לא כל התלמידים יודעים זאת, אך בחינות הבגרות מספקות מעטפת רחמים למעידות. כישלון במבחן יכול להיסלח אם אחרים מפצים עליו, בציון או ברף יחידות לימוד מינימלי. התעודה תתקבל. רק במקצוע אחד ההצלחה מחייבת כדי לסיים את בית הספר עם תעודה: לשון.
חינוך במבחן: לפרויקט המיוחד בוואלה לקראת תחילת שנת הלימודים - לחצו כאן
מערכת החינוך הקפידה לשים את השפה במעלה סדר העדיפויות מראשיתה. תחילה היה זה חלק ממימוש החזון הציוני, לחנך לדיבור עברי תקני. מפעל לעברות עולים. עם השנים, המציאות והאתגרים השתנו. עכשיו, השפה העברית היא כבר מובנת מאליה עבור מי שנולד בארץ, והמערכת מנסה למצוא דרכים חדשות לשמר את מעמדה בעידן הנוכחי.
בתוך פער הדורות הזה, בין המכתב לאימוג'י, חלק מהתלמידים מאבדים כיוון. "נוצרת התנגשות בין השפה המדוברת לחוקים הלשוניים שיכולה ליצור דיסוננס וחסמים", מעידה מאיה עמוס, מורה ללשון בתיכון עתיד-נווה נחום בבאר יעקב. "אני כפופה לתוכנית שלא בהכרח רלוונטית. צריך להתאים את הלימודים לימינו, לדיגיטליות".
הקונצנזוס בקרב העוסקים בתחום הוא שהפערים מתחילים מלמטה, מהכיתות הנמוכות. תוצאות המבחן הבינלאומי פירלס, שפורסמו לפני שלושה חודשים, סיפקו עדות לכך. כישורי הקריאה של תלמידי כיתה ד' בישראל ירדו משמעותית בשנים האחרונות. השינוי לרעה בהשוואה למחקר הקודם, שנערך ב-2016, היה מהחדים ביותר מבין מדינות ה-OECD. מבחנים אחרים וקולות מהשטח מעלים תוצאה דומה.
העובדה היא שקיימת בעיה וכמו בכל מבחן לשון טוב, גם כאן צריך למצוא את השורש. דורית רביד, פרופ' אמריטה מבית הספר לחינוך והחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת תל אביב, מחלקת את התלמידים לשניים: צעירים ובוגרים. בגילאים הצעירים, היא אומרת, יש "היעדר קריטי" של קריאה וכתיבה, מתוך תפיסה של מורים שאלה דברים ש"מעיקים" על התלמידים. "אין דבר גרוע מזה", היא קובעת בנחרצות.
"אם ראשי המערכת חושבים שאלה מטלות מאתגרות מדי לתלמידים וצריך להוריד אותן מהם, איך הם ילמדו? זה לא אפשרי", אומרת רביד. החוסר בקריאה וכתיבה הוא כבר מזמן קלישאת ביקורת על דור הטיקטוק, שהופנתה גם לדור שלפניו. רביד מבקשת להבהיר שהבעיה לא בהם. "כל מי שמבקר את הילדים שלא קוראים, אני שואלת אותו 'אתה קורא?'. בכל מקום יש שכבת אליטה דקה ומשכילה. אבל כל הילדים צריכים להיות זכאים להשכלה הזאת".
ואולי הילדים פשוט כותבים וקוראים בשפה אחרת. במקום להביע רגש חיובי - סמיילי מחייך, במקום "אני מת מצחוק" - סמיילי של גולגולת, ובמקום לכתוב בכלל - הודעה קולית. את הקריאה מחליפה הצפייה ברצף סרטונים ותמונות אינסופיות באפליקציות. השינויים בדרך התקשורת בכתב ודאי מחווטים אחרת את הבנת הלשון. אולם לטענת המומחים, הם באים בנוסף, לא על חשבון.
"בכל העולם, ילדים עוברים את אותם תהליכים טכנולוגיים. יש לי הקלטות ממחקרים של ילדים מדברים ביניהם, הם לא מדברים באימוג'יז, מדברים נהדר. אלה דברים חסרי שחר. הם מתוחכמים ומשחקים משחקי לשון", אומרת רביד. "בכתיבה, וואטסאפ ותקשורת מהירה זו חצי שפה דבורה. צריך לשקף בהם אלמנטים שלא מופיעים בכתב אלא רק בדיבור כדי שיבינו אותך, ושם נכנסים האמוג'יז".
"זה בסדר להתכתב בוואטסאפ אחרת, אבל צריך לדעת את המגוון. ההתייחסות היא לא לשפה אחת תקינה אלא למשלבים ונסיבות של שיח", אומר גורם בתחום הלשון. לדבריו, הבעייתיות נוצרת כשלא יודעים להתאים את הכתיבה למצב. "סטודנט שפונה למרצה שהוא לא מכיר ומתחיל את ההודעה ב'היי', למשל".
