חוק הפרוטקשן של סיעת עוצמה יהודית אושר הערב (ראשון) במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית. החוק הוא אחד מהבטחות הבולטות של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. בשיחה עם וואלה! בעלי עסק שנפגעו מפרוטקשן בירכו וקראו ליד קשה יותר בכל הנוגע לטיפול בתופעה.
הצעת החוק שאושרה מציעה להתמודד עם התופעה באמצעות החמרת הענישה נגד נוטלי דמי חסות, וכיוצא מזאת יצירת הרתעה נגד העוסקים בכך. ההצעה אמורה לעודד את הנפגעים להגיש תלונה במשטרה, מכיוון שעד כה חלק גדול מהם נמנעו מלדווח מתוך ייאוש ופחד מהעבריינים. "החוק הוא התחלה טובה, אבל הוא עדיין לא מספיק", ביקר קבלן בנייה באזור הדרום שנפגע מפרוטקשן. "צריך לקנוס את החברה שגובה פרוטקשן ולא לתת להם רישיון, רק ככה זה יעבוד".
מטרת החוק היא להתמודד עם מכת המדינה של תופעת סחיטת דמי חסות מבעלי עסקים וחקלאים ברחבי הארץ. בעבר, מי שהתמודדו עם התופעה הקשה היו אנשי המרחב הכפרי, אך לנוכח כשלון המשטרה במיגור התופעה, היא התרחבה לעוד ועוד תחומים כלכליים ואזורים בארץ - ונראה כי אין עיר וענף עסקי שלא סובל מסחיטת דמי חסות.
חוק הפרוטקשן הוא אחד הדגלים שבהם נופף השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לאורך מסע הבחירות, ועם הקמת הממשלה עיגן את החוק בהסכמים הקואליציוניים מול ראש הממשלה, במהלך החודשים האחרונים ניהל קרב חקיקתי ומשפטי יחד עם חבריו לסיעה ודחף לאשרור החוק בהקדם לנוכח מצוקת החקלאים וקורבנות הסחיטה.
החוק קובע עבירה של גביית דמי חסות בשתי דרגות חומרה. האחת, עניינה בגביית דמי חסות תוך ניצול מצוקה ללא איום. במצב זה נקבעה חזקת מודעות של העבריין הגובה דמי חסות באופן מתמשך, למצוקתו של הקורבן, אם התבצעו לכאורה עבירות גוף או רכוש בסביבתו של הקורבן. דרגת החומרה השנייה, עניינה בגביית דמי חסות תוך שימוש באיום.
בנוסף, הוצע לקבוע כהוראת שעה ל-5 שנים עונש מינימום על העבירה החדשה וכן הסדרי חילוט על ידי בית-המשפט בהליך פלילי ובהליך אזרחי ללא הרשעה. על יישום הוראות הסעיפים המוצעים, מוצע לקבוע חובת דיווח ל-10 שנים.
בדברי ההסבר נכתב: "המציאות בשטח מוכיחה כי איום לשם סחיטת אדם או בעל עסק לא תמיד נעשה בצורה מפורשת וגלויה אלא באופן מרומז, בהסתמך על זהות המאיים, על זהות שולחו או על "השם" שיצא לו באזור. בנוסף, המשטרה נתקלת במצבים בהם ארגוני פשע המתחזים לחברות שמירה גובות מבעלי עסקים כסף עבור "שירותי שמירה" לכאורה, כאשר בפועל לא מסופק שירות כלשהו."
לפי הצעת החוק, כל מי שיציע וייתן חסות בדרך של איומים, הפחדה, סחיטה ומרמה ויוכח שביצע זאת, יוטל עליו עונש מאסר בפועל של בין שלוש עד שבע שנים. מי שיוכח שקיבל בפועל דמי חסות בצורה של איומים, הפחדה וסחיטה, באופן ישיר אן עקיף, עונשו יוחמר וניתן יהיה להטיל עליו עונש מאסר בפועל של בין שלוש עד עשר שנים, גם במקרה זה, לא ניתן יהיה להטיל עונש מאסר על תנאי. לצורך יישום החוק, המשטרה תעביר מידע שנאסף על ידה לרשות המיסים, זאת על מנת לטייב את המעקב את התופעה ולמפות את חברות השמירה המעורבות בגביית דמי חסות.
תושב הדרום, שגובי פרוטקשן הרסו לו את הבית שבנה, קרא להגביר את הענישה אף יותר. "(גובי הפרוטקשן) ימצאו לזה פיתרון, הם יקימו חברות חוקיות ויכניסו אנשי קש", טען. "זאת התחלה מבורכת, זה עדיף בהרבה על הקטסטרופה שמשתוללת בדרום". הוא קרא להקים יחידה ייעודית רק לנושא הפרוטקשן בדרום. "רק אז אולי יצליחו למגר את התופעה. רק יד ברזל תצליח בנושא הזה".
עדיאל פרטוק, בעל חנות בצפת, קרא לשינוי אחר בחקיקה. "צריך להכיר בכך שתופעת הפרוטקשן היא פח"עית וכך צריך לטפל בה", אמר. "אם זה לא יקרה, לא יצליחו להילחם. המדינה גם צריכה לפצות את הקורבנות שנפגעים מהפרוטקשן".
פרטוק "זכה" לביקור עברייני פרוטקשן לפני כחודש. "מאז האיום שהופנה כלפיי לא היה כלום, אבל אנחנו נמצאים בעסק כל הזמן ושומרים עליו. אין לי מושג מי האנשים שאיימו עלי ואני לא מעודכן בחקירת המשטרה במקרה. ברור שיש חשש, כל אדם היה חושש אחרי דבר כזה, אבל אנחנו נשארים פה ולא מפחדים", סיפר.
הליך החקיקה של חוק הפרוטקשן לווה בקשיים לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה הביעה התנגדות לסעיף המטיל עונשי מינימום של שלוש שנים על גובי פרוטקשן בטענה כי יש להשאיר לשופטים את שיקול הדעת בכל הנוגע לחומרת הענישה על עבריינים אלה ולא לקבוע רף ענישה מינימלי.
עם השנים השתכללו ארגוני פשיעה ועבריינים מקומיים באופן סחיטת דמי חסות, במקום איום ישיר ומפורש על קורבנות ודרישה לקבלת כספים, החלו העבריינים להקים חברות שמירה חוקיות, במקביל, הילכו איימים על בעלי עסקים וגרמו לא אחת לנזקים כלכליים כבדים לאלו שסירבו ל"שירותי שמירה" שהוצעו להם לנוכח המתקפות שספגו. כאשר הקורבנות אזרו אומץ והגישו תלונה במשטרה, במצב החוקי הקיים, זאת לצד מצוקת כוח האדם וסדרי העדיפויות במשטרה, לא ניתן היה להוכיח כי העבריינים אכן סחטו את הקורבנות שנאלצו להמשיך ולשלם לעבריינים מדי חודש דמי חסות.
תופעת גביית דמי חסות שהחלה במרחב הכפרי הלכה והתרחבה לתחומים ואזורים נוספים ברחבי הארץ. קבלנים ואתרי בנייה, חנויות ומתחמי עסקים ואפילו אתרי בניה של גופים ממשלתיים, נאלצו לשלם בדרך לא דרך ל"חברות שמירה" על מנת להימנע מפגיעות ברכוש והצתות - תופעה חמורה, שמגלגלת לפי הערכות מאות מיליוני שקלים בשנה.