אחרי הדרמה בכנסת: האתגרים שמחכים לוועדה למינוי שופטים

הבחירות לוועדה לבחירת שופטים יידחו בחודש, בשל החלטת הליכוד היום (רביעי) להצביע נגד כל המועמדים. דחיית הבחירות מביאה מיידית לדחייה באתגרים הרבים איתה נציגי הוועדה צריכים להתמודד. משאלת עצם כינוסה של הוועדה, דרך המינויים שתצטרך לבחור ועד לשאלה הקשה ביותר - האם הנציגים יצליחו להסכים על המינויים הללו? אלה האתגרים שתלויים כרגע באוויר, ואיתם יתמודדו הנציגים ביום שאחרי הבחירות.

הרכב הוועדה כולל בתוכו תשעה חברים: שר המשפטים ועוד שר נוסף שהממשלה קובעת; שני חברי כנסת, בהם מקובל שיהיה ח"כ אחד מהקואליציה ואחד מהאופוזיציה - אך גם נוהג זה נשבר בשנים האחרונות; נשיאת העליון; המשנה לנשיאה; שופט עליון אחד; ושני נציגי לשכת עורכי הדין.

כיום חברים בוועדה שר המשפטים יריב לוין, נשיאת העליון אסתר חיות, המשנה לנשיאת העליון עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית, עו"ד אילנה סקר ועו"ד מוחמד נעאמנה. אליהם, צפויים להצטרף שר לבחירת הממשלה ושני נציגי הכנסת.

האתגר הראשון שמצפה לוועדה היא השאלה האם שר המשפטים הנוכחי, יריב לוין, בכלל יכנס אותה. לוין אמר במליאת הכנסת לפני כשבוע כי "תהליך בחירת השופטים נעשה בדרך לא ראויה ופסולה - ועדה בהרכב שלא ניתן לקבל אותו, איננו מתאים ואיננו ראוי במדינה דמוקרטית". בכך, אולי רמז לבאות - אי כינוס הועדה.

אם לוין יחליט שלא לכנס את הועדה, הוא צפוי להתמודד עם עתירה לבג"ץ, שבה יתבקש בית המשפט העליון להורות לשר המשפטים לכנס את הוועדה שתבחר, בין היתר, נשיא לעליון ועוד שופט עליון אחד.

פסיקות בג"ץ בנושא הן די ברורות: יש חובה לכנס את הוועדה כדי למנות שופטים - מה שנקרא בשפה המשפטית, "מינויי חובה" ולא "מינויי רשות". עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת 'הצלחה', מסביר: "הפעלת הסמכות המנהלית היא עניין שבחובה ולא ברשות, ועל הרשות להפעיל אותה בהתאם לפסיקה, במהירות ראויה ותוך זמן סביר. עצירת מינוי שופטים והתעלמות מצרכים שוטפים של המערכת יכולים להביא לקביעה כי העיכוב בהפעלת הסמכות אינו סביר או עולה בקנה אחד עם חובת ההגינות השלטונית".

לאחרונה וכפי שדווח בוואלה! לראשונה, השר לוין נאלץ למנות ממלאת מקום לראש בית הדין למשמעת של עובדי המדינה, בעקבות עתירה לבג"ץ. המינוי התבצע בעקבות עתירה שהגישה מי שנבחרה לתפקיד, עו"ד איה דויטשר-קורנהאוזר, המשמשת כיום בתפקיד בכיר בפרקליטות, אליה הצטרפה גם עמותת הצלחה.

עם זאת, עו"ד יצחק בם מעלה את השאלה הסבוכה, מה יקרה אם בג"ץ יחייב את השר לכנס את הוועדה והוא יסרב? "איך בג"ץ יכפה על לוין לכנס את הוועדה?", תוהה עורך הדין, "נניח ובג"ץ מוציא צו מוחלט המחייב את לוין לכנס את הוועדה, לוין מסרב ולא מכנס את הוועדה. מה בג"ץ יעשה?". במקרה כזה, ניכנס שוב למשבר חוקתי עמוק, שיאלץ את כולם להתפשר - וכנראה את נשיא המדינה להתערב.

יצוין כי לפי חוק יסוד: השפיטה, ניתן לכנס את הוועדה לבחירת שופטים אם מספר חבריה עומד לפחות על שבעה חברים. כרגע יש בוועדה שבעה חברים.

