הפרג הממלא את אוזני המן הוא אחד מהסמלים המזוהים עם חג פורים. מתברר כי בראשית חייה של המדינה עלה רעיון לגדל בישראל פרג כגידול חקלאי רחב היקף. היוזמה לא עלתה נוכח הצורך להפקת פרג למאכל בפורים או למוצרי אפייה אחרים בהם נעשה שימוש בפרג, אלא במטרה להשתמש בפרחים לשירות התעשיה הרפואית.
תיק מכתבים שמפרסם כעת ארכיון המדינה מעלה כי היו חקלאים שהחלו בגידול פרג - אבל משרדי הממשלה קטעו את היוזמה באופן תקיף. "ממשלת ישראל לא תעודד ולא תרשה כל ניסיון לגדל פרג", הבהיר באופן נחרץ גורם ממשלתי בפברואר 1950. גם בשנים הבאות לאחר מכן, גידול פרגים נאסר באופן תקיף.
פרג הוא פרח בר ומלבד שימוש בזרעי הפרח לצרכי מאכל, ניתן להפיק מזיקוק השרף שמצוי בתרמיל הבוסרי של הצמח אופיום ומורפין שמשמשים בתעשיית התרופות כמשככי כאבי ובשימושים נוספים כסמים ממכרים, בעיקר לצורך הפקת הירואין.
בתיק המכתבים שמפרסם ארכיון המדינה וכותרתו היא "פרג- אופיום" מתויקת פנייה של הרוקח זאב שלו מתל אביב. שלו, מראשוני הרוקחים של קופת חולים, פנה למשרדי הממשלה והביטחון בקריאה לגדל פרג. ברוח ימי ראשית המדינה בלטה הרוח החלוצית והרצון לפתח יוזמות חדשות בתחום החקלאות שיחזקו את המדינה הצעירה. "אנו שואפים להוציא לשוק העולמי פרי ביכורים שלנו", מתלהב הרוקח שלו ומוסיף "הנה הגיע הזמן לפתח ענף חקלאי כמעט חדש שיבטיח עבודה לרבים וייתן לנו מצרך חיוני ליצוא בלי קשר עם כל עונה, כי הוא דרוש תמיד בכל זמן ובכל מקום". הוא מגלה שאף היה כבר שותף לניסיון כזה באזור נהלל והבדיקות שלו העלו כי אחוז המורפין שהופק "משביע רצון".
הגידול הניסיוני שבו היה שותף נעשה עוד לפני שקמה המדינה והוא מסביר כי לא היה לכך המשך משום שהיה ברור שממשלת המנדט הבריטי "לא תרשה לגדל פרג ולהפיק ממנו אופיום". אבל עכשיו, הוא מנסה לשכנע, "אחרי שזכינו וגורלנו בידינו וממשלתנו שואפת להרחיב את כל ענפי הכלכלה למען קליטת העלייה וביצור המדינה, הריני מבקש להעלות את גידול צמחי הרפואה ובראש וראשונה את גידול הפרג". הוא מסביר כי במכון וייצמן יפיקו את המורפין ויתר האלקלואידים ששוק עולמי מובטח להם. נקבל חומר ליצוא מתמיד".
מהתיק הארכיוני עולה כי היה מי שלא חיכה וכבר החל בגידול ניסיוני בשטח. מדובר במשפחתו של צבי רביב, חקלאי ותיק מכפר יהושע. רביב ובשמו המקורי- רבינוביץ', מחלוצי העלייה השלישית שעלה מאזור מולדובה של ימינו. משפחתו הייתה משפחת חקלאים והוא היה מומחה לגידול טבק. נכדו, עמית רביב, סיפר כי סבו הגיע לקיבוץ עין חרוד וביקש לגדל שם טבק, הגידול בו התמחה. ביום השתילה, נעלמו כל החברים באחת בצהריים בטענה שזו שעת ארוחת צהרים. הנכד סיפר ש"סבא הסביר להם שהשתילים יתייבשו וימותו, אבל הם ענו לו שארוחת צהרים חשובה יותר. הוא סיים לשתול לבד את השדה ויום אחר כך עזב את הקיבוץ והפך להיות מושבניק. 'אני לא מוכן להיות חקלאי במקום שארוחת הצהריים חשובה יותר מהשתילים', הוא אמר". רביב הקים משק משלו ובשל מומחיותו גם היה מדריך לגידול טבק בגליל, מטעם הסוכנות היהודית.
