בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ קיבל הערב (ראשון) בפה אחד את העתירה שהוגשה נגד החלטת שר הביטחון יואב גלנט, למנוע באופן גורף את כניסתם של כ-150 פלסטינים תושבי יהודה ושומרון לשטח ישראל, לצורך השתתפותם בטקס זיכרון משותף לישראלים ולפלסטינים שייערך מחר - בערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.
עם זאת, בג"ץ הבהיר כי יש לאפשר לאותם פלסטינים מתן היתרי כניסה לישראל, בכפוף ל"בדיקה פרטנית" ולהיעדר "מניעה ביטחונית" לכניסתו של מי מהמבקשים להיכנס כדי לקחת חלק בטקס.
בפסק הדין, שופט העליון יצחק עמית ציין את עמדת מתאם פעולות הממשלה בשטחים על כך שאין מניעה ביטחונית לכניסת המוזמנים. "המתפ"ש המליץ אף הוא, בשים לב לניסיון העבר בסוגיה, לאשר את בקשתם של העותרים. זאת, לאחר שבחן את רשימת 169 הפלסטינים שהוזמנו, ומצא כי 56 מהם הם מבוגרים בני למעלה מ-50, ארבעה מהם קטינים, 70 הם בעלי היתר כניסה לישראל ו-10 הם מנועי כניסה ולכן תסורב כניסתם", כתב.
"שיקולי הביטחון מסורים לשר הביטחון, אך לאור החרגתם של אלפי פלסטינים מהסגר ולאור עמדת המתפ"ש, אנו מתקשים לקבל את הטענה כי הסגר מונע מלכלול ברשימה זו עוד כמאה וחמישים פלסטינים המבקשים להשתתף בטקס המשותף. לא נטען כי הפלסטינים שהשתתפו בטקס בעבר ניצלו לרעה את כניסתם. לכך יש להוסיף כי איננו עוסקים באלפי פלסטינים המבקשים להיכנס לישראל אלא בכמאה וחמישים פלסטינים, שחלקם, שמא רובם, כבר השתתפו בעבר בטקס המשותף, והמענה לשיקול הביטחוני הוא אפוא בבחינה פרטנית של נתוניהם האישיים חלף סירוב גורף", טען עמית.
עוד הוסיף השופט עמית: "אין הצדקה ביטחונית למניעה גורפת של כניסתם של המוזמנים הפלסטינים המשתתפים בטקס". לדבריו, "הטקס המשותף הוא לצנינים בעיני חלק מהמשפחות השכולות וחלקים מהציבור בישראל. אך אל מול הפגיעה ברגשות חלק מהציבור, יש להציב את רגשות המשפחות השכולות והחלקים בציבור שמזדהים עם תכניו של הטקס המשותף ומטרותיו. אין לצד זה או אחר בציבור הישראלי מונופול על הדרך שבה משפחה שכולה רשאית לבטא את אבלה ואת כאבה ביום הזיכרון".
השופטת יעל וילנר הוסיפה: "למרות עמדה זו של הייעוץ המשפטי לממשלה (נגד החלטת גלנט), וחרף המלצת הגורמים המקצועיים ומתאם פעולות הממשלה בשטחים - לאשר את בקשת העותרים, שר הביטחון בחר שלא להציג לפנינו את עמדתו-הוא, על שיקוליו ונימוקיו".
"בתוך כך, השר אף נמנע מלטעון לפנינו מהו שינוי הנסיבות אשר מצדיק, לגישתו, למנוע בעת הזו את כניסת הפלסטינים המוזמנים לטקס המשותף, בשים לב לקביעות בפסקי הדין שניתנו בסוגיה, ולנסות לשכנענו כי זו הפעם יש להותיר את ההחלטה על כנה. אין מנוס אלא ללכת בתלם שנחרש זה לא מכבר בפסיקתו של בית משפט זה בסוגיה הנדונה, ולקבל את העתירה שלפנינו", כתבה.
מוקדם יותר החודש, שר הביטחון גלנט סירב למשפחות פלסטיניות להיכנס לישראל על מנת להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, שנערך מדי שנה בהשתתפות משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות.
גלנט השיב בשלילה לבקשות שהועברו על ידי משפחות פלסטיניות, שרצו להיכנס לארץ כדי להשתתף בטקס. שר הביטחון טען כי אין לאפשר את מעבר הפלסטינים בעקבות "המציאות הביטחונית המורכבת", ובשל העובדה שיוטל סגר כללי על יהודה ושומרון בתאריך זה.
טקס יום הזיכרון המשותף, כך יוזכר, מתקיים בשנים האחרונות בהשתתפות משפחות שכולות משני הצדדים, בקריאה לשלום. במהלך סגרי הקורונה, הטקס נערך בזום. בשנה שעברה כאלף בני אדם השתתפו בטקס, לצד מאות אלפים שצפו בטקס בשידור ישיר ברשת. מטעמי אבטחה, המארגנים ביקשו מהמוזמנים לא לחשוף את מקום האירוע טרם הטקס; עם זאת, כעשרה מפגינים עמדו בכניסה למקום במתחם מגודר, וקיללו את העוברים והשבים.
באפריל 2018 שר הביטחון דאז אביגדור ליברמן אסר כניסת 90 פלסטינים לישראל לטובת השתתפות בטקס יום הזיכרון. הוא טען אז כי "זהו לא טקס זיכרון אלא מפגן של טעם רע וחוסר רגישות, שפוגע במשפחות השכולות היקרות לנו מכל". עם זאת, בג"ץ הפך את החלטת ליברמן והתיר את כניסת הפלסטינים למדינה.
פורום קהלת, מכון המחקר שקידם ומקדם את המהפכה המשפטית, ניצל את ההזדמנות כדי להתנגח בבית המשפט העליון, ו"להוכיח" את נחיצותה של "רפורמה בהסדרת סמכויות היועמ"שית". בעוד בפורום טענו כי מדובר ב"משפחות מחבלים", בפסק הדין, השופט עמית כתב במפורש שלא מדובר במשפחות של מחבלים.
"רק במדינת ישראל העותרים נגד הממשלה משחקים מול שער ריק. היום בדיון בבג"ץ בעניין כניסת משפחות פלסטינים לטקסי יום הזיכרון קולו של שר הביטחון לא נשמע. העותרים ביקשו מבית המשפט לחייב את מדינת ישראל להתיר כניסת פלסטינים למרות הסגר, חרף המצב הביטחוני ועל אף התנגדותו הנחרצת של שר הביטחון", מסרו בפורום בתגובה להחלטת בג"ץ.
"אבל, כידוע, בישראל היועמ"שית מחליטה מה עמדת המדינה. והיא החליטה שחייבים להתיר כניסה. כך מתנהל תיאטרון האבסורד: לכאורה דיון בבית משפט, בפועל שיח בקול אחד - העותרים יחד עם היועמ"שית, וממשלת ישראל בכלל לא נמצאת בדיון. מישהו שאל למה צריך רפורמה בהסדרת סמכויות היועמ"שית?", טענו.