המהפכה המשפטית, הקרע עם ארה"ב והחשש מעימותים בבתי העלמין ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה. כל אלה עלו על השולחן בריאיון המקיף שהעניק נשיא המדינה יצחק הרצוג לוואלה! לפני יום העצמאות ה-75 למדינת ישראל.
הרצוג הזהיר כי ישראל נמצאת בעיצומו של "משבר פנימי אם לא הכי קשה מאז קום המדינה, מסוכן ועצום מבחינה היסטורית" בשל המחלוקת סביב המהפכה המשפטית שיזמה הממשלה. "יכול להיות שטוב שהוא קורה כעת ולא עוד 20 שנים והיינו מגלים את האירוע הזה בצורה יותר קשה. היום אנחנו יכולים להגיע להבנות", אמר הרצוג בריאיון לטל שלו.
הנשיא שקדם לך דיבר על השבטים. נראה שהשבטים מתפוררים. אולי הנבואה של ריבלין מתגשמת.
"החברה הישראלית יותר מאוחדת ומגובשת. אנחנו נמצאים בעיצומו של ויכוח שעוסק במהות שלנו כיישות וכמדינה והאם ובאיזו צורה היא שומרת על האיזוו בין דמוקרטית ליהודית. אני פחות משתמש בביטוי וזה פסיפס רחב ועשיר בחברה ויש בו כל מיני אמונות ודעות ואורחות חיים. אני פחות רואה את זה כחלוקה אוטומטית אבודה שאין בלתה".
מרגיש שנפלה בידך הזכות להיות נשיא בתקופה הזו?
"האתגר הזה מקנה בי שלוות נפש. זה מצדיק בצורה מלאה של תפקיד מוסד הנשיאות ומצדיק את הקריירה הארוכה שלי בחיים הציבוריים ולדעת לדבר עם כולם".
למרות ניסיונותיו להגיע לפשרה, גם בימין וגם בשמאל תקפו לא פעם את הרצוג. על כך מגיב נשיא המדינה ומבהיר: "אנשים קצת מתבלבלים. תפקיד הנשיא ומוסד הנשיאות הוא מעל המערכת הפוליטית. אני נמנע מלהתערב מסוגיות במחלוקת פוליטית. מי שעומד בחוק בראש המדינה צריך להתערב ולאזן בתוך הרשויות. יש לנו ויכוח עמוק על גבולות הגזרה בין הרשויות. התהליך הוא הסדרת גבולות הגזירה תוך שמירה ועצמאות ואי תלות מערכת המשפט. כל רעיון שיהיה מחוץ לקופסה הוא מבורך. המתווה שאני הנחתי הזיז את המערכת יותר למרכז ואפילו ימינה בצורה מסוימת. לפני שנתיים אי אפשר היה לעלות את זה לדיון וכעת צריך להגיע להסכמה רחבה".
נשיא המדינה בטוח כי שני הצדדים, גם הקואליציה וגם האופוזיציה, מגיעים בנפש חפצה לשיחות הפשרה תחת חסותו. "אנחנו חיים במערכת פוליטית וכשיש עשרות חברי כנסת ומישהו יכול לומר משהו והוא לא נמצא בהכרח בחדרים ובקבלת ההחלטות", אומר הרצוג. "לעיתים תמיד אומרים דברים החוצה ובתוך החדר מדובר באנשים רציניים שלא באים למכור את ערכיהם ואת עמדות המחנה שלהם. הם באים לדבר על עומק העניין ולגופו של עניין בלי תנאים מוקדמים ולהגיע ככל שניתן להבנות רחבות. זה אפשרי חד משמעית. זה מחייב מנהיגות ורצון טוב".
תפיסות אידיאולוגיות כל כך שונות ואינטרסים פוליטיים אפשר להאמין שזה יכול לקרות?
אני לא מוכן לוותר. אני רוצה להביא את המדינה הזו לחוף מבטחים בתהליך של הידברות. יש פה בעיה ברורה במערכת יחסים בין הרשויות. יש פה חרדות עמוקים בכל הפסיפס הישראלי. יש נקודת השקפה שונה. יש גם המון אהבת ישראל ורוב הציבור רוצה שנגיע להבנות רחבות. אני רואה חומרים מודיעיניים ואמרתי בתחילת פברואר שהאויבים שלנו שמחים ועולצים שאנחנו מתפוררים. אני אומר להם שהם טועים טעות מרה. אנחנו תמיד מלוכדים.
יש דד ליין לתהליך?
"זה לא יימשך לנצח. אני שמח שבקואליציה הבהירו שאין להם כוונה לקדם אף מהלך. אני לא אתבייש לומר את דעתי אם מישהו יחבל בכוונה בתהליך. אני לא מקיים דיון על תיאוריות חלופיות. לא חסרים אנשים שהיו רוצים למשוך את השטיח מתחת לתהליך. זה גם משרת אותם בתוך המחנה שלהם. יש באירוע גם יתרון ואפשר להוציא ממנו גם משהו חיובי".