במרץ 1950 נשלח רוזנברג, מרכז גידולי שדה במחוז חיפה של משרד החקלאות, לכפר יהושע כדי להכין דוח נוכח מידע שהגיע למשרד על גידול פרג במושב. "אבקשך לבקר בכפר יהושע ולבחון האמנם חלקה כזאת נמצאת שם ובאיזה מצב. אם היא אחרי הפריחה נא לשים לב אם לא ניסו להפיק אופיום על ידי חיתוך הקרקפת (הפרי לפני פריחתו, א.א.). נא להזהיר את האיכר וגם את ועד הכפר שיש כאן עבירה על החוק המסדיר גידול צמחים של סמים משכרים ושעליהם להודיע מיד למשרד הבריאות או למשטרה על מנת שיעמידו אותה תחת פיקוח. כל ניסיון להפיק אופיום הוא עבירה חמורה על החוק", הבהיר מנהל המחלקה לגידולי שדה במשרד החקלאות.
תוך ימים ספורים רוזנברג משיב למנהל שלו ומעדכן כי ביקר "בחלקת השדה שבה מגדלים פרג בכפר יהושע. בעל החלקה הוא האיכר הוותיק צבי רביב ואתו עובדים שני בניו, שהינם חיילים משוחררים. הם מגדלים את הפרג בחלקות קטנות, לא בפעם הראשונה וגם את הזרעים לזריעה הם קיבלו מהזרעים של אשתקד. בסך הכול הם זרעו השנה 11 דונם, מהם כעשרה דונם הלכו לאיבוד בסבלם מעודף רטיבות". על פי הדיווח, לחלקה ששרדה "מראה יפה ומבטיח". רוזנברג מעדכן כי הודיע למשפחה ש"הגידול שייך לסוג הסמים המשכרים וכי "יש להודיע מיד למשרד הבריאות או למשטרה על קיום החלקה על מנת שיעמידו אותה תחת פיקוח".
עמית רביב, שסבו צבי, אביו משה, ודודו יוסי, מוזכרים כמגדלי הפרג, לא הכיר עד היום את אותה אפיזודה וצחק למקרא המכתבים. "הדבר האחרון שסבא שלי, אבא שלי ודוד שלי היו חושבים עליו זה להפיק סמים. גם אם היה מתהפך העולם הם לא היו חושבים על כך", אמר. הוא ממשיך את הדרך המשפחתית ועוסק בחקלאות ובין השאר מייצר שמן זית. לדבריו הוא זוכר מתקופת ילדותו, לפני כחמישים שנה "שהיו מגדלים במושב פרג בשביל שימוש בזרעים לשימוש ביתי, לאוכל ולמאפים. מדובר היה בשטחים קטנים ליד הבתים. אני וחבר שלי היינו נכנסים למחסן שבו ההורים שלו שמרו את הפרג בשקים, היינו שוברים את החלק העליון של הפרחים היבשים ושופכים את הפרג היבש לתוך הפה", הוא נזכר.
ניסיונות השכנוע הגיעו גם לכנסת. ב-1950 חבר הכנסת אברהם רקנטי מ"חרות" העלה בדיון שנערך בוועדת הכלכלה את "עניין גידול הפרג במדינתנו ואת יתרונותיו" והציג אדם שהתמחה בכך ביוגולסביה. שנתיים אחר כך, ב-1952, בדיון במליאת הכנסת הציג שר הבריאות, יוסף בורג ("הפועל המזרחי") את הצורך לתקן את פקודת הסמים המסוכנים. בורג הסביר שהרשימה שנקבעה ב-1936 חייבת להתעדכן והדבר כולל ייצור תרופות בישראל, תוך שימוש בחומרי גלם מקומיים "ועל ידי כך לחסוך הוצאת מטבע זר".
