אלפים בסכנת פינוי בשל פיצוץ הסכר באוקראינה: "שלב חדש בתוקפנות הרוסית"

אלפי תושבים באזורים הסמוכים לסכר שהתפוצץ היום (שלישי) בדרום אוקראינה עומדים בפני פינוי מבתיהם, בעקבות עליית נהר הדניפרו על גדותיו. קייב ומוסקבה ממשיכות להחליף האשמות סביב הרס סכר נובה חקובקה שהיה בשליטת כוחות הכיבוש הרוסיים, ובשלב זה קשה לאמת את טענותיהם של שני הצדדים.

בעקבות פיצוץ הסכר, שעשוי להוביל לאסון הומניטרי נוסף - ובמקרה קיצון גם לאסון גרעיני - במדינה מוכת המלחמה, משרד החוץ של אוקראינה דורש לכנס דיון חירום של מועצת הביטחון של האו"ם - אף שרוסיה היא הנשיאה התורנית שלה. במקביל, שגרירה של רוסיה למועצה הודיע כי היא תכונס.

קייב אומרת כי הפגיעה בסכר היא "מתקפת טרור" רוסית וכי יש להטיל עליה סנקציות חדשות, בעוד שהקרמלין אמר כי אוקראינה רצתה לפגוע באספקת המים לחצי האי קרים וליצור הסחת דעת מ"כישלון" מתקפת הנגד שלה. ארצות הברית אמרה כי היא עוד אינה יכולה לקבוע בוודאות מי אשם בפיצוץ הסכר.

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, שכינס דיון חירום בעקבות ההתפתחויות, אמר כי הכוחות הרוסיים פוצצו את הסכר מבפנים במהלך הלילה. לדבריו, כ-80 עיירות וכפרים נמצאים בסכנה בעקבות ההצפות והוא הוסיף כי הממשלה ורשויות עושים "כל מה שאנחנו יכולים כדי להציל חיי אדם". הוא אישר כי אלו החיים ב"אזורי הסכנה" התבקשו להתפנות בהקדם האפשרי.

"טרוריסטים רוסים. הרס סכר תחנת הכוח ההידראולית של חקובקה רק מוכיח לכל העולם שיש לגרש אותם מכל פינה בשטח אוקראינה", הוא כתב בחשבון הטלגרם שלו מוקדם יותר. "אסור להשאיר להם מטר אחד, משום שהם משתמשים בכל מטר לטרור".

תיעודים שפורסמו ברשתות החברתיות הראו סדרה של פיצוצים עזים סביב הסכר, שהוקם על ידי הסובייטים ב-1956. בסרטונים אחרים נראו מים זורמים דרך שרידי הסכר, שהמים שאגר הציפו את העיירה הסמוכה שעל שמה הוא קרוי. הסכר, שגובהו 30 מטר ואורכו 3.2 ק"מ, נבנה על נהר הדניפרו כחלק מתחנת הכוח ההידרואלקטרית קחובקה. מאגר המים שלו מספק גם את צרכי קרים, שאותו סיפחה רוסיה ב-2014, וגם את תחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה, שגם היא בשליטה רוסית.

גורם בממשל כיבוש הרוסי במחוז אמר כי אין בשלב זה חשש לבטיחות הכור, שהלחימה סביבו מדאיגה את הקהילה הבינלאומית מחשש לאסון גרעיני. גם בצד האוקראיני אמרו כי המצב בכור, נכון לעכשיו, תחת שליטה. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א) אמרה כי אין "סכנה מידית" לבטיחות בכור, אך הוסיפה כי ללא אספקת מי קירור לכור לאורך זמן, פעילותו עשויה להשתבש.

אלכסיי דנילוב, מזכיר המועצה להגנה ולביטחון לאומי של אוקראינה, אמר כי פיצוץ הסכר הוא "שלב חדש לחלוטין בתוקפנות הרוסית". הוא הוסיף כי מוסקבה הכריזה בגלוי על "מטרתה האמיתית - הרס אוקראינה, הרג אוקראינים, השמדת הכלכלה והמבנים תומכי החיים".

