כישורי הקריאה של תלמידי כיתה ד' בישראל ירדו בחדות בשנים האחרונות - כך עולה היום (שלישי) מהמחקר הבינלאומי פירלס. השינוי לרעה בהשוואה למחקר הקודם, שנערך ב-2016, היה מהחמורים ביותר מבין מדינות ה-OECD. הציונים שקיבלו התלמידים הישראלים היו דומים לאלה שנמדדו לפני 20 שנה.
המחקר, שנערך בשנה שעברה על ידי הארגון הבינלאומי להערכת הישגים בחינוך (IEA), בחן את רמת הקריאה והבנת הנקרא של 400 אלף תלמידים מ-57 מדינות ועוד שמונה רשויות חינוך. בישראל, שנמדדה בהשוואה ל-42 מדינות, נבחנו כ-5,000 תלמידים מכ-200 בתי ספר, שמהווים מדגם מייצג. במחקר נכללו שני סוגי טקסטים עיקריים, סיפורי ומידעי, בעברית או בערבית, בהתאם לשפת ההוראה בבית הספר.
ברוב המדינות נרשמה ירידה, אותה ניתן לשייך בין היתר להשפעות מגפת בקורונה. בממוצע, הירידה בציוני התלמידים במדינות השונות ירד ב-8 נקודות. ישראל נמצאת במקום החמישי במספר הנקודות שירדו, כשהמדינות המובילות לרעה הן אזרבייג'ן ודרום אפריקה - ואילו מצרים רשמה עלייה של 48 נקודות. הציון העדכני של ישראל מציב אותה כמדינה הקרובה ביותר לממוצע מלמעלה, במקום ה-30 מתוך 43.
בישראל, התלמידים שהשתתפו במחקר עלו לכיתה א' בספטמבר 2018 וחוו סגרים הן בכיתה ב' והן בכיתה ג'. בתקופה שבה היו אמורים לרכוש את כישורי הבסיס של קריאה וכתיבה - הם נשארו בבתים ולמדו מרחוק. התוצאה המשתקפת היא ירידה של 11% במספר התלמידים שהפגינו מיומנויות קריאה גבוהות, מול עלייה של 8% במספר התלמידים שהראו מיומנויות קריאה נמוכות. בסך הכול הציון שקיבלו התלמידים בארץ ירד מ-530 ל-510.
עיקר הירידה הייתה בקרב דוברי עברית חזקים ותלמידים מרקע כלכלי-חברתי גבוה יותר. הירידה הייתה קטנה יותר בקרב דוברי ערבית, אולם שם הרמה הייתה נמוכה עוד קודם. גם לאחר צמצום ההבדל בין המגזרים הפערים נותרו מהגדולים בעולם.
במשרד החינוך החלו לבנות תוכנית לתיקון ההידרדרות. "עם פרסום התוצאות, הדרג המקצועי במשרד החינוך בוחן את הנתונים לעומק ומגבש בימים אלה תוכנית לחיזוק לימודי השפה, הכוללת מספר מענים לשכבות הגיל השונות. התוכנית תוצג בקרוב ותחל כבר בשנת הלימודים הקרובה", התחייבו.
שר החינוך יואב קיש אמר בתגובה כי "הנתונים מעידים על המשבר שבו נמצאת מערכת החינוך. המשימה שלנו היא להחזיר את המערכת למסלול, בדגש על התלמידים המצטיינים ולסייע לשכבות הגיל שנפגעו במיוחד מהקורונה. יש בפנינו אתגר גדול, ואחריות גדולה".
עוד בוואלה!
"התוצאות בחברה הערבית קטסטרופליות"
בוועדת המעקב לענייני חינוך ערבי אמרו כי התוצאות של החברה הערבית בשפת האם שלה במחקר "קטסטרופליות ומחייבות שינוי גישה". לטענתם, "המסר שילד ערבי מקבל הוא שהערבית היא שפה לא חשובה. הגישה לשפה הערבית היא אינסטרומנטלית בעיקר ולא כמרכיב חשוב בזהות. כך התלמידים, במיוחד המוחלשים, נכשלים בערבית ובשאר המקצועות ומתקשים גם בעברית וגם באנגלית".
הם דורשים "טיפול שורש בכל הרמות - גישה ומדיניות, תוכניות לימוד, תוכני לימוד, בחירת מורים להוראת הערבית והכשרתם, שיפור איכות ההוראה והיקף השעות מתאים לאתגרים".