חבר הכנסת בועז ביסמוט נאלץ לעזוב הערב (שני) את טקס יום השואה שהתקיים בבית הכנסת "היכל יהודה" בתל אביב - המזוהה עם קהילת יהודי סלוניקי בעיר. זאת, לאחר שכמה מיושבי בית הכנסת קראו לעברו והפריעו לו להמשיך בנאומו. בסרטונים שהופצו ברשתות החברתיות, נצפו כמה מיושבי בית הכנסת כשהם קוראים לעברו "בושה", בעוד חלק מהנוכחים דרשו מהם להפסיק.
התגובות וההערות נגד חבר הכנסת ביסמוט עוררו את זעמם של רבים מיושבי בית הכנסת שהחלו לצעוק לעבר אלו שקראו נגדו, ומהומה של ממש התפתחה במקום.
לפני שיצא מהאולם, ביסמוט הצליח להשלים את דבריו ואמר: "אחים אנחנו. ייתכן שאנחנו לא מסכימים, אבל מעולם לא נעשה אחד לשני את מה שעשו לנו במשך דורות רבים. אז אנא מכם - תתעוררו. אולי לכל אחד יש רצון לישראל אחרת, אבל גורלנו זהה, בטח בערב שכזה. אסור לנו בשם אותם אלה שמסתכלים עלינו מלמעלה, אסור לנו להעניק להם מחזה שכזה. אתם יכולים לפנות אליי בבוז ואני מחזיר לכם אהבה. אין לי צל של ספק שאתם תלכו לישון ומחר תבינו שהאחדות גדולה מהפילוג. נגד האנטישמיות ידענו להילחם, נגד הטרור ידענו להילחם אבל מלחמת אחים לא נדע".
לאחר המקרה, בסביבתו של ביסמוט פרסמו את תגובתו הרשמית למקרה: "יום השואה נמצא מעבר לכל מחלוקת פוליטית או מפלגתית אחרת. מדובר ביום קדוש שנועד לשמר את זכרם של מיליוני יהודים שנספו. שהנאצים רצחו אותם לא עניינה אותם העמדה הפוליטית או העמדה המפלגתית שלהם, מה שעניין אותם זה שהיותם יהודים. ביום הזה לפלג, לשסות ולריב - זה דבר נורא שאני לא אתן לו יד".
גם יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ התייחס לאירוע החריג, ובציוץ שפרסם בחשבון הטוויטר שלו כתב: "כבן לניצולי שואה, התמונות של ח"כ ביסמוט מגורש מטקס יום השואה בבית הכנסת במדינת היהודים פוצעות את הלב. אני מגנה זאת, ועל אף שמבין את חילוקי הדעות והמועקה שחשים רבים בעם, אני מבקש מכולם להפגין איפוק בימים קדושים האלו. את הוויכוחים העזים והחשובים על דמותנו נקיים בנחישות ובעוצמה אחריהם".
מוקדם יותר הערב, בפתח עצרת הפתיחה הממלכתית לציון יום הזיכרון לשואה ולגבורה, הנשיא הרצוג נשא דברים בהם התייחס בין היתר למחלוקת בעם על רקע המהפכה המשפטית. "השנה התחושות מעיבות, הכתפיים שחוחות, כמו מעידות על כובד המחלוקת שרובצת עלינו. אני פונה אליכם - אזרחיות ואזרחי ישראל, בתפילה זכה, שנשאיר את הימים הקדושים האלה, שמתחילים הערב ומסתיימים ביום העצמאות, מעל לכל מחלוקת; ונתייחד כולנו, כתמיד - בשותפות, באבל, בזיכרון", אמר.