החוזק, העומק המודיעיני, היכולות העוצמתיות - צו השעה הוא לענווה מודיעינית וספקנות".
על פעילותו של "המלאך" אמר ברנע: "טענות אלו נבדקו בזמנו בכובד ראש הרבה לפני המלחמה בצוות משותף של צה"ל והמוסד כמו גם לאחר המלחמה. המסקנות חזרו על עצמן - 'המלאך' היה סוכן חשוב ואסטרטגי. מי שאינו מבין ביומינט קשה לו להבין ניואנסים של סוכן ומפעיל".
ראש המוסד שיבח גם את זמיר: "הוא הנהיג את המוסד במלחמה ההיא כאסטרטג מודיעיני. תפקודו התניע שינוי שנמשך לאורך שנים במעמדו של המוסד בקהילת המודיעין: מאחריות לאיסוף בלבד, המוסד הפך לשחקן מרכזי האחראי על המעגל המודיעיני השלם".