עם זאת, לא ברור מבחינה משפטית האם היעדר נציג מהכנסת ומהממשלה עונה על ההגדרה להפחתה במספר החברים. משפטן בכיר לשעבר, שכיהן בכמה תפקידים במשרדי הממשלה הסביר לוואלה! כי "ישנה חוות דעת של היועמ"ש ושופט בית המשפט העליון בדימוס בעניין אחר, שקובעת כי כאשר מקימים ועדה, עליה להיות מוקמת עם המספר המקסימלי, ורק אם נבצר מחבר הוועדה לכהן בהמשך - יהיה אפשר לכנס את הוועדה".

האתגר השני שצפוי לוועדה הוא מינוי של לא פחות מ-34 שופטים בכלל הערכאות בישראל, כך לפי נתונים שנמסרו לוואלה! ע"י הרשות השופטת. בהם, שופטים שצריך למנות מבית המשפט העליון ועד לבתי המשפט השלום.

בין 34 השופטים, נמצא גם מינוי נשיא חדש לבית המשפט העליון, שכן הנשיאה הנוכחית, אסתר חיות, צפויה להיות בת 70 בחודש אוקטובר הקרוב, הגיל בו פורשים השופטים לגמלאות. גם השופטת ענת ברון, שנחשבת לסמן הליברלי ביותר בבית המשפט העליון, צפויה לפרוש בחודש אוקטובר הקרוב.

כיום, מינוי שופט לבית המשפט העליון נעשה ברוב של שבעה חברים מתוך הוועדה, כך לפי "חוק גדעון סער" שעבר בכנסת בשנת 2008. זאת, בעוד שמינוי שופטים לשאר הערכאות דורשים רוב של חמישה מתוך תשעה חברים בוועדה.

בבתי המשפט המחוזיים צריכים להתמנות 11 שופטים חדשים: סגן נשיא לבית המשפט המחוזי בתל אביב בחודש נובמבר הקרוב, ועוד חמישה שופטים בכירים לבתי המשפט תל אביב, מרכז, ירושלים ונצרת; כל אלה צריכים להתמנות בחודשים הקרובים.

בבתי המשפט השלום צריכים להתמנות 17 שופטים חדשים: שני סגני נשיא לבתי המשפט באשקלון ובפתח תקווה בחודשים יולי ואוקטובר בהתאמה; ארבעה שופטים בכירים שצפויים להתמנות בחודשים הקרובים בבתי המשפט עכו, תל אביב, באר שבע ונצרת; ועוד שופטים 'רגילים' לבתי המשפט מראשל"צ ועד חדרה.

גם בבתי הדין לעבודה השונים ממתינים למינויים: נשיא לבית הדין בבאר שבע, ועוד שלושה שופטים לבתי הדין בתל אביב ובירושלים.

האתגר השלישי והקשה ביותר שעומד בפני הוועדה היא הגעה להסכמה על זהות השופטים שימונו - מנשיא העליון ועד לשופטים בבית המשפט השלום. בשנים האחרונות שאלת ההסכמות הייתה שאלה שעמדה במוקד ההתנגשויות הפוליטיות שבין חברי הוועדה השונים וגם בין שופטי העליון ונציגי הלשכה שחברים בה.

חרף כל בקשות העיתונאים השונים (כולל הח"מ) שהפרוטוקולים המלאים של הוועדה יהיו חשופים לעיני הציבור, הפרוטוקולים שמתפרסמים הם לקוניים בלבד ולא משקפים את הדיון שנערך בחדר הוועדה.

מאחר שהוועדה תצטרך לבחור נשיא חדש לבית המשפט העליון, ומאחר שהשיטה הנוהגת כיום היא שיטת הסניוריטי - כלומר, השופט הוותיק ביותר על כס השיפוט הוא זה שמתמנה לנשיא העליון - מי שצפוי להתמנות הוא יצחק עמית, מי שלפי פרסומים והתבטאויות שונות מהווה סדין אדום לחברי הממשלה הנוכחיים.

בנוסף, מינוי שופטים לבתי המשפט המחוזיים שחלק מהם יעסקו בעתירות מנהליות, כלומר עתירות נגד רשויות המדינה ורשויות עירוניות גם הן צפויות לעורר מחלוקות רבות ולהוביל לאי-הסכמות בין חברי הוועדה. עתה, רק נותר לראות מה יקרה אם וכאשר הוועדה תכונס.