היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פרסמה היום (שלישי) את עמדתה באשר לחוק הנבצרות החדש, שאושר בחודש מרץ האחרון, לפיה כי יש לבטל אותו. לדבריה, החוק נועד לשפר את מצבו המשפטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט. "נחצה קו הגבול ונעשה שימוש מובהק לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת", קבעה בהרב מיארה.
למעשה, היועצת המשפטית קוראת לבג"ץ לבטל את התיקון ל"חוק יסוד: הממשלה", הקובע כי הוצאה לנבצרות תהיה רק אם ראש הממשלה הודיע על כך, או אם 75% מחברי הממשלה מבקשים את הוצאתו. "בחינה של מכלול הנסיבות הנוגעות לחקיקת תיקון לחוק-יסוד: הממשלה, ענייננו בתיקון חוקתי פגום מיסודו ובתוצאתו, שהינו תוצר של שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת, בהליך חקיקה מואץ, כדי לשפר את מצבו המשפטי האישי של ראש הממשלה ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט, שאישרה את כהונתו תחת כתב אישום בגין עבירות חמורות של טוהר המידות", נמסר בהודעה שפורמסה מטעמה של בהרב מיארה.
עוד צוין בעמדת היועצת כי החוק עומד "בניגוד לחוות דעת מחייבת למניעת ניגוד עניינים, שאף נקבע כי חל על ראש הממשלה 'השתק מעין שיפוטי' מלטעון אחרת ביחס למעמדה; ותוך עיצוב הסדר נבצרות שנועד ליתן מענה לנסיבות עניינו של ראש הממשלה ולאפשר את מעורבותו בקידום חקיקה שיש בה כדי להיטיב את מצבו המשפטי האישי, באופן שאינו תואם את תכליות מוסד הנבצרות - עולה כדי שימוש לרעה בסמכות המכוננת ומבקשת להוציא צו על תנאי".
נתניהו הגיש גם הוא את עמדתו לבג"ץ שם נמסר: "יאין כל מקום להתערבותו התקדימית והחריגה של בית המשפט הנכבד במפעל חקיקת היסוד של הכנסת. הסמכות העליונה לכינון חקיקת היסוד ניתנה לכנסת בתור הרשות המכוננת. עם כל הכבוד הראוי, בית המשפט הנכבד נעדר סמכות להורות על ביטול דבר חקיקת יסוד ולעמדת רה"מ מדובר אף בסוגיה אשר אינה שפיטה".
בעקבות התגובה, תקפו ראשי הקואליציה את היועמ"שית: "תשובתה היא עוד ניסיון לבטל את הבחירה הדמוקרטית של מיליוני אזרחים ולהעביר את הסמכות להדיח ראשי ממשלה בישראל לידי פקידות שלא נבחרה. ראש הממשלה נתניהו נבחר על ידי יותר מ-2.5 מיליון אזרחים, ובדמוקרטיה האזרחים בלבד הם אלה שקובעים מי יהיה ראש הממשלה".
"הניסיון המאולץ לקשור בין הרפורמה המשפטית שזוכה לתמיכה של מיליוני אזרחים לבין משפטו של ראש הממשלה נתניהו שמתנהל כסדרו מזה שלוש שנים, הוא חסר בסיס ומופרך מיסודו", הוסיפו ראשי הקואליציה. "העם, הכנסת והדמוקרטיה לא יקבלו זאת".
בייעוץ המשפטי לכנסת סתרו את עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה וטענו כי בהתאם למבחנים שנקבעו בפסקי דין קודמים, "חוק היסוד אינו מהווה שימוש לרעה בסמכות המכוננת". לטענתם, "בהיעדר מקור סמכות מפורש בחוק או בחוק יסוד, אין מקום לביקורת שיפוטית על חוקי יסוד".
נזכיר כי עד עתה, בג"ץ מעולם לא פסל הוראות של חוק יסוד והיועצים המשפטיים לממשלה ראו בזה את "נשק יום הדין". הסיבה לעמדתה החריגה של היועמ"שית נובעת מכך שמדובר בתיקון לחוק יסוד: הממשלה שמאפשר להוציא לנבצרות את רה"מ רק בתנאים של אי מסוגלות פיזית או נפשית, ורק באישור הממשלה. בכך ראתה היועמ"שית שימוש לרעה בהליך חקיקה.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, שהגיש את העתירה לבג"ץ, מסר בתגובה: "היועצת המשפטית לממשלה הזכירה פעם נוספת לכולם היום, ששלטון החוק שולט גם בשלטון ושבמדינה דמוקרטית, יש בלמים ואיזונים בין הרשויות ולכן החקיקה האנטי דמוקרטית, תיפסל בשערי בג"ץ, במבצר זכויות האדם".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר אמר בתגובה: "אין מהלך יותר אנטי דמוקרטי מלנסות לבטל חוק יסוד שעבר ברוב קולות ע"י חברי בית המחוקקים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות. כך נראית חתירה כנגד הדמוקרטיה".
ב-23 במרץ, חוק הנבצרות אושר בקריאה שנייה ושלישית, ברוב של 61 חברי כנסת מול 47 מתנגדים. על פי ההצעה שיזמו כל ראשי סיעות הקואליציה, להוצאה לנבצרות יהיו שתי עילות בלבד: הודעה של ראש הממשלה עצמו כי איננו מסוגל פיזית או נפשית למלא את תפקידו, ומסלול נוסף כש-75% מחברי הממשלה מבקשים את הוצאת ראש הממשלה לנבצרות בניגוד לרצונו.
במקרה של בקשת הממשלה להוצאה לנבצרות, ובמידה וראש הממשלה לא כינס ישיבת ממשלה לבקשת 60% מחבריה בתוך שלושה ימים, מזכיר הממשלה יכנס את הישיבה באופן מיידי, שאותה ינהל ממלא מקום ראש הממשלה. ככל שיהיו שלושה רבעים מחברי ממשלה שיבקשו להכריז על נבצרות זמנית, תחול הנבצרות לשלושה ימים, והיא תובא לאישור ועדת הכנסת. ועדת הכנסת תהיה רשאית לקבוע נבצרות של שבעה ימים נוספים מיום החלטת הממשלה וברוב של שני שליש מחברי הוועדה.
במקרה של עילה בריאותית, החלטת ועדת הכנסת תהיה על פי חוות דעת רפואית שתיעשה בהתאם לכללים של ועדת הכנסת. הארכת התקופה מעבר לעשרה ימים אלו תאושר על ידי הכנסת, לפי הצעת ועדת הכנסת, וברוב של 80 חברי כנסת.
על פי ההצעה, תוקף כל הארכה תהיה ל-21 ימים בכל פעם ועד 100 ימים לכל היותר, אז הנבצרות, על פי החוק, תהפוך לקבועה. ועדת הכנסת תהיה רשאית לקבוע את תום תקופת הנבצרות בהחלטת רוב חברי הוועדה. בשונה מנוסח ההצעה הראשון, הסעיף המתייחס לביטול הביקורת השיפוטית על תהליך היציאה לנבצרות של ראש הממשלה הורד מנוסח החוק.