מכה לפרקליטות: תושב ירושלים הואשם בקריאה למעשה טרור - בית המשפט זיכה אותו

בית המשפט בירושלים זיכה היום (ראשון) את עיסמאת חמורי, תושב ירושלים בן 57, שהואשם כי במהלך נאום ברחבת הר הבית קרא באופן ישיר לביצוע מעשה טרור ואמר בין היתר "מי שרוצה לשחרר את מסגד אל אקצא לא יוכל לשחרר אותו אלא רק בנשק וכוח ובאיחוד מדינות המוסלמים". השופטת סקפה שפירא מתחה ביקורת על התנהלות המשטרה והפרקליטות: "לא ניתן לקבוע כי דבריו של הנאשם מהווים קריאה 'ישירה' לביצוע מעשה טרור". עורך הדין רמי עותמאן ייצג את הנאשם.

על פי כתב האישום, שהגישה עורכת הדין יפעת פנחסי-נבו, ב-2022 התאספו כ-200 צעירים ברחבת הר הבית, סמוך לכיפת הסלע, כשחלקם הניפו דגלים ירוקים וקראו "אללה אכבר". הנאשם, המוכר כשייח ומתפלל בקביעות בהר הבית ונאם פעמים רבות במסגד אל אקצא, החל לנאום בפני הקהל במשך כעשר דקות. לפי כתב האישום, במהלך נאומו של חמורי וכאות תמיכה, המאזינים קראו קריאות "אללה אכבר" וכן בשמו של מוחמד דף, מפקד הזרוע הצבאית של חמאס.

לפי כתב האישום, במהלך נאומו אמר חמורי בין היתר את הדברים הבאים: "אנחנו אומרים לאחינו בעזה, בפלסטין ובכל מקום את דברי אללה. אל תסמכו על אלה שקיפחו ואחזו בגיהינום. מי שרוצה לשחרר את מסגד אל אקצא לא יוכל לשחרר אותו אלא רק בנשק, בכוח ובאיחוד המדינות המוסלמים". עוד הוא אמר כי "אין מנוס אלא לאחד את מדינות האסלאם והנחישות בשחרור מסגד אל אקצא. דבר זה אינו בלתי אפשרי בפני אללה. הטוב התחיל במסגד אל אקצא והטוב יחזור למסגד אל אקצא". הנאום צולם ושודר ביישומון טיקטוק.

שופטת בית משפט השלום ג'ויה סקפה שפירא ציינה בהחלטתה כי "המאשימה לא הביאה ראיה כלשהי בעלת ערך הוכחתי לכך שמדובר בסרטון שאינו ערוך. מדובר במחדל חקירה משמעותי, שאינו מאפשר לקבוע, מעבר לספק סביר ממצאים בדבר האותנטיות של הסרט". עוד אמרה השופטת כי "רשויות החקירה התנהלו בדרך מרושלת בכל הנוגע לתיעוד התפיסה של אותו הסרטון. המשטרה לא חקרה את האדם שצילם את הסרטון, הגם שמדובר באדם ששמו ידוע, וניתן היה לברר את זהותו באמצעי חקירה העומדים לרשותה, גם אם שמו של האדם בפרופיל אינו אמיתי. מכל מקום, לא הוצגה כל ראייה לפעולת חקירה כלשהי שבה נעשה ניסיון לברר את זהותו של האדם שצילם את הסרטון, לחקור אותו, לתפוס את הסרטון שפרסם ולברר את נסיבות צילומו".

"כאשר עסקינן בעבירות המתייחסות לביטוי מילולי, ואשר יש באכיפתן כדי לצמצם את חופש הביטוי, ישנה חשיבות מכרעת להבאת הדברים בתוך הקשרם. במקרה דנן, הושמטו מתוך דבריו של הנאשם כשמונה דקות של נאום שלא ניתן לדעת מה נאמר בהן, ומה ההקשר הכולל שבו נאמר הטקסט המיוחס לנאשם בכתב האישום", הסבירה בהחלטתה השופטת.

עוד הסבירה השופטת כי במצלמות הממוקמות באזור היה ניתן לראות "לפחות 20 אנשים שצילמו את האירוע מתחילתו ועד סופו". השופטת ציינה כי "מדובר במחדל חקירה מן המעלה הראשונה" וכי "סבירות גדולה שחקירה שאינה פאסיבית הייתה מובילה לאיסוף ראיות שכוללות סרטון של נאום הנאשם מתחילתו ועד סופו, הכולל גם תיעוד חזותי וגם שמע, והיה בה כדי לאפשר לבית המשפט (וגם לגורמים שהחליטו על הגשת כתב האישום) להבין את ההקשר שבו נאמרו הדברים, ולבחון האם יש בתוך הנאום כולו מילות הסתייגות מן הטקסט שהובא בכתב האישום, או לחלופין- מילים המחזקות את המסקנה כי מדובר בקריאה ישירה לביצוע מעשה טרור".

עוד ציינה השופטת בהחלטתה כי "גם אם ניתן היה להתייחס אל הטקסט לצורך בחינת אשמתו של הנאשם - לא ניתן היה לקבוע כי דבריו מהווים קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור". את עמדתה הסבירה כי תרגום דבריו של השיח לעברית הוא "תרגום מילולי פשוט ולעתים לא ברור".

"מתוך ההסברים והפרשנויות שמסר רפ"ק ברטל בחקירתו הנגדית עולה, כי הדברים המיוחסים לנאשם בכתב האישום אינם שונים מהתכנים שנמצאו בעמודי הפרופיל שלו ברשתות החברתיות, ואשר לדעת חוקרי המשטרה, לא הצדיקו פתיחה בחקירה פלילית. מתוך דברים אלה עולה אף, כי ההתייחסות אל שחרור אל-אקצה בכוח ובנשק אינה נחשבת קריאה ישירה לפעולה, אלא שהיא מתייחסת לפעולה עתידית שתבוצע על ידי אל-מהדי ועל ידי איחוד מדינות האסלאם", הסבירה בדבריה.

בנוסף, לטענת חמורי, בנאומו הקריא פסוקים מהקוראן ולא כתב את הטקסט בעצמו. גם לכך התייחסה השופטת והסבירה כי "בבחינת עבירות המצמצמות את חופש הביטוי נדרשת בחינה זהירה יותר לטקסט שהוא ציטוט מכתבי דת, לעומת דברים שהם טקסט מקורי של הנאשם".

גם לטענות לקריאות בשמו של מוחמד דף ברקע הנאום התייחסה השופטת והעירה כי המצלמה לא כוונה אל חמורי בזמן הישמע הקריאות, "ולא ניתן לדעת האם נותר במקום או עזב אותו". עוד אמרה סקפה שפירא כי "כך או כך, יש קושי ממשי לקשור בין הנאשם לבין קריאות שהשמיעו אנשים שסבבו אותו, אף אם הוא היה עד להן".