רוסיה סיפקה הסברים סותרים בתחילת האירוע, כשחלק מהגורמים אמרו כי הסכר נהרס בהפגזות אוקראיניות בעוד אחרים אמרו תחילה כי הסכר קרס מעצמו. בהמשך, הקרמלין אמר כי להצפות עשויות להיות השלכות חמורות על עשרות אלפי תושבי. בקרמלין האשימו את קייב בפעולת חבלה נגד הסכר כדי לטשטש את "העובדה שמתקפת הנגד שלה קורסת", וכן כדי לפגוע באספקת המים לקרים.

מושל קרים, סרגיי אקסיונוב, אמר כי לחצי האי יש מאגרי מים מספיקים בשלב זה, אך הוא ציין כי יש סכנה לירידת מפלס המים בתעלה המעבירה מים מנהר הדניפרו לחצי האי. לדבריו המצב יתבהר בימים הקרובים.

הפיצוץ בסכר אירע בזמן שמתרבים הסימנים לכך שאוקראינה פתחה במתקפת הנגד המתוכננת שלה בשטחים שבשליטת הכוחות הרוסיים בדרום המדינה ובמזרחה. הצפת האזור עשויה להיות טקטיקה לעיכוב הכוחות האוקראיניים, שהמתינו חודשים ארוכים שהאדמה הקפואה תופשר ותתייבש.

בעלות בריתה של אוקראינה גינו את הפגיעה בסכר, שאותה כינו פשע מלחמה, והתייצבו לצד קייב. בוושינגטון, הבית הלבן אמר כי הוא לא יכול לקבוע חד-משמעית מה גרם להרס הסכר, אולם הוא בוחן את הדיווחים שלפיהם רוסיה אחראית לפיצוץ. דובר המועצה לביטחון לאומי, ג'ון קירבי, הוסיף כי הרס הסכר יוביל להרוגים רבים ולפינוי אלפי תושבים מבתיהם. לדבריו, לנזק גם יהיו השלכות קשות על ביטחון האנרגיה של אוקראינה.

שר החוץ של בריטניה, ג'יימס קלברלי, אמר כי מוקדם מדי להעריך מה בדיוק אירע בסכר, אך הוסיף כי כך או כך, זה קרה באשמת הפלישה של רוסיה. הוא אמר את הדברים בזמן ביקורו במדינה, והבטיח כי לונדון תמשיך לתמוך בקייב בהתגוננותה מפני הפלישה הרוסית - כולל באמצעות כלי הנשק שהיא זקוקה להם.

מזכ"ל נאט"ו ינס סטולטנברג, שאל שורות הברית שלו שואפת אוקראינה להצטרף, אמר כי זאת דוגמה נוספת לאכזריות של המלחמה של רוסיה. לדבריו, הרס הסכר מסכן אלפי אזרחים וגורם לנזק סביבתי חמור. "זהו מעשה מקומם, המוכיח פעם נוספת את האכזריות במלחמתה של רוסיה באוקראינה", כתב בטוויטר.

גורמים אמריקניים הצביעו אתמול על התגברות התקיפות וההפגזות של הכוחות האוקראיניים, שהצטיידו בנשק מערבי מתקדם בחודשים האחרונים, כראיה לכך. במקביל, אתמול דיווחו גורמים אוקראיניים ורוסיים על התקדמות של הכוחות באזור באחמוט, שעליה השתלטה מוסקבה אך לפני שבועות האחרונים בתום הקרב הארוך ביותר מאז החלה המלחמה בפברואר 2022.

• המלחמה הפסיכולוגית נגד הקרמלין עולה מדרגה: "נאום" של פוטין ששודר בתחנות רדיו במחוזות הגובלים באוקראינה הכריז על משטר צבאי ועל גיוס כללי