הבטיחו לנו הרים וגבעות, הבטיחו ביטחון, הבטיחו לטפל בסוגיה האיראנית, לטפל ביוקר המחיה, בביטחון האישי ובמשילות, אך בפועל השטח צועק הצילו וחברי הקואליציה שותקים כמו דגים. ב-29 בדצמבר 2022 עם הקמת הממשלה, נשא ראש הממשלה בנימין נתניהו את נאום ההשבעה שלו, שבו הוא ציין את היעדים המרכזיים שעומדים בפני הממשלה הנכנסת, בהם הסוגיה האיראנית, הביטחון האישי והמאבק בפשיעה. בנאום, הוא "שכח" לציין אפילו בהתייחסות הקטנה ביותר את נושא הרפורמה המשפטית. אך מאז קמה הממשלה, נראה כי המטרות שנתניהו הציב בעצמו פשוט חלפו עם הרוח.
נתניהו הבטיח לטפל בביטחון האישי ובמשילות. את הנושאים הללו אנו נדרשים לבחון ממספר זוויות שונות. ראשית, מבחינה סטטיסטית. האלימות בחברה הערבית שוברת שיאים, מספר הקורבנות יותר מכפול מהתקופה המקבילה אשתקד. הפשיעה לא פוסחת גם על החברה היהודית, וגם כאן אנו רואים עלייה של כ-61%. בנוסף, בחודשים האחרונים אנו עדים לעלייה מדאיגה מאוד של אלימות כלפי נשים, עד כה מתחילת השנה נרצחו 18 נשים. אין שום תחושת ביטחון אישי וגם תופעת הפרוטקשן משתוללת ברחבי הארץ.
בשונה מהמדיניות של חברי הקואליציה הנוכחית להגיב על כל שטות בתקשורת, דווקא בסוגיות הללו אנו נתקלים בתגובה יוצאת דופן של הממשלה, פשוט דום שתיקה. מאז הקמת הממשלה הזו אנו עדים לשינוי משוואה נוסף, כאשר יישובי הגלבוע הפכו להיות עוטף ג'נין, והם מתמודדים לראשונה עם ירי רקטי והסלמה שלא חוו עד כה.
ואיך אפשר בלי להזכיר את סוגיית חאן אל אחמר, אירוע שמתגלגל שנים וקיבל את כל כלל האישורים, אפילו חותמת של בג"ץ, ואף הצהרה של רה"מ נתניהו בעצמו באוקטובר 2018, שבה אמר כי המתחם הבלתי חוקי יפונה, ומאז גם במקרה הזה לא נעשה דבר. משילות כבר אמרנו?
כמו גם הוונדליזם הבלתי נתפס כלפי עבודות הרכת הקלה בירושלים, מאבק של קיצוניים, נגד מעבר הרכבת בשכונות בעלות סממן חרדי, מה שמוביל לעיכובים ולנזקים של מאות מיליוני שקלים, שיגבו אותם מהציבור שעובד ומשלם מסים. אירוע שמתנהל זה תקופה ארוכה ואף אחד לא משליט סדר ומעמיד לדין את האחראים. אכיפה בררנית כבר אמרנו?
נתניהו ב-2018 על חאן אל אחמר
פגיעה נוספת במשילות היא לא אחרת מאשר האוהלים שהקים חיזבאללה בשטח ריבוני של מדינת ישראל. למי שלא זוכר, בשנת 2000 נחתם הסכם על נסיגה של ישראל מלבנון, ומזכ"ל האו"ם דאז, קופי אנאן, אמר כי מבחינת האו"ם, הנסיגה של ישראל מלבנון הושלמה וגם אם יש אי אלו הפרות או חילוקי דעות, הן ברמה המקומית ולכן צריכות להיפתר ע"י דרגי השטח. אולם, למרות שאין שום חילוקי דעות בנוגע לעובדה שהאירוע מהווה הפרה של ההסכם ופגיעה בריבונות, אנו עדים שוב לרפיסות הממשלה, שבאה לידי ביטוי בתחושת הביטחון המופרזת שחש הארגון, ומכך שהוא לא חושש מביצוע התגרויות ופרובוקציות בלתי פוסקות, בהן טיפוס על גדר ההפרדה, הסרת מצלמות תצפית ישראליות, השלכת בקבוקי תבערה לשטחים ישראליים ועוד.