"ארה"ב מאוד חשובה לנו"
במהלך הריאיון גינה הנשיא הרצוג את המתקפות נגד שומרי הסף. "אני מתנגד לרטוריקה בוטה ומשפילה כלפי עובדי מדינה. עובדי המדינה שלנו הם נפלאים ואם אני יכול להמליץ אם רואים שוטר או איש הצלה ברחוב, תיגשו ותגידו להם תודה. להיות היום שוטר בירושלים, אני לא מקנא באף אחד. אני אומר גם למערכת המשפט ולשופטים ולפרקליטים אני אומר תודה. יש לי כבוד רב לאסתר חיות. אני לא חושב שהנשיא צריך לתת ציון לכל חבר כנסת שאומר דבר כזה או אחר כי היו לנו אירועים מכל כיוון", אמר הרצוג.
הוא הוסיף גם כי "נשיאת העליון אסתר חיות לא מעורבת בתהליך ושומרת מרחוק. אני פוגש הרבה שופטים בדימוס וכמות בלתי נתפסת של אנשים שעוסקים בתחום וגם נשים שעוסקות בעולם המשפט. יש הרבה קבוצות, גם חרדים וגם ערבים. זה חשוב לראות עד כמה כולם עוסקים במערכת החיים שמנווטת אותנו. אני עוד זוכר את נאומיו הראשונים של יריב לוין ב-2009. הוויכוח הזה קיים בציבוריות הישראלית הרבה מאוד שנים והוא לגיטימי. זו שאלה לגיטימית האם בית המשפט העליון יכול לבטל חוקים. אני מסכים עם הקביעה שזו הייתה טעות שלא היה כינון חוקה".
בסיטואציה הפוליטית אנחנו שומעים שורה של אנשים בכירים שעבדו בעבר עם נתניהו שאומרים שהוא איבד שליטה ואת הברקסים
"אני לא אחווה דעה על אדם כזה או אחר בפוליטיקה הישראלית. זה לא נכון לעשות. נתניהו הוא ראש הממשלה השלישי שאני עובד איתו בפחות משנתיים וזה גם לא דבר טוב. אני עובד גם עם ראשי אופוזיציה".
אנחנו נמצאים במשבר כלכלי שנמצא בפתח ומשבר מדיני. אתה זוכר שראש ממשלה לא מוזמן לבית הלבן?
"אני מקווה שיתקיים ביקור כזה. את גוררת אותי לסוגיה פוליטית. בנושאים המדיניים אני מעורב מאוד ועושה כל שניתן כדי שמעמדה של ישראל יישמר. ארה"ב מאוד חשובה לנו. לכל מי שחושב שאפשר לתקוע אצבע בעין לארה"ב, צריך לזכור שהיא מעצמה שמאוד חשובה לנו והברית בינינו היא אבן יסוד בביטחון שלנו".
לגבי מוד'יס דווח שאתה דיברת איתם
"קיימתי שיחה אחת עם כל הגורמים הרלוונטיים בתיאום איתם ועם משרד האוצר. הייתה שיחה טובה וארוכה על כל מיני תהליכים בחברה הישראלית. הם רצו לשמוע ממני כי תחת חסותי מתקיים הליך ההידברות וזה לגיטימי שהם רוצים לשמוע ממקור ראשון. באותו שבוע שפורסם הדו"ח התראיינתי לניו יורק טיימס. העברתי את המסרים האמיתיים והצגתי להם את התמונה כמו שהיא".
האופק הכלכלי יהיה יותר יציב?
"אנשים צריכים להבין שכל מה שקורה בישראל מעניין את העולם. אמר לי מנהיג ערבי חשוב שמה שקורה אצלכם, זה נושא פנימי אצלי. אתם לא מבינים את זה. מה שקורה אצלנו משפיע על העולם המוסלמי. אנחנו מדינה חשובה בתבל ומוערכת בצורה בלתי רגילה. על פי הכללים של העולם הכלכלי המודרני, תאגידים נמדדים לפי מדדים של אקלים, חברה, ממשלה. על זה מוד'יס שמו פוקוס. מי שחושב שזה מהלך פוליטי פשוט טועה".
מדינת ישראל נמצאת ימים בודדים לפני אירועי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה כשברקע חשש מעימותים וקריאות במהלך טקסי הזיכרון בבתי העלמין. "אני בהחלט מוטרד ומודאג וזה מדיר שינה מעיניי", מזהיר הנשיא הרצוג. "אני חוזר על הקריאה להוציא את הוויכוח מבתי העלמין. יש לי כבוד עצום למשפחות השכולות. אנחנו פוגשים ומשוחחים עם הרבה משפחות. בואו לא נהפוך את זה לזירת התכתשות. גם אם אישיות פוליטית מגיעה ואתה לא אוהב אותו צריך לכבד אותו. גם בממשלה הקודמת היו אזרחים שבאו בטענות. זה לא אומר שהביקורת לא מוצדקת, אבל רק להוציא את זה מבית העלמין".
אתה מבין את ההורים שמבקשים שלא יגיעו?
"אני מבין הכול. גם המערכת הפוליטית צריכה להפיק לקחים לגבי הטונים והרטוריקה ודברים שנאמרים בה ופסילה אחד של השני. זה נטע זר שקיבלנו אותו גם ממדינות אחרות. בעם היהודי יש ויכוח בונה ואני לא פוסל אותך אלא מתווכח איתך".