בית המשפט העליון נתן לפני כעשרה ימים פסק דין תקדימי ומעניין שקובע מתי תלונה במשטרה יכולה להיחשב עילה לתביעת לשון הרע ומתי לא. הדין בישראל, לפי שעה, קובע שניתן להגיש תביעות לשון הרע נגד אדם שהגיש תלונה כוזבת למשטרה.
אולם העליון קבע חידוד להלכה זו בגלגול שלישי - דבר שנחשב לנדיר. על פי החידוד, אדם שהגיש תלונה במשטרה על סמך נתונים לא מדוייקים, אך האמין בעת הגשת התלונה שמדובר בנתונים נכונים, זוכה להגנת תום הלב מפני תביעת לשון הרע. את הנתבעת שחתומה על ההלכה החדשה ייצג עו"ד שלומי הלוי ממשרד ש. הלוי ושות', משרד עורכי דין וגישור.
תחילתו של הסכסוך שהתגלגל כאמור עד לפתחו של בית המשפט העליון, הוא סכסוך בין שכנים על חניה בעיר אשדוד. במסגרת הסכסוך, הגישה אישה תלונה במשטרה נגד שכנתה בטענה שזו חונה בחנייה שלה. בעקבות התלונה, ניידת משטרה הגיעה למקום ועיכבה את האישה שנגדה הוגשה התלונה, לעיני שאר השכנים. הסכסוך גלש לבית המשפט כשהחליטה כשזו החליטה לתבוע את שכנתה בגין לשון הרע ובטענה שהוציאה את דיבתה לרעה.
במהלך המשפט, התובעת אף בדקה ומצאה שנערך שינוי בחלוקת החניות בטאבו, כך שהחניה שהייתה שייכת בעבר לנתבעת שהגישה תלונה במשטרה, שייכת לה. בית משפט השלום באשדוד, שדן בסכסוך, דחה את התביעה וקבע כי הנבתעת הגישה תלונה במשטרה האמינה בתום לב שהחנייה שייכת לה ולכן עצם התלונה, על אף שהגוגשה על בסיס נתונים כוזבים, חוסים תחת הגנת תום הלב בלשון הרע.
אל תפספס
אולם בית המשפט המחוזי בבאר שבע הפך את ההחלטה וקבע כי ברגע שהוגשה תלונה במשטרה על בסיס נתונים לא נכונים, הרי שמדובר בלשון הרע.
בית משפט העליון, כאמור חידד את ההלכה בגלגול שלישי, והחזיר את ההחלטה שהתקבלה בבית משפט השלום. בהחלטת השופטים יוסף אלרון, חאלד כבוב ויחיאל כשר, נקבע כי אדם שהגיש תלונה במשטרה על סמך נתונים לא מדוייקים, אך האמין בעת הגשת התלונה שמדובר בנתונים נכונים, זוכה להגנת תום הלב מפני תביעת לשון הרע: "למבקשת עומדת בנסיבות העניין הגנת תום הלב הקבועה בחוק איסור לשון הרע".