חבר כנסת אליהו הכרמלי (מפא"י) נרעש נוכח ההצעה והזהיר: "כל העוקב, לפי המתפרסם בעיתונות, אחרי הברחת הסמים המסוכנים והמצאותיהם המחוכמות של המבריחים המקצועיים בארצות המזרח התיכון, שאנו נמצאים בתחומו, חייב לבוא לידי הכרה שבפנינו בעיה חמורה שאם אל נתעמק בפתרונה עלולים אנו מבלי להתכוון להגביר את הסכנה הנגרמת על ידי הסם המרדים". הוא הזהיר כי "באם תותר הרצועה ומבקשי הרישיון לגידול הפרג המרדים, שכפי שיש להניח לא יהיו מעטים, מפאת מחירו הגבוה של המוצר והלהיטות אחריו - יבואו על סיפוקם, תרבה הפצתו והנזק הנגרם על ידי כך יגבר".
חבר כנסת הכרמלי דיבר על מה שקורה במדינות השכנות, סוריה ולבנון, בהן "מגדלים את הפרג המרדים בכמויות ניכרות". לטענתו התוצרת של אותן גידולים מוברחת למדינות אחרות וחלק מנתיב ההברחה למדינות שכנות עובר בנגב. "אם נתיר את הרצועה, נצטרך להילחם גם במגדלים, בסוחרים ובמבריחים מבפנים", אמר. הוא דרש כי התנאי לגידול "פרג מרדים" יהיה גידולו תחת מונופול ממשלתי, "בחוות מיוחדות של המדינה, אשר שדותיהן וחצרותיהן יהיו מגודרים ומסויגים, גדר בפנים גדר, וסייג מאחורי סייג, כמבצר. לבל יסתנן הסם הממאיר למאורות שבהן הוא נדרש פחות מכל". התחזיות הקודרות לא התממשו. הכרמלי לא שם לב שבהצעת החוק הפרג המרדים הוצג כדוגמא לסם שיוגדר כסם אסור.
כך גוועה, כמעט במקביל להולדתה, היוזמה לגידול פרג בישראל לצרכים רפואיים. ב-1962 התעוררה לרגע יוזמה של קיבוץ דוברת שליד עפולה לגדל פרג לצורכי התעשיה הרפואית. הבקשה נדחתה מייד. בשנים שיבואו עוד צצו מדי פעם ידיעות חדשותיות על שוטרים נמרצים שפשטו על גינות בהן גדלו פרגים ומיהרו להכריז על הגננים שטיפחו את הפרחים היפים כחשודים בגידול פרג למטרה אסורה.
עוד בוואלה!
כך קרה, למשל, ב-1975 כשנעצר הגנן של מלון המלך דוד אחרי שאחד משומרי הראש של שר החוץ האמריקאי, הנרי קיסינג'ר, שהתארח במקום, דיווח למשטרת ישראל על פריחת הפרגים בגינת המלון. המשטרה עצרה את הגנן הראשי של המלון ואף הוגש נגדו כתב אישום בגין גידול סם מסוכן. הגנן החרוץ שכנע את השופט אליעזר גולדברג, לימים שופט בית המשפט העליון ומבקר המדינה, כי הפרג גדל בגינת המלון כבר עשרות שנים והוא זוכה. במחלק הסמים של משטרת ירושלים היה באותה שנה חוקר נמרץ שהביא גם למעצרו של הגנן הוותיק של מוזיאון רוקפלר, באשמת גידול פרג.
בעיתונות אף דווח אז כי המחלקה לתפקידים מיוחדים במשטרת ישראל הגבירה את ערנותה לקראת סוף חודש מאי שבו "ראוי הפרג ל'חליבה', כלומר להכנת אופיום". במהלך השנים הפרג נותר כצמח בר שמושך את העין, ומיני צמחים אחרים הפכו אטרקטיביים יותר לתעשיית התרופות או כגידולים פיראטיים שמעסיקים את משטרת ישראל והפרג למילוי אוזני המן מיובא מחו"ל.