במשרד הבריאות מעריכים כי בוטלו יותר מ-20 אלף ביקורים של מטופלים בבתי החולים הציבוריים, בעקבות שביתת הרופאים במחאה נגד המהפכה המשפטית. בנוסף, כ-500 ניתוחים לא דחופים נדחו גם הם בשל השביתה. כמו כן, כ-600 ביקורים וטיפולי יום במרפאות בריאות הנפש נדחו. על אף שבית הדין לעבודה אסר על השביתה, המרכזים הרפואיים לא חזרו לשגרה מלאה, מכיוון שרופאים רבים הודיעו שהם חולים.
ד"ר רני ברנע, מנהל המרכז למניעת שבץ מוחי בבית החולים בילינסון אמר כי "הפגיעה בחולים הייתה קשה היום, אך הפגישה בהם תהיה קשה יותר ואפילו אנושה כשחוקי המהפכה יעברו. אנחנו נלחמים גם עבורם, כדי שהם יקבלו את הטיפול הכי טוב במדינה חופשית".
ברנע הוסיף: "אני קשור במטופלים שלי וכואב לי עליהם, אני מאמין שגם דרך המאבק בדיקטטורה אני שומר עליהם ומטפל בהם. אני חושב שמספר המטופלים שנפגעו היה קטן יותר מהנתונים שהוצגו, כי השתדלנו לא לגרום נזק ככל הניתן. אני מחזק את הר"י וקורא להם להחריף את המאבק".
ד"ר אנה בן אלי, מומחית MRI בבילינסון אמרה: אני לא מבינה למה רופא צריך לשבות. מה הקשר בין רפואה לחקיקה משפטית. אם עכשיו תהיה מלחמה באוקראינה אז אני גם אשבות? אני לא משפטנית, אבל אני לא מבינה אותם. הם אומרים אני אעשה נזק עכשיו לחולים בגלל נזק שאולי יקרה בעתיד".
בן אלי הוסיפה: "אלו ששבתו גרמו לנו ליותר עבודה כי אנחנו טיפלנו ביותר מטופלים. במשך שעתיים החלפתי שני רופאים ששבתו. הם פגעו במטופלים הכי קשים והכי עניים, כי הם לא שבתו בקליניקות הפרטיות שלהם, לשם מגיעים אנשים אמידים. מי שמגיע בבוקר הם כאלה שאין להם ביטוחים יקרים.
לא מבינה למי זה עזר. זה רק פגע".
רבקה אילוביץ' מהשומרון הגיעה עם בנה לביא לבדיקה בשניידר: "הבוקר הגענו לבדיקה מוזמנת מראש בבי"ח לילדים שניידר. בדיקה חשובה בהרדמה מלאה אליה הכנו את ילדנו הן פיזית לצום מאכילה ושתיה, והן נפשית לבדיקה פולשנית לא נעימה בשל מחלת ריאות כרונית ממנה סובל ובגללה זקוק למעקבים צמודים. כשהגענו בישרו לנו שהבדיקה מבוטלת ולא רק זאת אלא שהמזכירות קיבלו הוראה שלא להודיע להורים על ביטול. ככה".
"לאן הגענו?", שאלה האם והוסיפה: "ויכוח - אפשר וראוי להתווכח ולהביע דעה. לכאוב - אפשר לכאוב. גם אני כואבת. מאד. אבל יש קוים אדומים שלא חוצים. בריאות ומתן שירות לחסרי ישע, ומניעת הטיפול - עד כאן. מי מבטיח שבריאות בני לא תדרדר בעקבות דחיית הבדיקה? מי ישלם לי על ימי העבודה שבוטלו? ובעיקר מי יפצה על התחושה הקשה ועוגמת הנפש איתה יצאנו בבושת פנים מבית החולים.
עוד בוואלה!
בהחלטתה להוציא את צווי המניעה כתבה השופטת אריאלה גילצר-כץ כי "החששות שהוצגו לנו על ידי ההסתדרות הרפואית הם חששות עתידיים ובשלב זה תיאורטיים בלבד ואין האמור מהווה הצדקה לשביתה כלכלית", והוסיפה כי השביתה "פוגעת במאות מטופלים וחולים אשר ממתינים לטיפולים רפואיים בשירות הציבורי במשך חודשים רבים".
בעתירת משרד הבריאות נגד השביתה נכתב כי "לשביתה זאת משמעויות מובנות מאליהן שעניינן שיבוש של כל הטיפולים ופרוצדורות שאמורות להתקיים בכל בתי חולים במהלך שעות השביתה ומשכך עלולה לגרום לשיבושים משמעותיים בעבודת בתי החולים הממשלתיים, ולפגיעה בלתי מידתית במטופלים הנדרשים לטיפולים שנקבעו זמן רב מראש וללא כל התראה מספקת שתאפשר התארגנות".