ואם לא די בכך, ארגון הטרור חמאס, פעיל יותר מאי פעם בקרב האוכלוסייה הערבית ביו"ש ובירושלים: הוא מעודד הוצאה לפועל של אירועי טרור ומברך על רצח של כל יהודי ובמקרים רבים גם לוקח אחריות. ומה ממשלת "הימין על מלא" עושה בתגובה? היא מובילה את מדיניות ההכלה הידועה של נתניהו, "שקט" מדומיין בתמורה לכסף. בנוסף, לכספים שהיא מעניקה לחמאס ולרש"פ בדרכים כאלו ואחרות היא גם מעבירה להם דלקים, הטבות והנחות במקום להחזיר את המשילות ולשים את הסיכולים הממוקדים בחזרה על השולחן.
על רקע הדיווחים על נורמליזציה עם סעודיה, אנו נתקלים גם בסוגיה זו בהפרה בוטה של ריבונותנו, עם ההכרזה הסעודית על כך שהם ממנים שגריר סעודי בירדן, שישמש גם כשגריר ברמאללה וקונסול סעודי בירושלים דבר שמהווה גם הפרה בוטה של כל הכללים הדיפלומטיים, פוגע בחוק ירושלים ועוד.
בעודי כותב את השורות הללו, כואב לי, על המצב שמדינת ישראל נקלעה אליו ועל הדרך אליה מובילים אותנו אותם "מנהיגים", אותם אנשים שהבטיחו משילות וביטחון אישי וכל מה שהם עוסקים בו זה הישרדותם הפוליטית, ג'ובים למקורבים וקומבינות. עם זאת, חשוב להזכיר כי הדברים יכולים היו להיראות אחרת. בממשלה הקודמת אחוזי הפשיעה היו נמוכים בהרבה, חיזבאללה לא העז להקים מאחז בשטח ריבוני של המדינה ועוד. ונכון, לא הכול היה מושלם, אפילו רחוק מזה, אבל הייתה תוכנית פעולה, הייתה אסטרטגיה, הייתה ממשלה שקמה כל בוקר לעבוד למענכם, למען המדינה. ממשלה שפעלה יום יום בכדי להחזיר את תחושת הביטחון לאזרחי ישראל, למגר את האלימות בכלל המגזרים, ממשלה ששמה בראש סדר העדיפויות שלה את האזרח, לא משנה אם הוא מהפריפריה או מהמרכז, אם הוא דתי או חילוני, אם הוא יהודי או לא, ממשלה שפעלה ללא לאות כנגד איראן ולמען פיתוח היחסים הדיפלומטיים של מדינת ישראל.
מדינת ישראל לא ניתנה לנו על מגש הכסף, שילמנו ועודנו משלמים עליה מחירים כבדים וקשים, אך דווקא בעקבות זאת עלינו לזכור כי זוהי המדינה שלנו. גם אם היום כביכול קל יותר לקום וללכת כי אנו מרגישים שאין עם מי לדבר וכי הממשלה פשוט הפקירה אותנו, אסור לנו להרים ידיים ועלינו להיאבק יחדיו, במטרה להחזיר את מדינת ישראל למסלול הנכון, להחזיר את המשילות ותחושת הביטחון האישי.
כפי שאני אומר לא מעט, בכל משבר יש גם הזדמנות ואני בטוח שנצא מהאירוע הזה מחוזקים עוד יותר. בממשלה הבאה נמשיך את דרכנו ותוכניותינו, ונפעל בכדי לשקם את המשילות והביטחון האישי במדינת ישראל. אין לנו ארץ אחרת.
הכותב הוא יו"ר מפלגת ישראל ביתנו.