עוד יום רביעי גדול יירשם בתולדות הכנסת בשבוע הבא, או לכל הפחות בתולדות הכנסת ה-25, ובעלילות המהפכה המשפטית של ממשלת נתניהו השישית. הבחירות של נציגי הכנסת בוועדה לבחירת שופטים תמיד מסעירות את מסדרונות הכנסת ביצרים ודילים מאחורי הקלעים, אך עד היום עניינו בעיקר משפטנים, יודעי ח"ן ומשוגעים לדבר. הפעם, הרייטינג יזנק בחדות. הרבה מאוד עיניים במדינה ימתינו בציפיה דרוכה לתוצאות הבחירות ובעיקר לשאלה אם ייבחר מועמד אחד מטעם הקואליציה, או שניים, שהפכה לסמל ולאות חיים למצבה של המהפכה: אם הקואליציה תבחר שניים מאנשיה לוועדה, אזי הרפורמה המשפטית עוד חיה ונושמת; אם נציגת האופוזיציה קארין אלהרר תיבחר - הרפורמה תצעד עוד צעד גדול לעבר קבורתה.
שר המשפטים יריב לוין כבר הבהיר לכל מאן דבעי שבכל מקרה אין לו כוונה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים ולמנות שופטים על פי ההרכב הקיים, שאותו רצה לשנות מן היסוד עד שנבלם והוקפא על ידי כוחה האדיר של המחאה. לוין בכלל היה מעדיף לדחות את הבחירות לוועדה עוד ועוד, כפי שכבר עשה בתחילת הדרך כשהרפורמה שלו רק הושקה, ולהשאיר לה שביב של תקווה. רק שראש הממשלה בנימין נתניהו החליט הפוך, והתחייב בפני נשיא המדינה יצחק הרצוג שהפעם הוועדה תיבחר כסדרה, כדי לא לפוצץ את שיחות ההידברות בבית הנשיא. אלה נכנסו בינתיים לסוג של הקפאה, עד שיתבהר אם נתניהו יעמוד במילתו המלאה, והקואליציה תבחר רק מועמד אחד מטעמה ולא תנסה לגזול מאחורי הפרגוד את המקום המסורתי ששמור לאופוזיציה.
באופן חריג, ראשי האופוזיציה הצליחו השבוע להתעלות מעל הסכסכנות והפלגנות הטיפוסיים, ולהתאחד מאחורי אלהרר כמועמדת יחידה. זה קרה בזכות עמידה נחושה של ראש האופוזיציה לפיד על רצונותיו, בזכות בני גנץ שוויתר על הפיתוי שבקרב המנהיגות כדי לגרוף קרדיט על אחריות ואצילות, ובזכות ח"כ אפרת רייטן ממפלגת העבודה, שהשכילה שלא לשחזר את כישלון יו"ר המפלגה שלה בבחירות האחרונות ולפצל את המחנה לשניים. האחדות האופוזיציונית הרגעית נועדה בעיקרה להקשות על חיי הקואליציה וללחוץ גם אותה לעבר מועמד אחד, רק ששם, בתמונת מראה, מספר המתמודדים נכנס לאינפלציה קשה.
לא פחות מתשעה חברי כנסת הגישו את מועמדותם לוועדה. לפי ההסכמים הקואליציוניים, הכסא בוועדה לבחירת שופטים שמור לעוצמה יהודית, שהעמידה שני חכים לבחירה, יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך, שצפויה לסיר את שמה מאחר ואלהרר ממלאת את הבטחת הייצוג המגדרי של הכנסת. בנוסף, עוד שישה ליכודניקים קפצו באופן עצמאי על העגלה, בניסיון לקפוץ על המקום השני בעגלה, או סתם כדי לגלגל את השמות שלהם בדיווחים ובראיונות בתקשורת. לבסוף, גם ש"ס החליטה להצטרף לחגיגה, והגישה את אוריאל בוסו כמועמד מטעמה.
ריבוי המועמדים מגביר את המתח ומשאיר בחיים את האיום, שבכוונה או בטעות, האופוזיציה לא תקבל את מקומה בוועדה, והקואליציה ניסתה להשתמש בו כדי ללחוץ את יושבי בית הנשיא להגיע אפילו להסכמה קטנה על המשך קידום הרפורמה עוד לפני יום רביעי הגדול הבא. הניסיון הזה כשל, השיחות נכנסו להקפאה, וגילגל את הכדור בחזרה לנקודת המוצא בלשכת ראש הממשלה, שם נתניהו יצטרך לקבל את ההכרעה. ההערכה הרווחת בקואליציה ובאופוזיציה היא שברגע האחרון, הוא יורה למשוך את רוב המועמדויות וישווה את מעמדו מול האופוזיציה עם מועמד אחד. אם לא, המשמעות עבורו חדה וברורה: פיצוץ מידי של ההידברות בבית הנשיא ושני גלון דלק לתדלוק המחאה, שכבר מזהירה במסעות פרסום שביום רביעי "הכל יכול להתלקח". תוך כמה שעות נתניהו עשוי לחזור חודשיים וחצי אחורה, להפגנות הענק שפרצו בעקבות הפיטורים של שר הביטחון יואב גלנט, שאילצו אותו להכריז על הקפאת המהפכה.
בראיון לסקיי ניוז אמש, ראש הממשלה נשאל מה יקרה אם ההידברות בבית הנשיא תיכשל והשיב: "תן לי זמן. הרשה לי לשמור את הקלפים קרוב לחזה". הזמן שנתניהו מבקש מאותת שפניו להמשך הרגיעה: ההידברות היא כיפת הברזל שלו לשיקום הנזק המדיני והכלכלי שהמהפכה חוללה ואין שיחה בינלאומית שבה הוא לא מתגולל על המאמצים להגיע לקונצנזוס והסכמה רחבה. אין לו אינטרס להפר את הסטטוס קוו ולהפשיר את ההקפאה על החקיקה, למרות האיומים החוזרים ונשנים של בכירי הקואליציה לחדש את הרפורמה חד צדדית בקרוב. הדשדוש בשיחות מגביר את הלחץ של שר המשפטים לוין ושל תומכי הרפורמה לחתור לפיצוץ, ובחירה של מועמד אחד בלבד מטעם הקואליציה ביום רביעי הגדול עשויה להנחית עליהם עוד מכה, שנתניהו יצטרך לפייס.