הולכים על הקל
כשהתלמידים מתבגרים ועולים לתיכון, הם כבר גוררים איתם פער מתמשך. בחינת הבגרות בנויה כך ש-50 נקודות ניתנות על הבנת הנקרא והבעה בכתב, 10 על שם המספר, ו-40 על מערכת הצורות או תחביר, לבחירת המורה, כשהשני מביניהם נלמד ומקבל ניקוד דרך הערכה פנימית. כך, התלמידים נדרשים להשלים את הבסיס החסר - תוך כדי שהם לומדים חומר מסוג חדש וקשה לא פחות. "לא תמיד הם רכשו מיומנויות כמו שצריך, ואני כמורה לא יכולה לצמצם את הפער בשלוש שעות שבועיות", מודה עמוס. "יש לי תלמידה שהגיעה למתכונת, ראתה את אורך הטקסט, פחדה ולא ניגשה לבגרות".
למורן שמעוני, מורה ללשון בגימנסיה נתניה, יש השגות על המשקל שניתן לכל חלק במבחן. "צריך להשקיע יותר בטקסטים וכתיבה ובשם המספר, ופחות במערכת הצורות, שרוב המורות בוחרות ללמד לבגרות כי זה יותר קל. להכין אותם לעולם שבחוץ", היא טוענת. "צריך את הבסיס של ההבנה שמעבר, לא להיכנס לעובי הקורה, לא מאיפה הגיעה המילה ומה המשמעות שלה או הבניין. השאלות מסבכות את התלמידים. זה לא אומר להוריד את הרף, אלא פחות להתחכם".
גם רביד אינה שלמה עם הלמידה בתיכונים. "התלמידים כפופים להוראה של חומר הכי לא שיטתי שיכול להיות. אי אפשר להבין שום דבר על השפה. בחינות הבגרות כופות את הדרישות מחטיבת הביניים שהן לחלוטין לא מאורגנות ולא מסודרות", היא טוענת.
"לשפה יש עומק היסטורי של 4,000 שנה, היא חודשה לפני יותר ממאה שנה, והאנשים שעומדים בראש המערכת דורשים מהילדים ידע על העברית ההיסטורית שכבר לא קיימת היום. כמה אנשים יודעים לנקד כמו שצריך? פרומיל. הדרישות האלה באות במקום דברים חשובים וקריטיים", מוסיפה רביד.
הכשרה חסרה, בלשון המעטה
לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 75% מהמורים שמלמדים לשון ביסודי לא הוכשרו למקצוע. בחטיבות הביניים והתיכונים המספר נע בין 34% ל-38%. אלה נתונים שמעמידים בצל את האחרים. התופעה של הזזת מורים בין מקצועות אמנם אינה ייחודית ללשון, אך שם נמצא אולי האחוז הגבוה ביותר של מוסבים.
אולם לפי רביד, גם מי שקיבל את ההכשרה לא מקבל את הכלים המתאימים. "יש בעיה בהכשרה של המכללות והאוניברסיטאות להוראת לשון עברית", היא קובעת. "בחוגים ללשון מלמדים עברית היסטורית, שהיא יפה ומעניינת, אבל לא נושאים חשובים: מה יפה בעברית? איך השפה מגיעה למוח? במה היא משרתת את החברה? יש הרבה התנשאות מעל המורים. חושבים שלא יבינו. זה קשקוש. הם צריכים לדעת את החומר הזה. מי שמבין איך קוראים וכותבים יודע איך ללמד כתיבה ואיך ללמד קריאה".
לפני כמה שנים עברה מערכת החינוך למבנה חדש של מבחני הערכה. המורים שמחו להגיד להתראות למיצ"ב מעורר החרדה ושלום לאסי"ף. מאחורי שינוי העמדה, בין היתר, ישנה ביקורת על השלכות פרסום התוצאות הבית-ספריות. החלופה - תוצאות בפילוח כללי מאוד, שמאפשר לעמוד רק על הרמה הארצית של התלמידים והפערים בין המגזרים.
בניגוד למבחן בלשון בכיתה ד', שנערך גם בתחילת השנה שעברה, תוצאות המבחן של כיתה ח' שצפויות להתפרסם בשבועות הקרובים יציגו תמונת מצב ראשונה זה ארבע שנים. תמונה זו תשקף את יכולת התלמידים להתמודד עם טקסטים מתחומי דעת שונים, נושא שעליו שמים דגש בתוכניות העדכניות להוראת המקצוע, לצד שאלות שבודקות את רמת הבנת הנקרא, אוצר מילים והתאמת משלב הלשון. להערכת הגורמים המעורים בתחום, ייתכן שהרמה תהיה פחות מבהילה מבכיתות הנמוכות, אך ההבדלים הסוציו-אקונומיים יהיו נוכחים. "לא צריך לחכות לתוצאות כדי לדעת שיהיו פערים", אמר גורם המעורה בתחום. "השאלה היא רק באיזה מידה הם חמורים".