שופט בית המשפט העליון בדימוס והיועץ המשפטי לממשלה לשעבר מני מזוז טען הערב (חמישי) בריאיון למהדורה המרכזית בערוץ 12 כי הממשלה הנוכחית פועל לקידום המהפכה המשפטית על מנת להכפיף את הרשות השופטת למרותה: "אנחנו יודעים בדיוק שמטרתו של החוק ברורה והיא מוצהרת - גם מפי האנשים שמובילים אותו, אבל גם כיוון שהוא מגיע עם חבילה שלמה של כלים אחרים וכולם מיועדים לאותה המטרה, לרסק ולהשתלט על המערכת המשפטית".
בתוך כך, גם טען שראש הממשלה נתניהו, שעל פי דבריו - פועל באופן שונה מבעבר, מעוניין לפצץ את תפקיד היועמ"ש, על מנת לעקר אותו מסמכותו: "כל המטרה שלו זה להחליש את היועמ"שית, לאפשר מינוי של תובע מטעם הממשלה, שיעשה דברים שהממשלה רוצה".
"הדמוקרטיה הישראלית תמיד הייתה דמוקרטיה נכה, דמוקרטיה מאוד חסרה, דמוקרטיה שנשענת על משענת מאוד דקה. כל ההגדרה של מדינת ישראל נשענת על העצמאות המקצועית של המערכת המשפטית ואם העצמאות הזו נפגעת - לא נשאר כלום. נשארת לנו מערכת שלטונית שנשלטת כולה על ידי הממשלה, וזאת הגדרה פשוטה של דיקטטורה".
בריאיון טען מזוז, שופט בג"ץ לשעבר, כי ראוי שבג"ץ יתייחס בכובד ראש לעתירות נגד החוק לביטול עילת הסבירות, שאושר השבוע בכנסת ונכנס לתוקף. "אני לא רוצה להתיימר מה בית המשפט יעשה, אבל אני חושב שיש טענות טובות נגד החוק הזה. אני סבור שחוק הסבירות הוא חוק אנטי-דמוקרטי מובהק, והוא גם חוק מושחת. הוא חוק אנטי-דמוקרטי מובהק כי לביהמ"ש במסגרת הפרדת הרשויות הדמוקרטית יש תפקיד מוגדר, ברור והוא לבקר את חוקיות פעולות השלטון. באות הממשלה והכנסת, ואומרות לביהמ"ש - אנחנו לא מאפשרות לך למלא את תפקידך".
מזוז גם הצדיק את חסימת צירי התנועה ברחבי הארץ כחלק מההפגנות נגד המהפכה המשפטית. "כל הפגנה גדולה בתולדות מדינת ישראל שאני זוכר, כולל בשנים האחרונות, הייתה מלווה בחסימות כבישים או צמתי לפרקי זמן כאלו ואחרים - מההתנתקות שהייתה מלווה בדברים יותר חמורים, הפגנות הנכים, הפגנות בני העדה האתיופית. מה שנקרא זה חלק מהמחיר של חופש ביטוי - גם כשעושים הפגנה מסודרת, זה תמיד מפריע למישהו", אמר. הוא התייחס גם להפגנות נגד ההתנתקות ב-2005, אז כיהן כשופט בג"ץ וכינה פעולות המפגינים "המרדה", וטען כי "הפעולות נעשו אז, חרגו בלא מעט מקרים מסתם חסימה של כביש או צומת לפרק זמן קצוב".
מזוז, שעוד כיהן כשופט בג"ץ בעת חתימת הסכם ניגוד העניינים עם נתניהו, הסביר את סיבותיו: "המסקנה שלנו לא נבעה מזה שחשבנו שזה בסדר או טוב או ראוי שנאשם בפלילים ירכיב ממשלה, אלא אנחנו הגענו למסקנה שאין לנו סמכות. בניגוד לממשלה היום, שחושבת שהיא יכולה לעשות כל מה שהיא רוצה, אנחנו כבית משפט מודעים למגבלות של הסמכויות שלנו".
בנוסף, נתן את דעתו על מצבו המשפטי של רה"מ ולהיתכנות שיחתום הסדר עסקת טיעון. "אני חושב שרוב הנוגעים בדבר ורוב המשפטנים שמתייחסים לזה, חושבים שזה היה דבר טוב ונכון לעשות הסדר טיעון, וגם היועמ"ש הקודם סבר כך וגם היועמ"שית הנוכחית, שלמיטב הבנתי לא מתנגדת. השאלה היא התוכן. אין ספק שכאן יש אינטרס ציבורי ברור ומובהק לסגור את הפרשה ולסיים אותה - כי הנזקים הם אינסופיים. מצד שני - השאלה היא באיזה תנאים. לעשות הסדר טיעון שהמשמעות שלו היא להרים ידיים ולוותר על הכל, זה קריסה של כל שלטון החוק במדינת ישראל", אמר.