"הוא אמר לי כל הכבוד": פקודו של בר פלח ז"ל נפרד ממפקדו

יום רביעי, 14 בספטמבר 2022, החל כמו כל יום רגיל. סמ"ר י', בן 20 מיהוד, קנה סלט עוף למפקד הנערץ שלו, רס"ן בר פלח, סגן מפקד סיירת הנחל. "בדרך הוא אמר לנו, 'אתם לא חוזרים בלי עוגה וזיקוקים בשביל יום ההולדת של החובש הגדודי'. היה לו לב גדול", סיפר י' בריאיון לוואלה! לרגל יום הזיכרון. שעות לאחר מכן, בהיתקלות עם שני מחבלים על הגדר, בר פלח ייהרג מאש האויב, לא לפני שישיב מלחמה. הוא נותר בהכרה עד הרגע האחרון, ציין י'.

צוות החפ"ק של סגן מפקד הסיירת חזר לבסיס, עם העוגה שפלח ביקש. לפתע, החלה התרחשות על הגדר סמוך לג'נין והתקבל דיווח מהחמ"ל על שני מחבלים. "ירדנו לחדר ואחרי כמה דקות פלח הקפיץ אותנו", שחזר סמ"ר י', "הוא הסביר שיש שני חשודים שנמצאים על הגדר, ליד מעבר ג'למה".

סמ"ר י' עלה על הג'יפ כנהג. "החשכנו את התאורה של הג'יפ כשהתקרבנו למקום, התנהלו בשקט", נזכר. הם חברו למח"ט מנשה אריק מויאל ולצוות שהביא עמו - הקשר שלו, צלף ושני לוחמים מפלגה א'. "חתכנו את הגדר ועברנו לצד 'האדום' (לאזור ג'נין - א"ב)", המשיך י'. "עברנו תעלה והלכנו זקופים. אחר כך עברנו בדילוגים יחידים, מאוד איטיים. הגענו לנקודה שם זוהו שני החשודים. החלטנו לזחול אליהם. כשהיינו במקביל אליהם ביצענו נוהל מעצר חשוד. אין תגובה. פלח התקדם אליהם ראשון. אנחנו מתקדמים ביישור קו אחריו ואז נתקלים. פלח נפגע משני כדורים, אבל משיב באש".

ברגע הפגיעה במפקדו, סמ"ר י' היה משמאלו ומיהר להגיע אליו. "זיהיתי מאיפה הרשף של רובה המחבלים והתחלתי לירות לכיוון", סיפר, "מהר מאוד נכנסתי למצב שכיבה. כולם חשבו שנפגענו, כי כולנו נשכבנו. ברגע שיורים עלייך אתה נהיה כמו חיה, ישר נשכב על הרצפה. במקרה שלנו השבנו באש".

בתחקיר שיתנהל מאוחר יותר, יספר סמ"ר י' כי הוא העריך שמדובר בשוהים בלתי חוקיים או במכורים לסמים שחוששים לעבור את הגדר. "יריתי על המחבל שרץ מצד שמאל, אש רציפה לעברו", סמ"ר י' המשיך לספר. "פתאום אני והקשר מזהים תנועה ימינה. אני יורה אש ימינה אחרי התנועה. הקשר אומר לי שהוא זיהה פגיעה. המחבל נפל. אמרתי לקשר להישאר עם העיניים על המחבל ולתת חיפוי. הלכתי לפלח, אנחנו מבינים שחייב לטפל בו מהר. במקביל, קיבלנו עוד מכת אש מהמחבל השמאלי, שאיכשהו לא מת ממכת האש הראשונה. לא מזהים שום דבר. כולם עם אמצעי ראיית לילה עליו".

ברגע הזה, י' מזהה לפתע שיש לו מעצור "ברוך" בנשק - מצב בו נתקעים כמה כדורים בבית הבליעה. במצב כזה הלוחם צריך לדפוק את הנשק ברצפה, אבל האדמה עליו נמצא י' היא רכה והוא מבין שהוא חייב אולר כדי לתקן את המעצור. כשהוא ללא נשק תקין, הוא מבקש מלוחם נוסף את הנשק של פלח. "אני נותן מכת אש לעבר המחבל השני", סיפר י', "עדיין לא מזהים שהוא נפל. בשלב הזה החולייה של המח"ט חברה אלינו וכולם ירו לעברו". לבסוף, שני המחבלים נהרגו מאש הלוחמים. לאחר שווידאו הריגה, פינו את בר פלח הירוי.

הפרמדיקים על האמבולנס לא הצליחו להציל את רס"ן בר פלח, וקבעו את מותו. "הוא היה בהכרה מלאה, הוא דיווח על עצמו בקשר שהוא נפצע", נזכר י'. "שמרתי עליו עירני בכל ההיתקלות שלו. הוא אמר לי שכואב לו בבטן, עניתי לו שזה בגלל סלט העוף שקנינו לו. ניסיתי לשמור אותו ער. אמרתי לו 'פלח, המשימה בוצעה, שני המחבלים נהרגו'. הוא הסתכל עליי עם חיוך ענק ואמר, 'כל הכבוד'. אלו המילים האחרונות ששמעתי ממנו".

"הוא היה מפקד שלי תקופה קצרה מאוד, אבל זה היה קשר מספיק קרוב ויומיומי בשביל קצת להכיר לעומק", אמר י'. "הוא היה מפקד משימתי מאוד, מבצע עד הסוף ובדרך מקורית. זו אבדה גדולה. לא תיארתי לעצמי שפלח ימות. מה שרץ לי בראש שמקסימום הוא לא יחזור להיות סמג"ד".

בטקס רב משתתפים קיבל סמ"ר י' צל"ש מידי מפקד אוגדה 162 תא"ל נדב לוטן על חתירה למגע, גילוי אומץ לב תחת אש, ועל נטילת פיקוד בזמן שסגן מפקד הסיירת שכב מדמם מפציעת הירי. "עשיתי פשוט את מה שאני יודע", הסביר סמ"ר י'. "לא הייתה הרבה מחשבה. זה היה מאוד אינסטינקטיבי. זה אירוע קשה, מורכב, עם אבדה מאוד קשה. סגן מפקד היחידה שלי הוא דמות נערצת, בן אדם מדהים, גיבור. הרגנו שני מחבלים באירוע הזה שהיו יכולים לעשות נזק גדול הרבה יותר", טען י', "אם הם היו חודרים לישראל עם הנשקים זה היה סיפור אחר לגמרי". לבסוף סיכם, "אני יודע שפלח היה רוצה שנתקדם קדימה, שנמשיך לעבוד בכל הכוח כמו היום. אני לעולם לא אשכח אותו".