נציב תלונות הציבור על השופטים, אורי שהם, נזף בשופט בית משפט השלום בפתח תקווה, נחום שטרנליכט, משום שהוציא, באופן חריג מאוד, צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד ומבלי ששמע את טענותיו של הנאשם, אידי מנא. "למרבה הצער, השופט שטרנליכט מצא להביא בפני ממנו דברים באופן חלקי כשהוא מתעלם, הלכה למעשה, מן הנאמר בהמשך פסק הדין", כתב הנציב שהם בהחלטתו.
התלונה לנציב הוגשה על ידי מנא שטען כי זכה ליחס מזלזל מצד בית המשפט בגלל מוצאו המזרחי וכי הסכסוך בינו לבין שכנו נבע בשל המחלוקת ביניהם סביב המהפכה המשפטית. התלונה, כאמור נבחנה ונמצאה מוצדקת על ידי נציב תלונות הציבור.
הרקע לסכסוך:
- המשפט התנהל סביב סכסוך שכנים שהסלים בין תומך ברפורמה המשפטית - אידי מנא, לבין פעיל בולט במחאה נגדה - איציק מדינה קליין ושאר השכנים.
- הסכסוך, לטענת מנא, נובע בעיקרו בגלל השקפותיהם הפוליטיות השונות.
- אולם, מדינה טען בבית המשפט כי מנא חוסם להם את החניה ומפריע להם וכי אף נהג באלימות כלפיהם.
- מנא הכחיש כי נהג באלימות וטען שסובל מהתנכלות מצד שכניו.
החלטת בית המשפט:
- בחודש מאי האחרון הגישו איציק מדינה ואשתו צו למניעת הטרדה מאיימת נגד מנא - למעשה מדובר בצו שאוסר על מנא ליצור כל קשר עם שכניו והפרה שלו תחשוף אותו לטיפולה של משטרת ישראל.
- הדיון בבקשתו של מדינה באולמו של השופט נחום שטרנליכט מבית המשפט השלום, שהוציא צו נגד מנא, אלא שהדיון נערך בהיעדרו.
- בשל כך, מנא הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי - שקיבל את ערעורו וקבע כי יש לקיים דיון מחדש בנוכחות שני הצדדים.
התלונה לנציב:
- מנא כאמור אף הגיש תלונה לנציב התלונות על השופטים, אורי שהם, בטענה שזכה ליחס מזלזל כשהוצא נגדו הצו מבלי שנכח באולם ויכול היה לטעון את טענותיו.
- השופט שטרנליכט מסר בתגובה לתלונה כי מנא לא התייצב לדיון למרות שהוא ידע עליו וכי בקשתו לדחות את הדיון בשל וירוס בטן הוגשה ללא אסמכתא רפואית: "בהתנהלותי, לא היה זלזול כלשהו במתלונן. כל שנעשה הוא מתן החלטות ענייניות בהתאם לשיקול דעתי השיפוטי, וממש לא מעבר לכך וביהמ"ש המחוזי חזר על דברי בפסק דינו", כתב השופט.
עוד בוואלה!
החלטת הנציב:
- הנציב לא קיבל את טענתו של שטרנליכט ואף נזף בו: "עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מעלה, למרבה הצער, כי השופט שטרנליכט מצא להביא בפני ממנו דברים באופן חלקי כשהוא מתעלם, הלכה למעשה, מן הנאמר בהמשך פסק הדין".
- בהמשך החלטתו אף ציטט את בית המשפט: "בנסיבות המתוארות היה על בית המשפט לקיים דיון נוסף במעמד שני הצדדים בשים לב למהות הסעד המבוקש. כידוע, צו למניעת הטרדה מאיימת עשוי בנסיבות המתאימות להגביל זכויות יסוד בסיסיות ובכלל אלה חופש התנועה, זכות הקניין, חופש הביטוי, הזכות לחירות לאוטונומיה. בשים לב למשמעויות אלה יש חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, על מנת לאפשר לבעלי הצדדים למצות את זכות הטיעון העומדת להם".
- בסיום החלטתו כתב שוהם: "סבורני, מבחינת דרך ניהול המשפט, נושא המסור לסמכותי, השופט נהג במתלונן בנוקשות יתרה, שלא לצורך".