תמונתו של שיך עלי, הצעיר הפלסטיני שעל פניו הוטבע סמל מגן דוד על-ידי שוטרים, שטפו בשבוע החולף את דיווחי החדשות ואת הרשתות החברתיות, ובצדק. מדובר במראה מטלטל, חסר תקדים, שבו גורמי אכיפת החוק לכאורה ביצעו פעולה בוטה ואלימה כל-כך, באופן שלא רק מבטא אכזריות לשמה, אלא גם מנכיח את תפיסותיהם הפוליטיות הלאומניות של מבצעיה. גם אם ננסה להימנע מלהיסחף אחר נבואות זעם, לכולם ברור שמראות הזוועה הללו עשויים להיות רק הפרומו לעתיד לבוא בחסות הממשלה הנוכחית, שהפקידה את מדיניות השיטור בישראל בידיו של תומך העליונות היהודית המורשע , איתמר בן-גביר.
ואולם, אל מול ההלם שגרם מקרה המדובר, חשוב לזכור שהוא לא אירע בחלל ריק. אירועי אלימות משטרתית הולכים ומחלחלים בשנים האחרונות אל לב המיינסטרים והופכים להיות דבר-מה שבשגרה, שעשוי לקרות לכל אזרח ובמנעד רחב של סיטואציות. מה שבעבר היה שמור לקבוצות מיעוט, מפלסטינים עד חרדים ויוצאי אתיופיה, ולאירועים יוצאי דופן, הפך להיות עניין של הרגל - שמדווח כלאחר יד בחדשות, רגע לפני התחזית או ההמלצות לחופשה הבאה בצפון.
ישנם הסברים רבים למגמה, ובראשם כמובן הקצנתה הפוליטית של מדינת ישראל בחסות ממשלה שבחרה להתיר כל רסן ביחסה לאזרחיה ולנתיניה, ולשסות בהם את לובשי המדים. אבל לצד זאת, ניתן למנות סיבה נוספת, חשובה מאין כמוה - והיא הידיעה של כל שוטר שפשוט אפשר, ושהסיכוי לצאת נקי במקרים של התמודדות עם תלונה על אלימות מצד הקורבנות, הם גבוהים במיוחד. תעיד על כך העובדה שבשנת 2021 המחלקה לחקירת שוטרים סגרה ללא העמדה לדין פלילי מספר כפול של תיקים ביחס לשנת 2020 (5,356 תיקים בשנת 2021 לעומת 2,941 תיקים בשנת 2020). לנתון מקומם זה מצטרף גם הגידול המשמעותי שחל במספר התיקים שנסגרו מבלי שהמחלקה לחקירת שוטרים ביצעה בהם בדיקה מקדימה או חקירה פלילית - כך שרוב התיקים בשנת 2021 נסגרו ללא בדיקה או חקירה כאמור (57% מהתיקים בשנת 2021 לעומת 43% מהתיקים בשנת 2020), והעובדה שרק ב-12% מהתיקים נחקרו בכלל השוטרים באזהרה.
כמי שפועלים בשטח, מלווים ומייצגים קורבנות אלימות משטרתית, ביקשנו להתריע על המגמות הללו כבר לפני מספר שנים, ובשנת 2021 פנינו ביחד עם שותפינו באגודה לזכויות האזרח, אגודת יהודי אתיופיה, והקליניקה המשפטית לרב תרבותיות ומגוון באוניברסיטה העברית לשר המשפטים דאז, גדעון סער, בבקשה לקדם שורה של שינויים בעבודת מח"ש, ובכללם צמצום מספר התיקים שנגנזים ללא חקירה פלילית; הקמת מערך מז"פ עצמאי ובלתי תלוי במשטרה; הקמת מאגר מידע, ניטור ופרסום נתונים; הגנה על מתלוננים למח"ש; קביעת סד זמנים לטיפול בתלונות ובעררים.
בעקבות המכתב בשנת 2021 התקיימו מספר פגישות עם מנכ"ל משרד המשפטים בשלל נושאים אולם אלו לא נשאו פרי ביחס למחלקה חקירות שוטרים. כל ההמלצות הללו, למעט ההמלצה בדבר הגנה על מתלוננים למח"ש, מצאו ביטוי בדוח מבקר המדינה בעניין הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים שפורסם במאי השנה.
גם עתה, עם פרסום הקול קורא לציבור לפנות בהצעות לצוות לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים, שטחנו את עיקר המלצותינו הנוגעות לצורך בחיזוק תפקידה של מח"ש בטיפול באלימות שוטרים באמצעות הגדלת מספר החקירות הפליליות, פרסום מידע ונתונים אשר נדרשים לצורך ניטור התופעה והתמודדות איתה, הגדלת משאבים וכלים, הגברת הפיקוח על עבודת מח"ש, והסדרת הקשר בין מח"ש לבין מחלקת משמעת והיחידה לתלונות הציבור במשטרה.
מה יעלה בגורל הוועדה הזו וההמלצות שנשטחו בפניה? אין לדעת. המשרד לביטחון לאומי בראשות השר בן גביר מסרב נכון לעכשיו אפילו לשלוח נציגים. אולם כבר עכשיו ניתן להעריך כי פניה של המשטרה, החוסה תחת שלטון הפועל בכל דרך לפירוק כוחו של בית המשפט ולכינון גופי אכיפה בעלי אוריינטציה פוליטית, הם לכיוון ברור - ועוד לא דיברנו על המשמר הלאומי שצפוי לקום בחסות השר בן-גביר.
זו העת מצד כל שדרות הניהול, הפיקוד והביקורת לאמץ בשתי ידיים את ההמלצות הללו, לגבש תכנית פעולה קונקרטית, להגביר את האכיפה נגד שוטרים אלימים, ולהעביר מסר לשוטרים שפוגעים באזרחים שהתנהגותם לא תעבור לסדר היום. כל דבר פחות מזה יהיה רק טפיחת הסכמה להמשך השעטה אל עבר מציאות שבה השלטון מניף יד על אזרחיו - כמדיניות וכעניין שבשגרה - ללא כל מחיר.
הכותבת היא מנכ"לית הוועד נגד עינויים בישראל