בין בג"ץ להלכה היהודית: מה תעשי אם הופלית בתחבורה ציבורית?

התקרית החמורה, בה נהג האוטובוס בקו 885 דרש מקבוצת נערות להתכסות ולשבת בחלק האחורי של הרכב, הגיעה עד לראש הממשלה בנימין נתניהו - שגינה את הדברים. "מדינת ישראל היא מדינה חופשית שבה אף אחד לא יגביל מי יעלה לתחבורה ציבורית ולא יכתיב איפה היא או הוא ישבו", כתב, "מי שעושה זאת עובר על החוק וצריך לתת על כך את הדין". ואכן, בג"ץ פסק כבר לפני יותר מ-15 שנה שאפליית נשים בתחבורה ציבורית - אינה חוקית.

בשנת 2007 ניתן פסק הדין המכונן של בג"ץ בנושא, במה שנקרא "בג"ץ קווי מהדרין". מגישת הבג"ץ, הסופרת הדתייה נעמי רגן, טענה כי הפעלת הקווים שבהם נשים עולות מהדלת האחורית לאוטובוס ויושבות מאחור נעשה בניגוד לחוק, והם מהווים פגיעה בשוויון, בזכות החוקתית לכבוד ובחופש הדת והמצפון. בעקבות העתירה, משרד התחבורה כתב דוח מקיף בנושא, שבו נכתב כי קווי האוטובוס הללו - אסורים לפי החוק.

את העמדה הזאת אימצו שלושת שופטי בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר. השופט רובינשטיין כתב: "מפעיל תחבורה ציבורית, כמו כל אדם אחר, אינו רשאי לומר או לבקש או להורות לנשים היכן עליהן לשבת באוטובוס רק משום היותן נשים, או מה עליהן ללבוש, והן רשאיות לשבת בכל מקום שירצו. כמובן הוא הדין גם לגברים, אלא שמטעמים שניתן בלא קושי לעמוד עליהם, התלונות כולן מתייחסות ליחס פוגעני כלפי נשים".

רובינשטיין אף קשר בין הדברים לבין מאבקה של רוזה פארקס בארצות הברית, שביקשה לשבור את הכלל לפיו אפרו-אמריקנים יושבים בצד האחורי של האוטובוס. "האם חזרנו לימי ארצות הברית ב-1955? האם באמת צריך בכלל לומר שאסור לכפות על אישה, או להורות לה, לשבת בשורות האחרונות של האוטובוס? האם באמת צריך לומר שהתנפלות של גברים על אישה שחרגה מתחום המושב שיועד לה (...) אסורה ועלולה להיות נשוא דין פלילי? האם אין כל אדם הגון, חילוני, דתי או חרדי מבין זאת בחינת פשיטא?", תהה.

זה אפשרי - אבל כנראה ייקח הרבה זמן. במרץ האחרון אושר על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים הסדר פשרה בתביעה ייצוגית שהגישה ריי יסעור באמצעות עו"ד רמי בביאן נגד אגד בגין הפעלת קווי מהדרין. מדובר בתיק שהתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים משנת 2008 ועד לשנת 2023.

במסגרת הסדר הפשרה עליה חתומה גם ב"כ פרקליטות מחוז ירושלים שמייצגת את משרד התחבורה בתיק, בית המשפט צריך לבחון האם לאשר הסדר פשרה, לפיו אגד תשלם לקרן לניהול וחלוקת כספים סכום כולל של כמעט 9 מיליון שקלים. הכסף צפוי ללכת למטרת "קידום ותמרוץ נשים בעניינים הנוגעים לתחבורה הציבורית", בין היתר מימון קורסים לנהיגת אוטובוסים ע"י נשים; הקמת חדרי הנקה בתחנות מרכזיות; הקמה ושיפוץ חדרי שירותים לנהגות במסופים ובתחנות סופיות; קמפיין פרסומי לתחושת ביטחון לנסיעת נשים באוטובוס לרבות בנושא הדרת נשים; מימון הכשרת נהגים לסייע לנשים בתחושת מצוקה בנסיעה באוטובוס, ועוד. גם יסעור שהניעה את התביעה תזכה לסכום נכבד של כ-265 אלף שקלים.

בדרך כלל בתי המשפט מאשרים הסדרי פשרה כשהצדדים מסכימים אליהם, ולכן נראה שגם כך יהיה פה.

לסיום, אי אפשר להתעלם גם מעמדת ההלכה היהודית בנושא. כל תלמיד ישיבה מתחיל מכיר את פסקי ההלכה ותשובותיו של הרב משה פיינשטיין, מי שנחשב לאבי הפסיקה המודרנית והיה מקובל על כלל הזרמים האורתודוקסיים בעולם.

הרב פיינשטיין שהתגורר בניו יורק נשאל האם מותר לנסוע בתחבורה הציבורית כשיש דוחק ונשים וגברים צריכים לשבת ביחד. תשובתו הייתה, "אין איסור לשבת ליד אישה כשצריכים לשבת דחוקים". אך מה שיותר מעניין בתשובתו, הוא שאם לדעת מי ששאל את השאלה הוא חושב שאסור לשבת ליד אישה, אז על השואל לא לנסוע בתחבורה הציבורית ולא לאסור על האישה לנסוע. נקודה למחשבה.