נתחיל מהבשורה הטובה: אחרי אינספור הצהרות, הכרזות, נאומים ותוכחות, שחזרו באקסטזה על צמד המילים "רפורמה משפטית" בכל ההקשרים האפשריים, הוכיחה ממשלת ישראל שהיא זוכרת את המונח שהוציאה לפני ארבעה חודשים מהמחזור: יוקר המחיה.
על פניו, נראה שזה ההישג הגדול ביותר של השלב הראשון ב"תכנית חינוך חינם עד גיל שלוש", שהציגו אתמול ראש הממשלה, שר האוצר ושר החינוך. חינוך יהיה שם, אבל חינם? למעטים מאוד. האם זה טיפול אמיתי ביוקר המחיה? ממש לא.
התוכנית הזאת לא פותרת את הבעיה מהשורש. הטיפול ביוקר המחיה הוא לא לשים פלסטר על שבר, ולצאת בהצהרות בומבסטיות עם המילה "חינם" שמדליקה ישראלים, אלא לקדם תוכנית אסטרטגית רחבה בתחום החינוך. תוכנית הכוללת שכר ראוי לסייעות, הקמת מערך מעונות בפריסה ארצית רחבה, פיקוח הדוק על התכנים, ועזרה דיפרנציאלית לכל שכבות האוכלוסייה, תוך מציאת מקור תקציבי מהימן.
הורים לפעוטות רכים, שמשלמים 5000 שקלים ומעלה לחודש למעון פרטי, אם הם מצליחים למצוא אחד כזה בכלל וכזה שעובד ביום שישי בפרט, מחכים להבטחת הבחירות המתוקה הזו מיום כינון הממשלה, וכגודל הציפיה כך גודל האכזבה.
השלב הראשון ב"תכנית חינוך חינם" אמנם "מצ'פרת" את ההורים העובדים ב-940 שקלים לחודש על כל ילד בגילאים האמורים, שזו תוספת נאה לכל הדעות, אבל היא מכסה פחות מרבע מהסכום החודשי שאותו הם משלמים לגן לחודש ומצפות להן עוד כמה שנים טובות כאלה. כך ש"חינם" אין פה, גם לא קרוב לחינם.
ההחלטה לסבסד רק את מעונות הסמל, בסבסוד כבד של 1700 שקלים לילד, עושה איפה ואיפה. לא רק ש-80% מהילדים לא יכולים להתקבל אליהם בגלל מבחן ההכנסה או בגלל שאין מקום, התוכנית הזאת מפלה אותם לרעה. כמו תמיד, גם הפעם מעמד הביניים לא נהנה מההטבה ונשאר בחוץ.
עוד בוואלה!
ראש הממשלה הבטיח חגיגית להקציב שני מיליארד שקלים לבניית מעונות יום חדשים (5 מיליארד שקלים עלות התוכנית כולה), כך שתוך חמש שנים יוכל כל הורה להכניס את ילדו למעון מסובסד. כאן עולות שתי סוגיות קשות: מאיפה יגייסו באוצר שני מיליארד שקלים, כשהגירעון מעמיק וגביית המיסים יורדת? או במילים אחרות, מה המקור התקציבי לפינוק הזה? והסוגייה השנייה, באיזה סרט חי מי שחושב שיוכלו להקים פה עשרות מעונות בחמש שנים, ע"ע הרכבת הקלה.
"שיפור באיכות הטיפול במעונות המורשים" היא עוד הבטחה קשה למימוש. תשאלו את הסייעות מה הן חושבות על זה. בקבוצות הוואטסאפ שלהן עדיין מתנהלים דיונים סביב תוספות השכר העלובות שקיבלו בהסכם הקיבוצי ואם אפשר לגרד עוד מאה שקלים מאיפשהו.
אם ההצהרה הזאת באה לנטרל את יום השיתוק המתוכנן לחמישי הקרוב, בסימן "שוויון בנטל", נתניהו עשה את ההיפך. המוחים שיצאו לרחובות, הם ההורים לילדים בגיל אפס עד שלוש שקיבלו תשובה שלילית ממעונות הסמל, כי "הם לא עומדים בקריטריונים", והורים לגילאי 6-12 שעדיין מחכים לנקודות הזיכוי שהבטחת להם ויגיעו, בעזרת השם, אחרי אישור התקציב.