למי שהזדמן במקרה להגיע אתמול (שישי) בשעות הצהריים לחוף הים בנתניה ציפה מחזה לא שגרתי. מאות גולשי גלים מילאו את חוף סירונית/הרצל בעיר, ויצרו מעגל גולשים עצום בתור מחווה לרס"ן בר פלח, תושב העיר, שנהרג בשבוע שעבר בחילופי אש עם מחבלים ליד ג'נין.
לאורך הירידה לחוף נתלו תמונות של בר. מעל כל תמונה הופיע ציטוט. החברים מספרים שאחד מהדברים שפלח היה ידוע בהם, הוא המשפטים שנהג לפזר, לחברים מהבית, לחברים מהצבא, לפקודים שלו. חלק מהם היו הומוריסטיים, חלק רציניים. רבים מהם היוו ויהוו השראה.
לבר פלח היו לא מעט עיסוקים ותחביבים. הוא היה לוחם שעסק בפעילות מבצעית מורכבת לכל אורך שירותו, אבל גם צעיר שאהב לבלות, לרכב על אופנועים, התנדב ותרם מזמנו וממרצו למען האחר, החלש, הנזקק. ולמען עולם טוב יותר באופן כללי. לפעמים תהית, איך יש לו זמן לכל זה? כפי שסיפר אתמול חברו הטוב ליחידת עוקץ, שבה העביר את רוב שירותו, "בר לא אהב לישון". הוא דהר קדימה, והעשייה מילאה אותו.
התחביב הגדול ביותר של בר היה גלישת גלים. אני ועוד רבים אחרים שהגיעו אתמול לחוף קונטיקי, כפי שהגולשים מכנים אותו מאז ומתמיד, הכירו את בר פלח מהים, מנתניה. חלק ידעו שהוא בצבא, ושהוא פייטר רציני, אבל זה לא באמת השתרש כי הוא היה נוכח תמיד בעיר, דמות נתנייתית שכולם מכירים ואהב לבלות, לכייף, לצחוק ולהשתטות ברוב הזמן שהיה בבית.
מעגל גולשים היא דרך מסורתית של גולשים להנציח חבר למים שהלך לעולמו. מעגל הגולשים שהתרחש אתמול, בקונטיקי, חוף הבית, היה מרגש במיוחד. מאהל גדול הוקם בחוף, מאות גולשים נכנסו למים במקביל עם פרחים בידם, כשהים גלי, וחתרו לעומק. הם יצרו מעגל גדול שבמרכזו שטה סירה בה היו בני משפחתו של בר, ובראשם אמו דליה. הגולשים נכנסו עם זרי פרחים לזכרו של בר במקביל מאות גולשים וחברים יצרו מעגל גדול משלהם מחוץ למים, בחוף. במרכז המעגל שכב מערום גלשנים שיצר את האותיות "פ.ל.ח" בענק.
הגולשים במים קראו בשמו של בר, תופפו על המים והשפריצו, החזיקו ידיים ונופפו לעבר משפחתו הנרגשת. אחיו עמוס קרא פרק תהילים לזכרו, מציל על חסק'ה תקע בשופר, ולסיום שרו הגולשים במים והחברים בחוף את "התקווה" בקולי קולות. לאחר מכן כולם פשוט ישבו במים ומחאו כפיים במשך כמה דקות לכבוד בר. לי אישית, בתור אחד מהגולשים במעגל, זו הייתה חוויה עוצמתית ומרגשת.
החברים עלו מהחוף והגיעו לרידם, בר הממוקם ממש מעל החוף, והיה המקום בו פלח נהג לבלות. לאט לאט זרמו עוד ועוד אנשים, משפחה, חברים קרובים וגם חברים שלא היו איתו בקשר יומיומי ורציף, אבל הכירו ואהבו את בר, שהיה דמות משמעותית ובלתי נפרדת מהנוף של העיר נתניה.
אחד הדברים שבר היה מזוהה איתם הוא השמחה והאנרגטיות שבקעה ממנו. הוא אהב לצחוק, הוא אהב לשיר, הוא אהב לרקוד, הוא אהב לשתות. במיוחד שרטרז, ליקר חזק שיש שאוהבים לשתות אותו ויש שיגידו שהוא זוועתי. לא משנה לאיזו קבוצה אתה משתייך, הפעם שתית את השרטרז, שכיכב גם אתמול וגם לאורך כל השבעה. שתית את השרטרז - כי זה מה שבר אהב. החברים עצובים, אבל הם לא רק יבכו, אלא גם יצחקו, ישירו וירקדו. כי זה מה שבר היה עושה.
במפגש סיפרו חברים במשך שעות סיפורים מחוויות עם בר, ודיברו מהלב על הכאב הגדול שנפל על כולם עם לכתו. נוגנו שירים שבר אהב, וגם הופיעו אמיר אטיאס (בית הבובות), שגדל בנתניה, והראפר ארז שרון, "איזי", ששר שיר שהלחין לפני כמה ימים למילותיו של בר עצמו. זוכרים את המשפטים שבר אהב להגות? איזי ליקט כמה מהם והפך אותם לשיר עוצמתי ומרגש, שלא השאיר עין אחת יבשה. האם דליה ביקשה בדמעות שנצדיע לבר וזה מה שעשינו. אם יש מישהו שמגיע לו שנצדיע לו זה בר פלח. הוא הרוויח את זה ביושר ובכבוד - לא רק במותו, אלא גם ובעיקר בחייו.